בישראל יש היערכות מוגברת, אבל היא אינה נובעת מידיעה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה או מתכוון להורות על תקיפה רבתי באיראן, אלא בדיוק מהסיבה ההפוכה - מפני שבירושלים לא יודעים מה טראמפ החליט. החלטה כזו עשויה להתקבל בלוח זמנים מהיר ואז לחיל האוויר לא יהיה זמן לבצע תגובה מהירה בפרמטרים הרצויים לישראל ושיהיו מוסכמים גם על ארצות הברית - ולכן גם הצורך בהכנות יקרות.
גלריה
בירושלים מחכים לראות מה טראמפ יעשה
(צילום: REUTERS/Stringer, JOE RAEDLE/AFP, REUTERS/Jonathan Ernst)
ההערכה בירושלים היא שטראמפ עדיין רוצה לחזור להסכמות מזכר ההבנות עם איראן, אבל בבית הלבן מבינים שהצעות הפשרה של קטאר ועומאן - המדברות על הפסקת אש לעשרה ימים שבמסגרתה גם יושעה המצור האמריקני לתקופה זו - משרתות כמעט אך ורק את האינטרסים של איראן, שתוכל לייצא נפט ולקבל סחורות דרך מצר הורמוז, ותיהנה מהפסקת אש שתוריד את הלחץ על המשטר. ארצות הברית, לעומת זאת, לא תרוויח דבר מהפסקת אש מפני שמשמרות המהפכה אינם מוכנים לוותר על דרישותיהם בעניין הורמוז.
האמריקנים מתלבטים בין שתי ברירות רעות: האחת - להסלים ולתקוף תשתיות לאומיות איראניות בתקווה שזה יחזיר את טהרן במצב שפוי יותר לשולחן המשא ומתן, או להסכים להצעות הפשרה שהעלו קטאר, עומאן ופקיסטן. הבעיה היא שהפסקת אש לעשרה ימים לא תיתן דבר לארצות הברית מלבד אולי חיסכון בחימושים והפוגה בהפצצות על כוויית, ירדן ובחריין, ועל החיילים האמריקנים שמוצבים בהן. כעת הם סופגים ללא הרף.
אבל ארצות הברית תעמוד עשרה ימים לאחר מכן, בדיוק בפני אותו מצב שבו היא נמצאת כעת. לכן, כך מעריכים בירושלים, עדיף לטראמפ להסלים כעת כשנותרו עדיין שלושה חדשים לבחירות האמצע בארצות הברית, ולא להיות בעיצומה של ההסלמה קרוב לבחירות או במהלכן. לדברי גורם מהימן, הבעיה האמיתית של ישראל היא לא רק הלימבו המוחלט ששורר בירושלים ביחס לכוונות הנשיא האמריקני, אלא בעיקר העובדה שלממשלת ישראל ולעומד בראשה אין יכולת להשפיע על החלטות אלה, לכאן או לכאן.
מטוסים לטורקיה, גרעין אזרחי לסעודיה
(צילום Evelyn Hockstein / POOL / Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA)
הסיבה היא שבעשרת הימים האחרונים נתניהו מתקשה לייצר קשר ישיר עם הנשיא טראמפ, בעוד שבזמן המלחמה - עד לפני זמן לא רב - הם שוחחו והתייעצו זה עם זה בטלפון כמעט מדי יום. גם מועד לפגישה עם טראמפ ראש הממשלה עדיין לא קיבל, אף שרצה לקיים אותה כבר לפני שבוע. הנתק הזה נובע מהלחץ של נתניהו לסכל העברת F-35 לארדואן, חביבו של טראמפ, ועקב העובדה שמתנגדי המלחמה בצוות של נשיא ארצות הברית - ובראשם סגנו ג'יי די ואנס - מטפטפים לטראמפ שנתניהו מנסה לגרור אותו למלחמה, שלא טובה טראמפ פוליטית.
עדות לנתק בין השניים הוא מה שקרה במהלך ישיבת הקבינט המצומצם השבוע, שבה התקשו המשתתפים להעריך את כוונות הבית הלבן כשניסו להיערך לתרחישים אפשריים במערכה עם איראן. בשלב מסוים נתניהו יצא מהחדר כדי לנהל שיחת טלפון ארוכה עם וושינגטון כדי לקבל מידע עדכני ומפורט יותר על כוונות השותף האמריקני. אבל שלא כמו בעבר, נתניהו לא דיבר באותו ערב עם הנשיא אלא ניהל שיחה ארוכה עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, שנחשב לתומך ישראל החשוב ביותר בצוות המצומצם של טראמפ, בניגוד לסגן הנשיא ואנס שנחשב עוין לנו.
גם ההחלטה שנפלה בוושינגטון לסגור עסקת גרעין אזרחית עם סעודיה נפלה בירושלים כרעם ביום בהיר. לא רק מפני שמידע אסטרטגי משנה משחק כזה מגיע לישראל מהתקשורת האמריקנית ולא מהממשל, אלא גם מפני שממשל טראמפ ויתר על הדרישה מיורש העצר מוחמד בן סלמאן לכונן נורמליזציה ביחסים עם ישראל, כתנאי לכינון הסכם הגרעין הזה. בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן הצטרפות סעודיה להסכמי אברהם הייתה התנאי האולטימטיבי לחתימת הסכם גרעין אזרחי עימה. כעת התנאי הזה התאדה.
הדרג המדיני בירושלים מנסה לשאוב מידע על כוונות וושינגטון מצה"ל, אבל גם בכירי הצבא שמדברים בסופרלטיבים קלישאתיים לפעמים על קשריהם ההדוקים עם פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) לא יכולים לעזור. זאת, פשוט מפני שגם בראד קופר ואנשיו אינם יודעים עדיין מה החליט הנשיא וכנראה שגם הם קיבלו הוראה לשמור על דיסקרטיות. בקיצור - אלו ימים של חוסר ודאות שמשקף גם נתק לא בריא בין ההנהגות בירושלים ובוושינגטון, נתק שנובע כנראה מאובדן האמון הכמעט מוחלט שרחש הנשיא טראמפ לנתניהו.
