שלושה מרכיבים יש לאירועי הטרור של התקופה האחרונה: כמויות נשק אדירות שמציפות את הרחוב הפלסטיני ואת מזרח ירושלים; הסתה חסרת תקדים ברשתות החברתיות; ונקמה על ההרוגים בפעילות צה"ל. מבחינת הפלסטינים שני הפיגועים הקשים בירושלים בסוף השבוע הם תוצאה ישירה של המבצע המוצלח של צה"ל ושב"כ, שהרגו תשעה פלסטינים במחנה פליטים ג'נין בשבוע שעבר. המבצע הזה היה מוצלח מדי, כך מתברר. הוא הוליד הסתה מטורפת ברשתות החברתיות נגד ישראל שחמאס ידע לתדלק אותה היטב.
ארגון הטרור גם שילם "מס" עם שיגור כמה רקטות מעזה ביום חמישי בלילה, כאשר מטרתו העליונה כיום היא לשמר את הרצועה שקטה – כדי לשפר את המצב הכלכלי של תושביה, על מנת להתכונן במהלך זמן הזה לסבב הלחימה הבא, ובמקביל להמריץ את הטרור בשטחי יהודה ושומרון.
ההסתה הזו, כאמור, עבדה. מה שראינו בסוף השבוע הוא נקמת דם ישירה לפעולה של כוחות הביטחון. לא נגד חיילים או שוטרים אלא נגד אזרחים תמימים שהלכו לתפילת השבת. ההסתה הייתה כל כך אפקטיבית, מתברר, עד שמחבל בן 13 בלבד, מוחמד עליוואת, ארב לעוברי אורח בקרבת הכניסה לעיר דוד – ופתח לעברם באש מאקדח. לפני הפיגוע עוד כתב במחברתו: "אמא, את הולכת להיות גאה בי". רק תושייתו של קצין צנחנים מנעה נפגעים רבים עוד יותר.
חיירי עלקם, המחבל שביצע את הפיגוע בליל שבת בשכונת נווה יעקב, בן 21 בעל תעודת זהות כחולה, בלי עבר ביטחוני, גם לא פלילי, חשמלאי במקצועו, ידע למרבה הצער כיצד לתפעל את אקדחו.
מלבד הסתה, שכאמור עובדת, הבעיה החמורה ביותר היא כמות הנשק המטורפת שנמצאת בשטחי יהודה ושומרון וגם במזרח ירושלים. הרובים והאקדחים זמינים לכל. מספיקה דחיפה קטנה ברשתות החברתית כדי להפוך את ההסתה לפיגוע. ההבדל בין גל הטרור של שנת 2015, במהלך אירועי "גודל השעה", למבצע שובר גלים הנוכחי, הוא לא בהסתה, שגם אז הייתה משמעותית, אלא בכמויות הנשק החם. הנשק הזה מגיע דרך גבולות ירדן, מצרים ולבנון וגם מבסיסים של צה"ל, כפי שראינו בשנה שעברה.
1 צפייה בגלריה
פלסטינים חוגגים את הפיגוע בחברון
פלסטינים חוגגים את הפיגוע בחברון
פלסטינים בחברון חוגגים את הפיגוע בנווה יעקב
( צילום: רויטרס)
בנושא הנשק צריך לפעול בשלושה אופנים: ראשית, סגירה מוחלטת של הגבולות – ירדן, מצרים ולבנון. זוהי אכן עבודה קשה, ללא תהילה, אבל היא מחויבת המציאות. שנית, שמירה קפדנית יותר על הבסיסים של הצבא כדי למנוע גניבות. ושלישית, יש צורך פעולה מבצעית לאיסוף של כלי הנשק. תחילה בירושלים, שם האתגר הוא הגדול ביותר, ולאחר מכן, או אפילו במקביל, בשטחי יהודה ושומרון. האמת שכבר די מאוחר לעשות זאת, אבל אם הפעולה המורכבת הזו לא תתבצע בכלל, כל הנשק הזה יופנה לבסוף כלפינו בעימות נרחב.
את ההסתה לא ניתן באמת לעצור לגמרי, אבל אפשר למשל לדרוש מהרשות הפלסטינית ואבו מאזן לפעול כדי להוציאה ממערכת החינוך הפלסטינית, שם מסיתים לרצח ישראלים. צריך גם להעניש את חמאס עזה על ההסתה שעולה בקורבנות. אחת הדרכים היא הקטנת מספר הפועלים שיוצאים משם לעבוד בישראל. מדובר ב-17 אלף מדי יום.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל אמש, בעקבות שני הפיגועים בסוף השבוע, את ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ממטה השב"כ במרכז הארץ. חברים בפורום, יש להניח, אתגרו אותו מימין עם הצעות שונות מול איום הטרור. האחריות, בכל מקרה, היא כעת עליו. ראש הממשלה יודע שמזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן מגיע השבוע לביקור בישראל. אז למרות ההצהרות על תגובה קשה על הפיגועים, אפשר להניח שהוא יוביל מדיניות אחרת, בניסיון להרגיע את השטח.