לפי לוחות הזמנים שכוללת החלטת הממשלה שצפויה להיות מאושרת השבוע, תזכיר חוק גיוס חדש יוגש עד 21 באפריל לאתר החקיקה הממשלתי ויאושר בממשלה עד 19 במאי. הנוסח שתאשר הממשלה יונח על שולחן הכנסת עד 29 ביוני, ימים ספורים לפני המועד שהאחרון שהממשלה ביקשה מבג"ץ להמשיך את המצב הקיים באשר לאי אכיפת גיוס החרדים וחודש לפני יציאת הכנסת לפגרת קיץ של שלושה חודשים.
כלומר, סביר להניח שהליך החקיקה של החוק החדש שיובא לא יושלם לפני כנס החורף הבא. לפיכך, בצה"ל ייאלצו להמשיך להתבסס במלחמה הנוכחית על משרתי מילואים, מה שיגדיל את הנטל על המשרתים הקיימים וגם יעלה למדינה הרבה מאוד כסף.
מה כוללת החלטת הממשלה?
הסעיף המרכזי והשנוי במחלוקת הוא העלאת גיל הפטור מגיוס לחרדים מ-26 כיום ל-35. עד כה דיברו במערכת הביטחון על הורדת גיל הפטור ל-21 או 23, כדי לעודד גיוס חרדים לצבא ובמידה שלא יתגייסו, לפחות ישתלבו בשוק העבודה ולא יהיו עול כלכלי על המדינה. אלא שהפעם הממשלה עושה הפוך ומבקשת להעלות את גיל הפטור ב-9 שנים.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר כי אם החלטת הממשלה תאושר בנוסח הקיים, ייגרם נזק אדיר ובלתי הפיך לביטחון, לכלכלה, לחברה ותונצח הפגיעה הקשה בערך השוויון.
"קשה לתאר שבנסיבות הביטחוניות והלאומיות הנוכחיות ממשלת ישראל תבחר לקדם נוסח הרסני כזה. העלאת גיל הפטור ל-35 (במקום מימוש חובת שירות עד גיל 21) תהווה מכה לניסיונות השילוב בכלכלה של הגברים החרדים ותעמיס על תקציב המדינה את תקציבי הכלכלה שלהם. בנוסף, תהיה פגיעה קשה בשוויון – חילונים, מסורתיים ודתיים ימשיכו לשרת ולשאת בנטל ההולך וגובר ללא הצטרפות משמעותית של אוכלוסיות נוספות", אמר פלסנר, והוסיף כי ניתן לשקול מכסת פטור מוגבלת ללומדי תורה מצטיינים שתיקבע בחוק, אך לא פטור גורף.
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "חשוב להבהיר, המודל הזה נוסה בעבר ונכשל כישלון חרוץ. גיל הפטור היה גבוה, ואף חרדי לא התגייס בעקבות זאת. למעשה, "חברת הלומדים" החרדית הינה תוצאה ישירה של גיל פטור מאוחר משירות שגרם לחרדים להישאר שנים רבות בישיבה ובכולל. ההשלכה על המשק הישראלי ועל העוני בחברה החרדית הייתה קשה. ההנחה שגיל פטור גבוה יביא לגיוס הופרכה בעבר וגרמה לנזק רב ואין צורך לחזור על טעויות העבר בעניין זה".
בהקשר זה יש לציין כי הטיוטה עוסקת יותר באי-גיוס מאשר בהגדלת מספר המתגייסים בקרב החרדים, וזאת עקב אי-הסכמות עם המפלגות החרדיות. בקואליציה ציפו שלאור המלחמה והמציאות החדשה שנקלעה אליה המדינה אחרי השבעה באוקטובר, יהיה שינוי בגישתם של המנהיגים החרדים, אך בינתיים נראה שלא כך הדבר ושוב הממשלה ניצבת בפני מבוי סתום.
המסלולים החדשים
לפי ההחלטה ייקבעו מסלולים חדשים למשרתים החרדים, לרבות הקמת גדוד ייעודי חדש לקראת גיוס אוגוסט 2024. במקביל, יוגדלו מסלולי השירות הלאומי, בין היתר בתפקידים טכנולוגיים ושמקדמים תעסוקה בפיריון גבוה והרחבת מספר המשרתים בגופי הצלה ורפואה ובמסלולים הציבוריים במשרדי הממשלה מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.
באשר לחרדים שיחליטו להמשיך ללמוד בישיבות, מה שמכונה תורתו אֻמָּנותו, לפי הנוסח המוצע בטיוטה "לא ינתנו דחיות שירות חדשות ולא יוארכו דחיות שירות שכבר ניתנו, ואולם, לאור קידום המתווה הממשלתי, הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל במסגרת סמכותו לקרוא לגיוס, ככל שיוצגו בפני רשויות הגיוס אישורים לפי צרכי הצבא ודרישתו בדבר לימודיהם בישיבות".
כלומר, יהיו נסיונות לעודד גיוס לצבא, אבל כל עוד האברכים שלומדים יציגו את המסמכים המוכיחים שהם אכן תלמידי ישיבות, הם יוכלו להמשיך ללמוד ויהיו פטורים מגיוס. מנגד, המתווה לא מתייחס להטלת סנקציות פליליות על חרדים שיסרבו להתגייס לצבא למרות שאינם לומדים. גם סנקציות כלכליות יוטלו ככל הנראה רק בשנת 2027 - ועד אז ניתן יהיה לשנות את יעדי הגיוס, להגמיש סנקציות או לבטלן.
בנוסף, ייקבעו יעדים שנתיים שישקפו עלייה משמעותית והדרגתית בשיעור המשרתים ביחס לשיעור הקיים היום - בגרף עולה לתקופה של עשור. לפי ההחלטה, לראשונה יינתנו תמריצים כלכליים חיוביים ושליליים בגין עמידה או אי עמידה ביעדי השירות השנתיים. במקביל, יוטל על ראש הממשלה ושר הביטחון לקדם מתווה ממשלתי בנושא השירות הצבאי שיכלול הצעת חוק המסדירה את שילובם של תלמידי הישיבה ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בצבא ובשירות לאומי אזרחי ומסדירה את מעמדם של תלמידי הישיבות.
חסרים בטיוטה
בדף האחרון של הטיוטה שצפויה להיות מובאת לאישור ביום שלישי בישיבת הממשלה, מופיעים מספר סעיפים שהשרים אמורים לשקול לפני שהם מצביעים בעד או נגד הנוסח המוצע של החלטת הממשלה. כך למשל מופיעה הכותרת "נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה", שתחתיה נכתב "לא רלוונטי", גם תחת כותרת ה"תקציב" נכתב "לא רלוונטי" - למרות שמדובר בהחלטה שבאופן מובהק יש לה השלכות על תעסוקת חרדים בעתיד עם העלאת גיל הפטור ל-35 וגם תגדיל את תקציב המדינה על קצבאות אברכים שלא יוכלו לעבוד כי לא התגייסו לצבא.
בנוסף, יומיים לפני שהחלטת הממשלה מובאת להצבעה, לא מובאת בצירוף חוות הדעת של שר הביטחון, אשר אמון על נושא הגיוס לצה"ל וההחלטתה עולה להצבעה בהיעדרו.
אתמול בבוקר (שבת), לפני שטס לביקור בארה"ב, אמר השר גלנט כי הינו מתנגד לטיוטה שצפויה להיות מובאת לאישור, אך ספק אם זו תגרום לשרים אחרים להצביע נגד. אל התנגדות גלנט הצטרפה הצהרתו הדרמטית של השר בני גנץ, שהציב קו אדום והודיע: אם החוק הזה יעבור, יפרוש מממשלת החירום.
כמו חוות דעתו של גלנט, גם לא מצורפת לטיוטה עמדת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבכירים במשרדו מתנגדים נחרצות להחלטה וטוענים כי תעלה למדינה מיליארדים. בטיוטה מופיע כי צירוף עמדות שרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם יושלם בהמשך, אך לא ברור אם כך יהיה ומה תהיה ההשפעה של עמדות אלה.
יום אחרי ההצבעה בישיבת הממשלה בשלישי, תמסור הממשלה את תשובתה לבג"ץ ותודיע כי בכוונתה לחוקק חוק על סמך המתווה שאושר ובינתיים, לא תאכף השתמטות חרדים מצה"ל. כאמור, על פי לוחות הזמנים שצוינו, נראה כי על אף המלחמה שדורשת תוספת כוח אדם בצבא, ולנוכח היעדר ההסכמות בתוך הקואליציה וכמובן מחוצה לה, חוק הגיוס החדש יגיע לשלב ההצבעות רק בכנס החורף הבא, שייחל בסוף אוקטובר 2024, וזאת כמובן אם הממשלה לא תיפול קודם לכן ונצא לבחירות.
פורסם לראשונה: 23:01, 24.03.24
