1 צפייה בגלריה
יאיר לפיד אן לינדה
יאיר לפיד אן לינדה
"שיתוף הפעולה עם שבדיה יגדל". לינדה ולפיד
(צילום : משרד החוץ השוודי, יובל חן)
לראשונה מזה שבע שנים, שרי החוץ של ישראל ושבדיה שוחחו - ובכך הביאו לסיום משבר דיפלומטי ממושך בין המדינות, שהחל ב-2014 כששבדיה הכירה בפלסטין כמדינה.
שבדיה הייתה המדינה האירופית הגדולה הראשונה להכיר בפלסטין כמדינה, צעד שהוביל להחזרת השגריר הישראלי לארץ - ששב לשטוקהולם רק כעבור שלושה שבועות. מאז, ישראל סירבה לאפשר לשרת החוץ הקודמת של שבדיה, מרגוט וולסטרום, וגם לנוכחית, אן לינדה, לבקר בישראל - חרף בקשות של השתיים. הן גם לא הוזמנו לפורום השואה, ולמעשה בין ישראל לשבדיה שרר נתק מוחלט אף שהשגרירים המשיכו לעבוד.
כעת היחסים הקרירים, כך נראה, הגיעו לסיומם - אחרי ששר החוץ יאיר לפיד שוחח עם לינדה. השיחה התקיימה בערב יום הכיפורים, לפני כניסת הצום, ובימים האחרונים דנו הצדדים בפרטי הסיכומים האחרונים. היום חשף לפיד את קיום השיחה בטוויטר, וכתב כי השיחה "מסמלת את חידוש היחסים בין המדינות בדרגים אלה" - כשהכוונה לדרג שרי החוץ.
"אני מעריך את הצהרתה של לינדה על המחויבות החזקה והמוצקה של שבדיה לביטחון ישראל, והכרתה במהלך שיחתנו בישראל כמולדת העם היהודי", כתב לפיד. "דנו בהשתתפות ישראל בפורום מאלמו בנושא זיכרון השואה. אני מצפה ששיתוף הפעולה עם שבדיה יגדל".
2014: כך הגיבה שרת החוץ השבדית לשעבר לאמירת ליברמן שלפיה "המצב במזרח התיכון מסובך מהרכבת רהיטים מאיקאה"
( )

נתניהו ב-2014 על ההכרה השבדית בפלסטין: "צעדים חד צדדים מרחיקים את השלום"
(צילום: אלי מנדלבאום)

לינדה החליפה את וולסטרום כשרת החוץ של שבדיה בספטמבר 2019, וכבר חודש לאחר מכן הצליחה להכעיס את ישראל כשאמרה שתנועת ה--BDS אינה אנטישמית בעיניה, אלא תנועה לגיטימית ובלתי אלימה. לינדה הבהירה שהיא לא תומכת בחרמות ואף תומכת בהרחבת הסחר ושיתוף הפעולה עם ישראל, אך מנגד הדגישה שלדעתה חרמות הם אמצעי פוליטי לגיטימי כחלק ממאבק פוליטי בלתי אלים למען זכויות אדם, דמוקרטיה, חופש הביטוי והפסקת הכיבוש. בדבריה, היא אף הודתה כי ארצה תומכת בארגונים המביעים ביקורת נגד הכיבוש הישראלי.
לינדה שבה והדגישה גם אז כי ממשלת שבדיה לא תומכת בחרם על ישראל, אך טענה שלתנועת ה-BDS יש ביטוי וזכות לייצג את עמדותיה. "הממשלה לא רואה כל דמיון בין פעילות ה-BDS לבין פעילות אנטישמית", אמרה.
בשנת 2017 מינו השבדים שליח מיוחד לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך ישראל הגיבה בסרקסטיות והודיעה אז שלא תפגוש אותו. "לא נאפשר לשבדיה, שהיא ההפך הגמור ממתווך הוגן, כל דריסת רגל בסכסוך" אמרו אז במשרד החוץ.