יובל וילנר, החשוד באונס שי-לי עטרי ובפגיעה בנעמה שחר, התראיין אתמול (שני) בפריים טיים וסיפר את "הצד שלו" בנוגע לחשדות נגדו. בלי קשר לריאיון עצמו, יש טענה אחת מתוך חקירתו שצריכה להטריד את כולנו הרבה יותר מכל גרסה שנשמעה: הטענה שלפיה עצם זה שנעמה נכנסה למיטה שלו, התפרש בעיניו כהסכמה.
מאז שהוסר צו איסור הפרסום על שמו של יובל וילנר, עלה ויכוח ציבורי עז האם יש מקום להשמיע את "הגרסה שלו" אבל יש רגעים שבהם חשוב לעצור ולשאול: מה מהדהדים כאן? כי הסכנה האמיתית אינה טמונה רק במעשה עצמו. הסכנה היא שאנחנו מתחילים, כחברה, לאמץ שפה מעוותת של הסכמה.
מרבית התיאוריות בתחום עבריינות המין עוסקות בדיוק בזה- במה שמכונה "עיוותי חשיבה". כלומר, באופן שבו אדם שפוגע מינית מפרש את המציאות כך שתאפשר לו להצדיק את הפגיעה. "היא לא אמרה לא", "היא עלתה אליי הביתה", "היא נשארה", "היא לא הגיבה", "היא הייתה מובכת". ועכשיו נוסף גם המשפט המצמרר: "היא הייתה עייפה ונכנסה למיטה".
אבל עייפות אינה הסכמה. קיפאון אינו הסכמה. פסיביות אינה הסכמה והיעדר התנגדות אינו רצון חופשי.
הסכמה איננה רגע חד-פעמי
אחד הדברים החשובים שהשיח העדכני על מיניות והסכמה מנסה ללמד אותנו הוא שהסכמה איננה רגע חד-פעמי או הנחה שמסיקים מתוך התנהגות פסיבית. הסכמה היא תהליך מתמשך, חופשי, מודע. היא מחייבת הקשבה אקטיבית לצד השני. היא דורשת לוודא רצון ולא לפרש שתיקה כהסכמה, אלא להפך- כחוסר רצון.
וכאן בדיוק טמונה האחריות הציבורית שלנו - ברגע שיש ציטוט שקרוב להצדיק אירוע של אלימות מינית בלי לפרק אותו באופן ביקורתי, אנחנו מסתכנים בנרמול של הגישה המעוותת הזו. אדם שלא מכיר את המורכבות של טראומה, של קיפאון, של יחסי כוח ושל פגיעות מיניות, עלול באמת לחשוב שאולי היה כאן "בלבול". אז חשוב לי לומר באופן חד משמעי - אין כאן בלבול.
והדבר המעודד ביותר הוא שהמאבק הזה דווקא הוכיח עד כמה החברה שלנו כן יודעת לזהות גבול מוסרי. מאות נשים וגברים הגיעו לתמוך בנעמה שחר ובשי לי עטרי. גברים רבים עמדו שם ואמרו בקול ברור: זו אינה התנהגות לגיטימית. הרי רוב הגברים אינם פועלים כך. ולכן, גם אם המענה המשפטי לא יודע להתמודד עם מורכבותם המשפטית של מקרים כאלה, לנו כחברה אסור לקבל את הניסיון לטשטש את הגבול.
יעל טל-פואהכי הילדים והילדות שלנו לומדים על מיניות, על קשר, על אמפתיה ועל הסכמה גם מהשיח הציבורי. מהכותרות, מהראיונות, מהתגובות ברשת. והשאלה היא לא רק מה קרה שם, אלא איזו שפה אנחנו מלמדים עכשיו דור שלם להשתמש בה כדי להבין רצון, גבול והסכמה.
הסכמה חופשית אינה היעדר התנגדות. היא נוכחות של רצון, בחירה ויכולת אמיתית לומר גם "לא". וכחברה, אסור לנו לאבד את היכולת להבחין בין השניים.
מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגיעה תקיפה מינית; לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית - תמיכה בטלפון, בצ'אט ובווטסאפ, ליווי במשטרה ובהליכים משפטיים, קבוצות תמיכה ועוד.
1202 - סיוע לנשים | 1203 - סיוע לגברים | "קולמילה" בגוגל - סיוע בצ'אט ובווטסאפ
יעל טל-פואה היא מנהלת מטה החינוך וההכשרות באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
