ההודעה של שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, על הטלת סנקציות כלכליות על התנחלויות ביהודה ושומרון, לצד ההצהרה המשותפת של שרי החוץ של קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה, כי בכוונתן להצטרף לסנקציות, מלחיצה מאוד את היצואנים הישראלים.
רועי פישר, מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה, התייחס להיקף הייצוא מהאזור שבריטניה ו-11 המדינות הנוספות שהצטרפו אליה מגדירות כ"שטחים הכבושים" - בעיקר יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, או כפי שמקובל לכנות זאת בישראל "מעבר לקו הירוק".
לדבריו, מדובר ביצוא סחורות מצומצם ביותר, בהיקף של כ-34 מיליון דולר בלבד, לעומת סך כל הייצוא הישראלי העומד על כ-44 מיליארד דולר בסחורות ושירותים. עוד ציין פישר כי רובו של סכום זה, כ-45 מיליון דולר, מורכב בעיקר מתוצרת חקלאית טרייה, ובראשה תמרים - ענף שעבור מגדליו מהווה, לדבריו, "את העולם שלהם".
לדברי פישר, במשרד הכלכלה כבר גיבשו תוכנית פעולה עוד לפני שהולנד הצטרפה למהלך של חרם על תוצרת מהשטחים, הכוללת יצירת קשר אישי עם כל אחד מהיצואנים הרלוונטיים והתאמת תוכנית פרטנית לאיתור שווקים חלופיים עבורם, לצד מענק של עד 200 אלף שקל לפתיחת שוק חדש. הוא ציין כי בתקופה הקרובה צפוי גדיד התמרים - אירוע שהוא הגדיר כ"דרמטי" עבור החקלאים, וגם ברמה הלאומית, שכן ההשלכות עלולות לחרוג מעבר לענף התמרים בלבד. "כשאתה יבואן אנגלי, אתה בעיקר זוכר ששר החוץ שלו אמר שישראל ביצעה בשטחים אלו טיהור אתני, ואני משוכנע שיהיו יבואנים שלא ירצו לקחת סיכון בכלל מול ישראל", אמר פישר, והוסיף כי במשרד חוששים "מאפקט מצנן על כלל היצוא" הישראלי, ולא רק על היצוא מהשטחים.
אד מיליבנד בפרלמנט, היום
(צילום: AFP PHOTO / PRU)
פישר ציין כי הוא יוצא בימים אלה ללונדון, לפתיחת אירוע שבו ישתתפו 33 תאגידים ישראליים בבורסה של לונדון, שבמסגרתו ייווצרו מאות מפגשים בין החברות הישראליות לחברות אנגליות. "אני מקווה שנוכל להוכיח באירוע שאנחנו ממשיכים לעשות עסקים שטובים לשני הצדדים, ולהשאיר את הפוליטיקה מאחורינו".
מנגד, נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, קרא לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. לדבריו, הנזק הישיר של הסחר עם בריטניה אינו משמעותי כשלעצמו, אלא שהבעיה האמיתית טמונה במדינות נוספות שהצטרפו לבריטים - מה שעלול ליצור נזק מצטבר משמעותי. נובוגרוצקי הסביר כי הוא בוחן את הנושא דרך פריזמת החברות הבודדות הפועלות בשטחים, שמספרן, לדבריו, אינו רב, אך אלו הפועלות שם מתרכזות בעיקר בתחומי הרכיבים האלקטרוניים, המזון ותעשיית הפלסטיק.
הוא הביע חשש מפני זליגה של גל החרמות הבריטי לכלל התעשייה הישראלית, והדגיש כי הנפגע העיקרי ממהלך כזה יהיה דווקא הפועל הפלסטיני המועסק במפעלים הישראליים בשטחים - נכון להיום מועסקים כ-18 אלף עובדים פלסטינים במפעלים ישראליים בשומרון.
נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי
(צילום: מיכאל טופיול)
לדברי נובוגרוצקי, על המדינה לפעול באופן דיפלומטי מול המדינות הרלוונטיות כדי למנוע את התרחבות המהלך, ולתת מענה הגנתי לחברות הישראליות כך שלא יישארו לבדן מול רגולטורים בחו"ל. בין הצעדים שהציע: סיוע בגיוון שוקי היצוא, חיזוק הקשרים המסחריים עם ארה"ב, הודו ואסיה, והשקעה בתעשייה הישראלית כדי שתמשיך להוביל טכנולוגית.
"אפשר להחרים ארגז עגבניות, אבל הרבה יותר קשה להחרים חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת", אמר, והוסיף כי מדינות לא יוכלו להתעלם מכך שהן ממשיכות להשתמש במוצרים ישראליים חיוניים גם בעיצומם של קריאות לחרם. את דבריו סיכם באזהרה: "המסר המרכזי שלי הוא שהתקדים מסוכן, ואסור שתהיה דה-לגיטימציה למפעלים ביהודה ושומרון".
