ראש הממשלה בנימין נתניהו ציטט אתמול (יום שבת) במסיבת העיתונאים שלו אזהרה שלא הייתה מראשי הישיבות ההסדר החרדיות, שלפיה "לומדי תורה נעצרים בתוך הישיבות". הערב, בריאיון ל-ynet, הרב יונתן רייס - מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא" - טוען כי דברי ראש הממשלה אינם משקפים את עמדתם של הגורמים הפועלים בפועל לשילוב חרדים בצה"ל, אלא את עמדת ההנהגה החרדית המפלגתית.
נתניהו, נזכיר, טען אתמול כי ראשי ישיבות ההסדר החרדיות שלחו אליו מסר שלפיו "כשאתם שולחים אנשים לתוך הישיבות, מוציאים לומדי תורה ולוקחים אותם לכלא - אף אחד לא מתגייס". אלא שלא ידוע ולו על מקרה אחד של מעצר עריק בתוך ישיבה, וגם ישיבות ההסדר במכתבן לנתניהו לא טענו זאת.
"אני מניח שראש הממשלה קיבל את המסר שלו מגולדקנופף", אמר רייס ל-ynet. "אנחנו העברנו מסר אחר לחלוטין - אותו מסר שאנחנו משמיעים כבר שלוש שנים. לצערי, לא רק שלא הקשיבו לנו, אלא שבכל פעם שניסינו לקדם מהלך - מזכיר הממשלה עצר אותו מחדש".
רייס אומר את הדברים בצל המהלך שמקדמת הממשלה להקפאת מעצרי עריקים חרדים, ואחרי שנתניהו טען כאמור במסיבת העיתונאים כי מעצרי לומדי תורה פוגעים באפשרות לגייס חרדים. אלא שלדברי רייס, ההתמקדות במעצרים מחמיצה את הבעיה המרכזית: היעדר מסלולים מותאמים שיאפשרו לצעירים חרדים המעוניינים בכך להשתלב בצה"ל בלי לוותר על זהותם ואורח חייהם.
"אני כחרדי חושב שמדינה יהודית חייבת לתת מקום לעולם התורה", הדגיש רייס. "מעצרים לא משרתים אף אחד - לא את החילונים, לא את הערבים ובוודאי שלא את החרדים. חיילים בשדה הקרב לא ייצאו ממעצרים, גם אם בסוף יצליחו לשבור אחד או שניים".
נתניהו: "אם הייתי אומר לך שבאירופה לוקחים צעירים שלומדים תורה לכלא - היית מזדעזע"
(צילום: לע"מ)
לדבריו, אחרי מתקפת 7 באוקטובר הייתה צריכה הממשלה להפוך את גיוס החרדים לפרויקט לאומי - לא דרך כפייה ומעצרים, אלא באמצעות הקמת מסגרות ייעודיות. "אם ממשלת ישראל הייתה עוסקת מאז בגיוס חרדים באמצעות החלטת ממשלה רצינית, כפי שעשתה בעבר בתחומים אחרים, והייתה קוראת ליזמים להקים מסגרות - לא לרבנים אלא ליזמים - כבר היינו רואים מספרים דמיוניים. יש המון חרדים שרוצים להשתלב, פשוט אין להם את הגשר".
הוא אמר כי זה היה גם המסר שהועבר במכתב לראש הממשלה. "אמרנו לו: תפסיקו להתעסק במעצרים, זה לא משרת. תתחילו לעסוק בגיוס חרדים". רייס מתח ביקורת חריפה על מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שלטענתו בלם שוב ושוב יוזמות ממשלתיות שנועדו להרחיב את מסלולי הגיוס החרדיים. "בשנתיים האחרונות הוא עצר יותר מפעמיים החלטות ממשלה שיולי אדלשטיין ואחרים ביקשו לקדם, בעקבות לחץ של ההנהגה החרדית", טען.
לדבריו, לממשלה נותר חלון הזדמנויות קצר. "עכשיו יש לממשלה הזדמנות אחרונה בשבועות הקרובים. אם היא רוצה לקדם חוק, היא חייבת במקביל להביא החלטת ממשלה שתעסוק בגיוס חרדים ותושיט יד ליזמים החרדים. אם יפורסמו קולות קוראים יקומו עוד יזמים, עוד ישיבות הסדר ועוד מסלולים. כיום כל זה נעשה במשאבים מוגבלים מאוד".
גולדקנופף. "אני מניח שממנו קיבל נתניהו את המסר. שלנו הפוך לחלוטין"
(צילום: עידן בלומהוף)
מסלול ישיבות ההסדר החרדיות מיועד לצעירים חרדים בני 17 עד 20 שמבקשים לשלב בין לימוד תורה, שירות צבאי והכשרה מקצועית, תוך שמירה על אורח חיים חרדי. הוא כולל לימודים תורניים לצד לימודים אקדמיים או הכשרת הנדסאים, ובהמשך שירות צבאי בן שנתיים במסגרות ייעודיות - בהן חטיבת חשמונאים, גדוד נצח יהודה, הפלוגות החרדיות בגבעתי ובצנחנים, וכן יחידות טכנולוגיות כמו 8200, מצפ"ן ואופק.
לאחר השירות משתלבים רבים מהבוגרים כקצינים וכאנשי מקצוע בצה"ל, ובהמשך גם בתפקידי הייטק, הנדסה, ביטחון וניהול בשוק העבודה. כיום פועלות כעשר ישיבות הסדר חרדיות, וישיבות נוספות נמצאות בשלבי הקמה. לפי נתוני הרשת, במסלול לומדים יותר מאלף תלמידים, ושיעור ההשלמה של הלימודים, השירות הצבאי וההשתלבות בתעסוקה עומד על יותר מ-80%.
רשת "חדוותא", מספר רייס, צמחה משמעותית בשנים האחרונות. "התחלנו לפני תשע שנים עם שישה תלמידים בלבד, והיום אנחנו כבר מתקרבים ל-400", אמר. בקרוב, לדבריו, תיפתח ישיבת הסדר חרדית חדשה בבקעת הירדן: "זו תהיה ישיבה שתפעל כמו ישיבה רגילה, עם בית מדרש מלא, ובמקביל התלמידים יתפסו קו בבקעה, יבצעו שמירות וישמשו גם ככיתת כוננות, בהתאם לצורכי הצבא. זו בשורה אמיתית".
גולדקנופף מפעיל סירנות במהלך מחאת החרדים בשבוע שעבר - ללא צורך מבצעי
(מ.ר, עידן בלומהוף)
רייס מדגיש כי המפתח אינו כפייה אלא תהליך חינוכי ארוך, שמכיר במורכבות של החברה החרדית. "יש הרבה נערים חרדים שלא מוצאים את עצמם בישיבות, לצד המוני לומדי תורה אמיתיים", אמר. "כולם יודעים שיש גם מי שנמצאים שם בלי התאמה. אבל לחשוב שמי שלא לומד פשוט יתגייס לצבא, זה כמו לחשוב שנער מרמת אביב שלא הצליח בבגרויות ילך ללמוד בישיבה חרדית. זה פשוט לא עובד ככה".
לדבריו, צעיר שגדל בחינוך חרדי זקוק למסגרת שתאפשר לו מעבר הדרגתי אל החברה הישראלית ואל השירות הצבאי. "אם המדינה לא תבנה עבורו גשר חינוכי אמיתי, מהמקום החרדי אל השתלבות במדינה, מתוך חיבור ולא מתוך היטמעות - שום דבר לא ישתנה. נמשיך לעמוד במקום עוד עשרות שנים", אמר.
רייס סבור כי ישיבות ההסדר החרדיות מוכיחות שניתן לפעול אחרת. "הן יוצרות תהליך חינוכי נכון ומציעות חלופה אמיתית לנערים שלא מוצאים את עצמם במסלול הישיבתי הרגיל", אמר. "אם המדינה תאמץ את המודל הזה, אפשר יהיה לפתור את הסוגיה הזו אחת ולתמיד".
