הטנקים והטילים הרוסיים הצרים על ערי אוקראינה מאיימים לא רק על המוני תושביה, אלא גם על אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה. אלה מסתמכים על השדות העצומים והפוריים באזור הים השחור, שיש המכנים אותם "אסם התבואה של העולם".
לקריאה נוספת:
• מול הסנקציות האדירות, גם סין לא בטוח תציל את פוטין
• בעקבות "מיסטר נְיֵיט": שר החוץ לברוב, הפה הגדול של פוטין
• ומה עם המלחמות שלנו? הערבים לא מבינים למה אוקראינה "חשובה יותר"
• "קייב מיוּל" במקום "מוסקו מיוּל": בעולם מחרימים וודקה רוסית
• חובבי הרחפנים באוקראינה מקימים צבא נגד פוטין
חקלאים אוקראינים נאלצו להזניח או לנטוש את שדותיהם בשעה שמיליונים בורחים מבתיהם, יוצאים להילחם או מנסים בסך הכול להישאר בחיים. התנועה בנמלים שמהם נשלחים חיטה ומוצרי מזון אחרים לרחבי העולם כדי להפוך אותם ללחם, לנודלס או למזון לחיות – שותקה. ואם לא די בכך, הסנקציות האדירות שהטיל המערב על רוסיה, שגם היא מעצמה חקלאית, עלולות לפגוע מאוד בייצוא הדגנים ממנה.
לפי שעה ברחבי העולם לא נרשמים שיבושים בהספקת החיטה, אבל מאז שבוע לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה עלו המחירים ב-55%, ויש חשש ממשי ממה שצפוי לקרות בהמשך. מנהל מועצת הדגנים הבינלאומית, ארנו פטי, אומר שאם המלחמה תתארך, מדינות המסתמכות על ייבוא חיטה במחירים נוחים יחסית מאוקראינה עלולות להתמודד עם מחסור כבר בחודש יולי. במצב כזה עלול להיפגע ביטחונם התזונתי של המונים, ותושבים רבים נוספים עלולים להידרדר לעוני במדינות כמו מצרים ולבנון, שבהן התזונה מוכתבת במידה רבה על-ידי סבסוד הלחם מצד הממשלה. באירופה נערכות הרשויות למחסור אפשרי במוצרים מאוקראינה ולעלייה במחירי הבשר ומוצרי החלב במקרה שהחקלאים ייאלצו לגלגל את המחירים אל הצרכן.
רוסיה ואוקראינה אחראיות יחדיו לכשליש מייצוא החיטה והשעורה בעולם, ואוקראינה היא ספקית ענקית גם של תירס ומובילה עולמית בייצור של שמן חמניות, המשמש לעיבוד מזון. כעת המלחמה עלולה להביא לירידה באספקת מוצרי המזון האלה ממש בשעה שהמחירים הם הגבוהים ביותר מאז 2011.
מי יקצור את התבואה? מי ישנע?
התארכות של המלחמה עלולה לפגוע פגיעה קשה במצרים, כ-2,400 קילומטרים מהאזור שבו היא מתחוללת. מצרים, מדינה ששליש מאוכלוסייתה חיה בעוני, היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם, ומיליונים שם מסתמכים להישרדותם על לחם מסובסד העשוי מדגנים שיובאו מאוקראינה. "מלחמות פירושן מחסור, ומחסור פירושו עליית מחירים", אומר אחמד סאלח, אב לשבעה בן 47 מקהיר. "כל עלייה במחירים תהיה קטסטרופלית לא רק בשבילי, אלא בשביל רוב האנשים".
אנה נגורני, מרצה לענייני שרשראות הספקה, לוגיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, מסבירה ש"חיטה, תירס, שמנים, שעורה וקמח הם מוצרים חשובים באופן יוצא דופן לביטחון התזונתי, במיוחד בחלקים עניים של העולם". כעת כשהגברים באוקראינה נקראים להילחם, היא אומרת, "מי יקצור את התבואה? מי ישנע אותה?".
הרשות המצרית הממלכתית האחראית על רכישת חיטה, רשות שבדרך כלל קונה כמויות אדירות מרוסיה ואוקראינה, כבר נאלצה לבטל שתי הזמנות בתוך פחות משבוע: אחת משום שהמחיר היה גבוה מדי, והשנייה משום שלא נמצאו חברות שיציעו לשנע את הסחורה. עליות חדות במחירי החיטה עלולות לפגוע קשות ביכולתה של מצרים להשאיר את מחירי הלחם המסובסד בגובהם הנוכחי, וזו עלולה להיות בעיה פוליטית של ממש. "הסבסוד ללחם במצרים נרחב באופן יוצא דופן, והממשלות המצריות לדורותיהן גילו שקיצוץ בסובסידיות הללו הוא מבחינת האזרחים העניים 'הקש שישבור את גב הגמל', מהלך שיש להימנע ממנו בכל מחיר", אומרת מירט מברוק, עמיתה בכירה במכון המזרח התיכון.
מצרים איננה המדינה הערבית היחידה שתיפגע מעצירה או צמצום של הייבוא מאוקראינה. מי שכבר נערכות לספוג מהלומה הן סוריה מוכת המלחמה ושכנתה לבנון, שהפיצוץ האדיר בנמל ביירות ב-2020 הרס את אסמי הדגנים המרכזיים שלה. הרשויות הלבנוניות מחפשות עכשיו בקדחתנות דרכים למלא את המחסור הצפוי בחיטה, בהתחשב בכך שמאוקראינה מייבאת לבנון 60% מהאספקה שלה. הממשלה בביירות מקיימת כעת שיחות עם ארה"ב, הודו וקנדה בניסיון למצוא מקור אחר לדגנים עבור כלכלתה הקורסת ממילא.
ניגריה שותלת שדות: "אנחנו רק צריכים זמן"
באפריקה שמדרום לסהרה הורגשה היטב מצוקת מחירי המזון עוד לפני שהמלחמה באוקראינה איימה לפגוע באספקת החיטה. בקניה, למשל, רק לא מזמן התפתחה מחאה ברשתות החברתיות, כשהמוני גולשים דרשו, בליווי ההשטאג #lowerfoodprices, להוריד את מחירי המזון, אחרי שהאינפלציה שחקה את כוח הקנייה שלהם. כעת הם נערכים למצב קשה עוד יותר.
בשנת 2020 ייבאו מדינות אפריקה מרוסיה מוצרים חקלאיים בשווי של ארבעה מיליארד דולר, וכ-90% מהייבוא הזה היה של חיטה. בניגריה טוחני הקמח מעריכים שהידלדלות מאגרי החיטה מרוסיה תגרום לעלייה במחירים של מוצרים כמו לחם – מוצר מזון שכיח למדי על שולחנם של רוב תושבי המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה. "כולנו צריכים להביט עכשיו למקום אחר", אומר טופה אוגון, מאחת מחברות טחינת הקמח הגדולות ביותר בניגריה. "יכול להיות שלא נקבל את מה שאנחנו צריכים, וסביר להניח שתהיה עלייה במחירים".
ניגריה ניסתה מאוד בשנים האחרונות להפחית את התלות שלה בדגנים המיובאים מרוסיה, וחקלאים בה החלו לשתול עוד ועוד שדות חיטה בתקווה למלא בתוך חמש שנים 70% מצרכיה של המדינה. "יש לנו את האדמות, יש לנו את האנשים, יש לנו את הכסף ויש לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי לגדל חיטה בניגריה", אומר גמבו סאלה, המזכיר הארצי של התאחדות מגדלי החיטה הניגרית. "כל מה שאנחנו צריכים עכשיו זה זמן".
15 צפייה בגלריה
המלחמה תורגש בנודלס ובמזון המטוגן. 26% מהחיטה של אינדונזיה באה מאוקראינה
(צילום: shutterstock)
את שיבושי האספקה הצפויים אפשר להרגיש אפילו עד אינדונזיה הרחוקה, שם החיטה משמשת לייצור של נודלס להכנה מהירה, לחם, מזון מטוגן וחטיפים. עבור אינדונזיה הייתה אוקראינה ספקית החיטה השנייה בגודלה אשתקד – היא סיפקה 26% מהחיטה שנצרכה במדינה המוסלמית הגדולה בעולם. עלייה במחירי הנודלס תפגע כעת בראש ובראשונה בבעלי הכנסה נמוכה.
סוחר מבגדד: "טורקיה תנצל את המצב"
אוקראינה ורוסיה אחראיות יחדיו גם ל-75% מהייצוא העולמי של שמן חמניות, וגם פגיעה בייצוא הזה תורגש היטב. ראאד חבסי, משווק מבגדד, אומר שהוא ועיראקים אחרים נערכים לעלייה במחיר של שמן הבישול שלהם. "ברגע שהמוצרים שיש לנו עכשיו במאגרים יימכרו נראה עלייה במחירים שלהם. סביר להניח שנקנה מוצרים חלופיים מטורקיה, ואין ספק שטורקיה תנצל את המצב באוקראינה ותעלה מחירים".
15 צפייה בגלריה
הרס אחרי הפגזה רוסית באוקראינה. במלחמות של המאה ה-21, גם הביטחון התזונתי נפגע
(צילום: gettyimages)
בארה"ב, יצואנית התירס הגדולה בעולם וספקית ענקית של חיטה, החקלאים ממתינים כעת לראות אם תחול עלייה בייצוא של חיטה אמריקנית. באיחוד האירופי חוששים חקלאים מעלייה במחיריהם של מוצרי מזון הדרושים להאכלת הבהמות שאותן הם מגדלים, מוצרים שחלק עצום מהם מגיע מאוקראינה. מרוסיה, המספקת לאיחוד האירופי 40% מהגז הטבעי הדרוש לו, מיוצאות אל האיחוד גם כמויות אדירות של דשנים, חיטה ומוצרי מזון מרכזיים אחרים.
ספרד כבר מרגישה את המחסור המתהווה בשמן החמניות, שסופרמרקטים ברחבי המדינה כבר מקציבים, ובתחום הדגנים, החשובים למדי לתעשיית גידול הבקר. באמצעות הדגנים המיובאים מאכילים בספרד כ-55 מיליון חזירים. חאומה ברניס בן ה-58, המגדל 1,200 חזירים בחווה שלו בצפון-מזרח המדינה, חושש שהמלחמה תחריף עוד יותר את הקשיים שאיתם מתמודד העסק שלו בגלל שינויי האקלים והבצורת, ועליית המחירים שכבר הסתמנה בחודשים האחרונים אחרי שסין החלה לאגור מזון לחזירים שלה בניסיון להתאושש מהתפרצות של שפעת החזירים שפגעה מאוד בחקלאיה.
ביומיים הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה מחירי הדגנים המיועדים להאכלת בעלי חיים כבר זינקו ב-10% בשווקים בספרד, וברניס יודע שזו רק ההתחלה: "אנחנו נערכים לעלייה דרמטית במחירים, ואנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד. זה עוד מחיר של הפתיחה במלחמות במאה ה-21".
