כחצי יממה לאחר שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה כתבה לבג"ץ כי יש לקבל את העתירות שהוגשו נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד בשל פרשת הפעלתו ומעצרו של הנער אורי אלמקייס - פורסמה הערב (ראשון) חוות הדעת המלאה של יו"ר הוועדה למינויי בכירים, השופט בדימוס אשר גרוניס, שהיה בדעת מיעוט בוועדה שאישרה את המינוי.
בחוות דעתו של גרוניס, שפורסמה כפי הנראה ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכתב כי ראש המוסד דדי ברנע "הביע דעה שלילית לגבי מינויו של גופמן לראש המוסד. כמו כן, הוא אמר שאינו מכיר את פרטי המקרה של אלמקייס. עם זאת, ברנע אמר כי לו ראש אגף במוסד היה עומד בראש אגף שאינו עוסק בהפעלה ואף על פי כן היה מפעיל אדם, אותו ראש אגף כבר לא היה ממשיך לשמש בתפקיד זה".
חוות הדעת כללה גם את עמדת יתר חברי הוועדה למסמכים שהוגשו, וגם שם הוצגה עמדת ברנע. "לא מעלה על דעתי שמישהו מתחתיי יאשר בכלל מבצע כזה. בכלל, לקחת בן 17, לאפשר לו לשבת שנה וחצי אני לא יודע אפילו על מה, שאף אחד לא טרח לבוא ולהוציא אותו החוצה. זה לא במוסר, לא בערכים, לא בקווים האדומים, לא במותר ולא באסור", אמר.
הבוקר פורסם ב-ynet כי בחוות דעתו נגד המינוי של גופמן, ברנע ציין כי הוא סבור שבשל החשאיות המופלגת של המוסד - שעובד בעיקר בחו"ל ומדווח על פעולותיו בעיקר לראש הממשלה - יש להקפיד הקפדה יתרה על ניקיון כפיו של העומד בראש הארגון.
העמדות העקרוניות של הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, וראש המוסד היוצא ברנע כבר פורסמו אולם חוות הדעת המלאה של גרוניס שהותרה כעת לפרסום מעניקה הצצה לנאמר בחדרי הוועדה הסגורים. הרמטכ"ל זמיר צוטט בחוות הדעת של גרוניס, שם נכתב כי גם "הרמטכ"ל אמר שאינו מכיר את המקרה של אלמקייס, וכי הוא כרמטכ"ל היה רואה בחומרה רבה אישור של מפקד אוגדה להפעלה כזו".
היועמ"שית, כאמור, כתבה הבוקר לבג"ץ כי יש לקבל את העתירות שהוגשו נגד מינוי גופמן לראש המוסד בשל פרשת הפעלתו ומעצרו של הנער אלמקייס - שלדבריה מטילה "צל כבד על טוהר המידות של גופמן". העתירות הוגשו נגד החלטת ועדת גרוניס למינוי בכירים שאישרה את הבחירה בגופמן, כשהיו"ר גרוניס נותר בדעת מיעוט כמתנגד.
לבג"ץ כתבה היועמ"שית כי קיבלה מכתב חסוי ו"מהותי" מברנע בנוגע למינוי גופמן למחליפו. לדבריה, באותו מכתב הציג ברנע "את הייחודית של הארגון שהיא רלוונטית לאופן בחינת טוהר המידות על-ידי הוועדה". היועמ"שית הוסיפה כי אותו מכתב חסוי יוצג בפני שופטי בג"ץ "במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות".
היועמ"שית מצאה שלושה פגמים עיקריים בעבודת הוועדה: 1. החלטתה נחתמה בטרם עיינו שלושת חברי הרוב בנימוקיו של יו"ר הוועדה, מה שמעלה חשש ל"נעילת" דעתם. 2. החלטת הוועדה נכתבה בעת ששניים מחבריה לא נחשפו למספר מסמכים סודיים. 3. החלטת הוועדה שלא להיעתר לבקשותיו של אלמקייס להופיע בפניה.
הרקע להתנגדות נעוץ בשירותו של גופמן כמפקד אוגדת "הבשן" (210). הוא אישר לשני אנשי מודיעין להפעיל את אלמקייס, שהיה אז נער בן 17. השניים שלחו לו ידיעות מסווגות וביקשו שיפרסם אותן בעמודים שהפעיל ברשת בניסיון לייצר "מבצע השפעה" - אף שלא הוסמכו לכך. בהמשך נעצר אלמקייס על ידי שב"כ, הוחזק במשך כחודשיים בבידוד, הואשם בהמשך בעבירות ריגול ולבסוף נכלא למשך יותר משנה. אך גופמן ופקודיו מעולם לא נחקרו במסגרת הפרשה. הם תושאלו במסגרת בדיקה פנימית של צה"ל, ובסופה ננזפו נזיפה פיקודית.
