משפטו של דונלד טראמפ בסנאט האמריקני צפוי להיפתח רק אחרי שיעזוב את תפקיד הנשיא בשבוע הבא, ולכן לכאורה שום איום הדחה ממשי כבר לא מרחף מעליו, אף שבית הנבחרים הצביע שלשום בעד הדחתו. ובכל זאת, משמעותה של ההצבעה בסנאט לא תהיה סמלית בלבד: לצד הרשעתו של טראמפ יוכלו הסנאטורים לאשר גם החלטה המונעת ממנו להחזיק בעתיד בתפקיד ציבורי כלשהו, ובכך למנוע ממנו להתמודד שוב על הנשיאות ב-2024, התמודדות שהוא כבר לוטש אליה עיניים.
מהומות הקפיטול – הכותרות האחרונות:
• צ'אק נוריס: "לא הייתי במהומות, זה מישהו שדומה לי"
• בית הנבחרים הצביע שוב בעד הדחת טראמפ
• ב-FBI הזהירו: תומכי טראמפ מתכוננים למלחמה
• טראמפ: הליך ההדחה מעורר זעם, לא רוצה אלימות
נערכים להשבעת ביידן
(צילום: ירון ברנר)
בית הנבחרים הוא הבית התחתון של הקונגרס האמריקני, ובו יש כרגע רוב לדמוקרטים. שלשום הם אישרו שם בקלות – תוך שהם מגייסים באופן היסטורי גם את תמיכתם של 10 רפובליקנים – את סעיף ההדחה נגד טראמפ. אלא שכדי להרשיע את טראמפ יש לערוך לו ראשית משפט בסנאט, הבית העליון של הקונגרס, ולגייס שם רוב של שני שלישים מ-100 הסנאטורים. מכיוון שבסנאט הקרוב יהיו 50 רפובליקנים ו-50 דמוקרטים, על הדמוקרטים לגייס 17 סנאטורים מהמפלגה היריבה שיסכימו להרשיע את טראמפ. רק חמישה כאלה אותתו לפי שעה כי הם עשויים לעשות זאת. הסיכוי שיגויסו די סנאטורים למהלך נראה נמוך, אבל בהתחשב בכעס על טראמפ מצד רבים בתוך המפלגה הרפובליקנית, הפעם הוא לא אפסי. מנהיג הרפובליקנים בסנאט מיץ' מקונל רמז שגם הוא עשוי לתמוך בהדחה, ואם יעשה זאת – סביר להניח שיצטרפו אליו רפובליקנים נוספים.
אם הסנאט ירשיע את טראמפ ו"ידיח" אותו מהנשיאות – הדחה שלא תהיה לה משמעות מעשית אלא רק משמעות סמלית, משום שבשלב זה ביידן כבר יהיה הנשיא – עדיין לא יהיה בכך כדי למנוע מטראמפ להתמודד על הנשיאות ב-2024. על סמך תקדימי העבר, כדי לאסור על טראמפ להחזיק שוב בתפקיד ציבורי יהיה על הסנאטורים לערוך הצבעה נפרדת, אבל כאן התלות של הדמוקרטים ברפובליקנים תיעלם כמעט כליל: בהצבעה זו יספיק להם רוב רגיל, ומכיוון שבסנאט הקרוב, שבו יהיה שוויון 50-50, הקול המכריע יהיה של סגנית הנשיא הדמוקרטית קמלה האריס, היא תוכל להטות את הכף נגד טראמפ כל עוד כל הדמוקרטים בסנאט יצביעו כולם בעד ההצעה לאסור עליו להחזיק בתפקיד ציבורי. צ'אק שומר, מי שיהפוך בקרוב למנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, כבר הצהיר כי אם טראמפ יורשע בסנאט – ההצעה לאסור עליו להתמודד שוב אכן תעלה להצבעה.
רוב המשפטנים סבורים כי לפי החוק האמריקני אפשר לערוך הצבעה על איסור-התמודדות רק אחרי שהסנאט החליט להרשיע ולהדיח את הנשיא, ובלי הרשעה והדחה כזו הטלת האיסור בלתי אפשרית. משפטנים אחרים מציגים פרשנות אחרת לחוק, ולפיה הצבעה על הטלת-האיסור אפשרית גם ללא הרשעה והדחה. על כל פנים, מכיוון ששום נשיא אמריקני לא הודח עד כה מתפקידו, ולכן גם ההצעה לאסור על נשיא כלשהו להתמודד שוב על תפקיד ציבורי לא עלתה מעולם להצבעה (נגד סנאטורים ושופטים היא כן עלתה כבר בעבר וגם אושרה), ייתכן מאוד כי אם הצבעה כזו תתקיים בעניינו של טראמפ – תוצאותיה לא יהיו סופיות, אלא ייגררו אחר כך למאבקים בבית המשפט.
אם יושג בסנאט רוב להצעה לאסור על טראמפ להחזיק בתפקיד ציבורי שוב, עשויים אנשיו לעתור לבית המשפט בין השאר בטענה שאישור החלטה כזו ברוב פשוט, ולא ברוב של שני שלישים, מנוגד לחוק ואינו סביר. יש גם משפטנים הסבורים כי עצם הפתיחה של משפט הדחה בסנאט נגד נשיא שכבר סיים את תפקידו היא מהלך המנוגד לחוק ומצדיק עתירה לבית המשפט.
משפטנים אחרים סבורים כי החלטה של הסנאט אינה הדרך היחידה לאסור על טראמפ להתמודד שוב על תפקיד ציבורי. במאמר דעה ב"וושינגטון פוסט" השבוע כתבו ברוס אקרמן, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ייל, וג'רארד מליוקה, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת אינדיאנה, כי לחברי הקונגרס יש נתיב נוסף, ואולי קל יותר, להטיל איסור שכזה: התיקון ה-14 לחוקה.
השניים ציינו כי סעיף מספר 3 בתיקון הזה נועד למנוע מאנשים להחזיק בתפקיד פדרלי אם נקבע שהם היו מעורבים ב"התקוממות או מרידה" נגד החוקה. לדברי השניים, אם בכל אחד מבתי הסנאט יושג רוב פשוט – כלומר לא בהכרח רוב של שני שלישים – שיצביע בעד הקביעה שטראמפ היה מעורב במעשה התקוממות או מרידה, ייאסר עליו לרוץ שוב לנשיאות. לדבריהם, איסור כזה יוכל להיות מבוטל בעתיד רק אם שני שלישים מהסנאט ושני שלישים מבית הנבחרים יצביעו בעד ביטולו.
התיקון ה-14 לחוקה האמריקנית הוא אחד משלושה תיקונים שאומצו אחרי מלחמת האזרחים. לפי הפרופסורים, הרעיון העומד בבסיס סעיף 3 בתיקון היה למנוע מאנשי הקונפדרציה – אלה שהתמסרו ל"התקוממות או מרידה" – להחזיק בתפקיד ציבורי אחרי המלחמה. ב-1872 אישר הקונגרס את חוק החנינה, המאפשר לאותם אנשים לשוב ולשרת בתפקידים אלה, אבל סעיף 3 נותר בעינו. הפעם האחרונה שבה נעשה שימוש בסעיף הייתה לפני כמאה שנה, ואז הוא נוצל כדי למנוע מפוליטיקאי סוציאליסט מוויסקונסין שהתנגד לכניסת ארה"ב למלחמת העולם הראשונה לאייש את המושב שלו בקונגרס.
פורסם לראשונה: 23:11, 14.01.21
