נפל דבר בישראל. שני קצינים בכירים במילואים – אל"מ דוד חודק ואל"מ זאב רז - זומנו בשבוע החולף לחקירה במשטרה בחשד להסתה לאלימות לאחר שהצהירו שישתמשו בנשק אם מדינת ישראל תיהפך לדיקטטורה. ברור שהדברים החמורים לא היו צריכים להיאמר, ואף שטוב שהשניים חזרו בהם - נכון עשתה המשטרה כשזימנה אותם לחקירה. כך או אחרת, על רקע זה ונוכח האווירה המתלהטת במדינה, יש מקום לבחון את סבירות הסיכוי לרצח פוליטי מצד גורמי שמאל בישראל.
ראשית אציין שהמאמר עוסק באפשרות של רצח פוליטי של יהודי בידי יהודי. לא אתייחס כאן לשורה הארוכה למדי של אנשי ימין שרצחו ערבים לאורך השנים, חלקם סתם בגלל גזענות טהורה או בתירוץ של נקמה, וחלקם בניסיון להשיג מטרה פוליטית (למשל עדן נתן זאדה ואשר ויזגן שעשו זאת לכאורה כדי לעצור את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה). גם אירועים כאלה כמובן מעוררים פלצות ודאגה, אך מבחינת ההיערכות, המודיעין ואופן הטיפול - מדובר בשני נושאים שונים.
נתחיל. בימים האחרונים עלתה האבטחה על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לרמה הגבוהה ביותר, והמשמעות היא שיש עליה איומים ברצח. זאת ככל הנראה בעיקר בשל חוות הדעת שפרסמה לגבי ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה בנימין נתניהו בין משפטו הפלילי לבין הרפורמה במערכת המשפט שמקדמת הקואליציה בראשותו. לא נמסר מי המאיימים על עו"ד בהרב-מיארה ומאיזה צד של המפה הפוליטית הם, אולם הדברים ברורים מאליהם. השאלה שנותרה פתוחה היא אם גם הם כבר נחקרו באזהרה ואילו צעדים ננקטו כלפיהם, אם בכלל.
באווירת ההתלהמות הנוכחית ישנו ניסיון מצד תומכי הממשלה לגזור גזירה שווה בין האיומים מצד ימין של המפה הפוליטית לבין אלו שמגיעים מהצד השמאלי. נתניהו, שדרש ממנהיגי האופוזיציה לגנות את חודק ורז, נמנע מלגנות במפורש ובנחרצות את האיומים על היועמ"שית, בדיוק כפי שנמנע מלגנות בחריפות התבטאויות דומות שהופנו בשנים האחרונות כלפי כל איש משטרה או פרקליטות אחר שהיה מעורב בתיקי האלפים.
לכן חשוב להבהיר את השוני בין האיומים המגיעים מגורמים המזוהים עם השמאל מול אלה שמימין. ההיסטוריה מלמדת שהאלימות הפוליטית בעשורים האחרונים בישראל – ששיאיה הם רצח אמיל גרינצווייג לפני 40 שנה וההתנקשות ביצחק רבין ב-1995 – מתבצעת מימין לשמאל. האומנם חל שינוי יסודי וכיום גם גורמי שמאל מהווים איום מהותי על ראש הממשלה בפרט וגורמי ימין בכלל? האם הקצינים הבכירים חודק ורז אכן התכוונו מילולית למה שאמרו? או שמא רק כשלו בלשונם בניסיון לזעוק להצלת המדינה מפני מה שהם תופסים כמהלכים ההופכים את ישראל לדיקטטורה?
כאשר מערכת הביטחון מעריכה את תמונת האיומים כלפי סמלי מדינה או בכירים בצמרת הממשלתית נבחנות באופן דקדקני הכוונות של המאיימים לפי חמישה תבחינים. שקלול שלהם מביא להערכת האיום והפעולות שיש לנקוט. התבחין הראשון הוא האם האיום נעשה בחשאי, כאשר המאיים מנסה להסתיר את זהותו, כפי שעשה רוצחו של גרינצווייג, יונה אברושמי. במובן מסוים, גם רוצחו של רבין יגאל עמיר הוא כזה: הוא אמנם שיתף מספר אנשים מצומצם בכוונתו הכללית, אך בוודאי לא עשה זאת באופן ציבורי כמו חודק ורז.
הנה דוגמה מהעת האחרונה: פעילת הליכוד אילנה ספורטה שלחה במאי 2022 מעטפה לאשת ראש הממשלה דאז גילת בנט, ובה כדור חי 5.56 מ"מ ודף נייר שעליו נכתב: "זה הכדור שיפגע בבטן הרכה שלך נפתלי בנט ויפגע הישר ביוני בנט אם לא תתפטר". היא ניסתה להסתיר את זהותה, ונתפסה והועמדה לדין רק לאחר מאמץ חקירתי.
התבחין השני הוא הרקע האישי של המאיים ובאיזו מידה היה מעורב במעשים אלימים בעבר. התבחין השלישי הוא עד כמה למאיים יש יכולות מעשיות לממש את האיום. התבחין הרביעי הוא אם האיום ספציפי וממוקד באישיות מסוימת או שמא מדובר בהתבטאות כללית בלבד.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צהתבחין החמישי הוא הערכת מידת השפעתו הציבורית של המאיים על אחרים לבצע מעשה אלים. כך למשל, בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, יצא בשידור רדיו נגד מי שהיו מעורבים בהעמדה לדין של אביו (בכירים במשטרה ובפרקליטות) ואמר: "מדובר בבגידה. כולם יודעים מה העונש על בגידה - וזה לא כלא". נתניהו הבן נהנה מהשפעה, פופולריות וממאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, ועל כן זכו דבריו לתהודה רחבה. ברור שכאשר האיום נעשה בגלוי, והמאיים אינו מנסה להסתיר את כוונותיו, יש חשיבות רבה לניתוח הפרופיל שלו כדי להעריך את מידת הסיכוי שהוא או אחרים המושפעים ממנו ינסו לממש את כוונותיו.
על סמך חמשת התבחינים הללו ניתן להגיע להערכה מושכלת לגבי מידת האיום והפעולות הנדרשות לסיכולו. הקוראים והקוראות מוזמנים לנסות להחיל אותם על רז ועו"ד חודק. האם בימים אלה יושב בביתו פעיל שמאל או איש ימין ומשמן את האקדח שלו? כמובן שאין לדעת במאת האחוזים. ועדיין, אני מבקש לקחת סיכון מחושב ולטעון כי הסיכוי שראש הממשלה הנוכחי יהווה יעד להתנקשות פוליטית מצד גורמי שמאל הדואגים להמשך הדמוקרטיה בישראל הינו נמוך ביותר עד לא קיים.
- ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר שב"כ, הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
