למרות אובדן עצום של חיילים בשדה הקרב, שם כוחותיו מתקשים להתקדם אל מול לוחמת הכטב"מים והרחפנים הנרחבת של אוקראינה, ולמרות משבר הדלק החמור שמחוללות המתקפות של קייב בעומק רוסיה, הנשיא ולדימיר פוטין מתכנן הסלמה בתקופה הקרובה – בתקווה למצוא פריצת דרך למבוי הסתום שאליו נקלע. כך מדווחת היום (ה') סוכנות הידיעות רויטרס, מפי שלושה גורמים המקורבים לקרמלין. לטענתם פוטין דוחה את המאמצים לקדם הסכם שלום עם קייב, והמתקפות האוקראיניות שפוגעות שוב ושוב בבתי זיקוק בעומק רוסיה רק מחזקות את "נחישותו להמשיך להילחם".
גלריה


פוטין והקרבות באוקראינה. "הוא מתחפר, הסבירות להסלמה גבוהה"
(צילום: REUTERS/Maksym Kishka, Tetiana DZHAFAROVA / AFP)
שניים מהגורמים, שדיברו בעילום שם, אמרו כי במקום לחתור לפשרה שתביא להפסקת אש פוטין צפוי דווקא להסלים את המלחמה, שנמצאת כעת עמוק בשנתה החמישית. אחד הגורמים, שנפגש באופן קבוע עם פוטין, אמר כי ישנה "סבירות גבוהה" להסלמה בחודשים הקרובים. גורם שני, שתואר בדיווח ככזה שמעורה באופן החשיבה של הנשיא הרוסי, אמר שהוא "מתחפר" סביב היעד המרכזי שלו בקרבות – כיבוש כל השטחים שעוד נותרו בידי קייב בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. מדובר בחבל ארץ תעשייתי שכבר נכבש ברובו על ידי מוסקבה, אבל כבר זמן רב שהיא מתקשה להתקדם שם ומשלמת מחיר דמים כבד מאוד – כשלפי ההערכות במערב במהלך השנה הנוכחית נהרגו או נפצעו בקרבות כ-30,000 חיילים רוסים מדי חודש.
אותו גורם ש"מעורה באופן החשיבה של פוטין" הוסיף כי הנשיא הרוסי נזף לאחרונה בקבוצת יועצים שהציעה לקבל פשרה של הפסקת אש על פי קווי השליטה הנוכחיים בחזית – רעיון שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עצמו העלה בעבר. גורם אחר אמר כי פוטין מאמין שרוסיה תשלים "בקרוב" את כיבוש כל חבל דונבאס, שמורכב ממחוז לוהנסק שכבר נכבש כולו, וממחוז דונייצק שבו קייב עוד ממשיכה לשלוט על חמישית מהשטח, באזור שאותו היא מכנה "חגורת המבצר" – וכולל כמה ערים אסטרטגיות מבחינתה שסביבן הוקמו קווי הגנה עוצמתיים. אנליסטים צבאיים מהמערב העריכו כי אם פוטין יחליט להרחיב את המתקפה הצבאית בדונבאס כדי להשלים את כיבוש כל החבל – הוא יידרש לשם כך להכריז על גיוס חובה לצבא, מהלך שיהיה מאוד לא-פופולרי בציבור הרוסי ושפוטין היסס לעשותו לאורך המלחמה.

הדיווח של רויטרס מתפרסם כשברקע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נראה כמי שמבקש להתניע מחדש את המאמצים לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ואתמול כשנפגש בשולי פסגת נאט"ו באנקרה עם זלנסקי הוא טען שפוטין כן מעוניין לסיים את המלחמה, ושהפתרון שלה "קרוב ממה שאנשים מבינים". טראמפ ערך לפני כן בשבוע שעבר שיחות טלפון גם עם זלנסקי וגם עם פוטין, ואחרי המפגש אתמול פנים-אל-פנים עם הנשיא האוקראיני הוא אמר שהשניים שוחחו על "רעיונות לקירוב השלום". לצד זאת טראמפ גם נשמע כמי שמוכן כעת לספק סיוע רב יותר לאוקראינה, אחרי שמאז חזרתו לבית הלבן היה ספקני מאוד בכל הנוגע לסיוע שכזה, ובין היתר הוא הודיע שיאשר לקייב לייצר בעצמה מיירטי פטריוט שנחוצים לה ליירט את מתקפות הטילים והכטב"מים הרוסיות על עריה.
אבל פומבית פוטין דוחה כל העת את הצעותיו של זלנסקי להיפגש במיקום נייטרלי ולפתוח במשא ומתן ישיר ביניהם לסיום המלחמה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר בתגובה לדיווח של רויטרס: "רוסיה מוכנה לפתרון של שלום אבל יש לה די יכולת כדי לפעול באופן עצמאי ולהמשיך במבצע הצבאי המיוחד". גם לשכת זלנסקי התבקשה להגיב לדיווח, וגורם אוקראיני אמר לרויטרס כי הדיווחים המודיעיניים מהחודשים האחרונים אכן מצביעים על כך שפוטין נערך ל"צעדים נוספים" במלחמה – כלומר כאלו שיביאו להסלמה – וכי הצעדים הללו עלולים לכלול מבצעים חדשים בתוך אוקראינה וגם מתקפה אפשרית נגד מדינה אירופית אחרת.
באירופה, נזכיר, מביעים כבר זמן רב חשש שבצל המשבר שאליו נקלע פוטין – עם תסכול הולך וגובר של הציבור הרוסי שכעת מתמודד עם מחסור חמור בדלק וחש את השלכות המלחמה על בשרו – הוא עלול לנסות למצוא מפלט בעזרת הסלמה, כזו שאולי תיעשה דווקא נגד אחת מחברות ברית נאט"ו. מומחים צבאיים ברוסיה מדברים בצורה מפורשת ופומבית על האפשרות הזו, ובין היתר הציעו לתקוף בסיסים של נאט"ו במדינות הבלטיות (ליטא, אסטוניה ולטביה).
אבל בצעד דרמטי שכזה תסתכן רוסיה בעימות ישיר עם הברית הצפון-אטלנטית – שלמרות המתיחות הרבה בתוכה, בין מנהיגי אירופה לנשיא טראמפ, אתמול הם הפגינו אחדות בפסגה באנקרה וחתמו על הצהרה המאשררת את מחויבותם לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, סעיף ההגנה ההדדית שקובע כי מתקפה על אחת מהן היא מתקפה על כולן. רוסיה עשויה לפיכך לחתור למתקפות מוגבלות ומבודדות יותר, כאלו שבהן תנסה לערער את נאט"ו ולבחון את המחויבות של המדינות לאותו סעיף הגנה הדדית, כמו המתקפה שבה פגע כטב"ם רוסי בבניין מגורים ברומניה בחודש מאי – מתקפה שמוסקבה הכחישה רשמית מעורבות בה. "הרוסים לא יחתרו למלחמה עם נאט"ו. אולם הדבר (מתקפות מבודדות) עלול לשמש כדי לפלג את נאט"ו בנוגע לאופן התגובה", אמר ג'ק ווטלינג, מומחה ממכון המחקר הבריטי RUSI. הוא הוסיף כי מתיחות מוגברת עם נאט"ו עשויה לסייע בהענקת ההצדקה הפוליטית שלה יידרש פוטין בתוך רוסיה, כדי להוציא לפועל מהלך של גיוס חובה לצבא.
פוטין מתמודד כאמור עם משבר פנימי חמור, בצל המתקפות האוקראיניות הבלתי-פוסקות שמכוונות במיוחד לבתי זיקוק בעומק רוסיה – מדינה שהיא יצואנית ענק של נפט גולמי, וכעת מתקשה לספק לאזרחיה דלק מזוקק בגלל המתקפות הללו. רק אמש נאלצה ממשלתו של פוטין להכריז, במה שנתפס כאישוש רשמי לעומקו של המשבר, על איסור לייצא דיזל (סולר) למדינות אחרות – בשל הצורך לייצב את השוק הפנימי ברוסיה, שכעת גם נאלצת לייבא דלק מהודו. בשלל אזורים משתרכים כעת תורים ארוכים מחוץ לתחנות דלק – וגם בבירה מוסקבה מעידים תושבים על תסכול הולך וגובר. סקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על ירידה בפופולריות של פוטין – שאמנם נותרה גבוהה מאוד, אך נמצאת כעת ברמתה הנמוכה ביותר מאז הפלישה לעומק אוקראינה בפברואר 2022.
בעלות בריתה של קייב רואות במשבר הזה עדות לשינוי המומנטום במלחמה לטובתה, ויש הקוראים לנצל זאת כדי להגביר את הסנקציות על מוסקבה וכך להקשות עליה עוד יותר ולאלץ אותה לסיים את המלחמה. אבל לפי אחד הגורמים ששוחחו עם רויטרס, ההצלחות האחרונות של אוקראינה רק הכעיסו את פוטין עוד יותר – וגרמו לו להיות נחוש יותר ברצון לספק לכך תגובה נוקשה. ברויטרס מציינים בהקשר זה את שתי מתקפות הענק על ערי אוקראינה בשבוע שעבר, מתקפות שבהן נהרגו עשרות אזרחים. פוטין עצמו אמר בשבוע שעבר, בדיון ששודר בטלוויזיה, כי בתגובה לתקיפות האוקראיניות על מתקני האנרגיה של רוסיה, תשאף מוסקבה לכבוש שטחים אוקראיניים נוספים לאורך הגבול, מעבר לחבל דונבאס, לצורך יצירת "אזור ביטחון".
אנדריי אילניצקי, בכיר לשעבר במשרד ההגנה הרוסי, פרסם בסוף יוני טור בעיתון "קומרסאנט" שבו כתב כי ההסלמה במלחמה עשויה להתחיל בהשמדת 30 אתרי תעשייה מרכזיים באוקראינה, כולל מפעל פלדה ונמל אודסה. לדבריו, השלב הבא עשוי להיות מתקפות על בסיסי נאט"ו במדינות הבלטיות וברומניה, כמו גם על מתקנים באיחוד האירופי המייצרים כטב"מים וטילים ארוכי טווח עבור אוקראינה – כשרק לפני חודשים אחדים פרסם משרד ההגנה הרוסי רשימה של מפעלים כאלו באירופה, לצד איום מפורש למדי לפגוע בהם. כשנשאל על הטור של אילניצקי, אמר השבוע דובר הקרמלין פסקוב כי על רוסיה לחזק את ביטחונה וכי היא אינה יכולה "לעצום עיניים" מול ההתחמשות של אירופה.
הדיווח על הסלמה רוסית אפשרית מגיע כשברקע הזחילה האיטית של כוחותיו של פוטין בשדה הקרב, זחילה שמשמעותה היא כי כיבוש מלא של חבל דונבאס ידרוש עוד זמן רב – ויגבה מחיר דמים כבד במיוחד. לפי הערכה עדכנית של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), מתחילת המלחמה נהרגו, נפצעו או הוגדרו כנעדרים כשני מיליון חיילים בשני הצדדים, 1.4 מיליון מהם רוסים, אם כי גם מוסקבה וגם קייב נמנעות מפרסום נתונים רשמיים על אבדות צבאיות.
כוחותיה של רוסיה התקשו להתקדם השנה לאורך קו החזית שאורכו 1,200 קילומטרים, כאשר השימוש היעיל שעושה קייב ברחפנים ובכטב"מים מספק לה משקל נגד חשוב ליתרון המספרי של רוסיה בחיילים. בשבועות האחרונים רוסיה מנסה לכבוש את קוסטאנטיניבקה, אחת מערי "חגורת המבצר" של אוקראינה במחוז דונייצק. ב-3 ביולי טען פוטין כי הכוחות הרוסיים כבשו את העיר, אבל אוקראינה הכחישה זאת. יום לאחר מכן, במהלך שיחת הטלפון שלו עם טראמפ, ניסה פוטין לשכנע אותו שרוסיה תצליח לכבוש את החלק שנותר בידי אוקראינה בדונבאס. המקור שנפגש עמו באופן קבוע אמר לרויטרס כי פוטין רואה בהשלמת כיבוש דונבאס עניין של עקרון, ולדבריו הנשיא הרוסי "זקוק לניצחון כלשהו".







