שש משפחות קיבלו אתמול (יום שישי) את הבשורה הנוראה מכל: יקיריהם, שנחטפו על-ידי חמאס ב-7 באוקטובר, נרצחו בשבי. כבר עתה ידוע כי 82 ישראלים שחזרו מהשבי בימי ההפוגה סיפקו מידע שאפשר את קבלת ההחלטה, שהתקבלה על-ידי ועדת מומחים של משרד הבריאות יחד עם מכון לרפואה משפטית, הרב הראשי לישראל ומשרד הדתות.
1 צפייה בגלריה
החטופים שנקבע מותם. אריה זלמנוביץ', מיה גורן, רונן אנגל, אליהו צ'רצ'יל מרגלית, גיא אילוז, עופרה קידר
דובר צה"ל, תת-אלוף דני הגרי, הסביר אתמול כי מאחורי ההחלטה עמדו "ממצאים שנאספו ומידע מבוסס". כך, קבעו בישראל את מותם של אריה זלמנוביץ', מיה גורן, רונן אנגל, אליהו (צ'רצ'יל) מרגלית, עופרה קידר וגיא אילוז. מנגד, משפחתו של רון בנימין - שהוגדר עד כה נעדר - קיבלה אתמול עדכון על כך שהוא נמצא בשבי ברצועת עזה.
כעת מבהיר גם גורם מדיני: "כדי שצה"ל יודיע על מוות באופן חלוט, המידע צריך להיות חותך. ידענו למשל לקבוע שנועה מרציאנו לא נהרגה מתקיפות חיל האוויר אלא נרצחה".
לדברי הגורם, "יש שילוב של עדויות כמו של מיה רגב, שאמרה שגיא אילוז היה לידה בבית החולים, או מבוגרים מניר עוז שדיברו על זלמנוביץ' שמת לידם".
עם זאת, הגורם הבהיר כי "מעטים המקרים שחטופים ראו איך מישהו מת לידם. המקרים היותר רבים היו של חטופים שסיפרו על כאלה שהיו במצב קשה, פונו לטיפול ולא חזרו. כשזה מצטלב עם מידע שיש לנו על חטוף בן אותו גיל שמת, זה מאמת את המידע". אחרי ההצלבות האלו, נמסר המידע לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובמכון לרפואה משפטית - וההחלטה להודיע על מוות התקבלה.
לכן, מבהיר הגורם, קביעת המוות מתבססת על "אוסף של מידע ולאו דווקא על עדות אחת". לדבריו, "המידע שהביאו הישראלים ששבו היה חשוב, וכלל דיווח על מקומות החזקתם של החטופים והנעדרים, אופי ההתנהגות כלפי וההתנהלות של חמאס בזמן המלחמה. הם תרמו תרומה משמעותית".
עד כה שוחררו מהשבי 115 חטופים, מהם חמש לפני המתווה (יהודית ונטלי רענן; יוכבד ליפשיץ ונורית קופר; ואורי מגידיש). במהלך ימי ההפוגה שוחררו 28 אזרחים זרים, לצד 82 ישראלים. כמו כן, מפרוץ המלחמה הובאו לארץ גופותיהם של נועה מרציאנו, יהודית וייס ואופיר צרפתי.
