בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים הגיעו מעל שני מיליון יהודים לשכונת הלואו איסט סייד במנהטן. הגירה המונית זו הפכה את ניו יורק לאבן הראשה של יהדות התפוצות וביססה את מעמדה כעיר היהודית הגדולה בעולם. מתוך הקהילה הענפה הזו צמחה שדרה ארוכה של פוליטיקאים יהודים בעלי השפעה היסטורית. בולט מכולם הוא הסנאטור צ'אק שומר. הוא מכהן כיום כמנהיג המיעוט בסנאט, לאחר ששימש כמנהיג הרוב בשנים 2020-2024 תחת ממשל ביידן. מדובר ביהודי שנבחר למשרה הרמה ביותר אי פעם בהיסטוריה האמריקאית, ושם במשך שנים ארוכות את הטיפוח והחיזוק של קשרי ארצות הברית וישראל בראש סדר העדיפויות שלו. עם זאת, בשנים האחרונות שומר נאלץ להתמודד עם הלחץ הגובר בתוך מפלגתו, מה שהוביל אותו לאמץ עמדות מסויגות יותר.
(רויטרס)
בשנים האחרונות אנו עדים למהפך מטריד ומסוכן בעיר ניו יורק. מעבר לעלייה הכללית בשנאת ישראל, אנו רואים מגמה מתגברת של מועמדים הנבחרים לתפקידים ציבוריים בדיוק על הטיקט הזה. הכוח המניע מאחורי השינוי התהומי הזה הוא הפלג הרדיקלי במפלגה הדמוקרטית, ובמיוחד תנועת הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה (DSA).
השיא של תהליך ההקצנה בא לידי ביטוי בבחירתו של איש ה-DSA זוהראן ממדאני לתפקיד ראש עיריית ניו יורק. ממדאני מנהל קו עוין וקיצוני נגד ישראל, הכולל סירוב מופגן להשתתף במצעד למען ישראל.
ראש העיר הנבחר קורא לעצירת נתניהו, ומדיניותו מתבטאת בשטח בהטלת וטו על חקיקה עירונית שנועדה למנוע הפגנות מאיימות מול בתי ספר יהודיים.
בנוסף, יחסו לישראל ולקהילה היהודית ברור מתמיד, כפי שבא לידי ביטוי במתקפה החריפה שניהל בשבוע שעבר כנגד שדולת איפא"ק אותה כינה "מפלצת".
למרות עמדותיו אלו, הוא ממשיך לזכות לפופולריות עצומה. ממדאני הימר על תמיכה במועמדים רדיקליים כמו קלייר ולדז, בראד לנדר ודריאליזה אווילה שבלייה, כשהעמידה בתור ארוך מאוד בפארק לסלפי איתו אחרי שהניקס זכו באליפות ה-NBA מראה שיש לו תמיכה עמוקה. למעשה הלילה חל מהפך בניו יורק: מועמדי ממדאני ניצחו - ותומכי ישראל קיבלו תמרור אזהרה.
סכנת שבלייה
המוקד המדאיג ביותר היא שבלייה, שניצחה במחוז 13 את חבר הקונגרס הוותיק אדריאנו אספייאט. הרקע של שבלייה, הכולל תהליך של התאסלמות, משתלב בעמדותיה הפוליטיות הקיצוניות נגד ישראל. לצד זאת, ניכרת האווירה העוינת המכוונת כלפי נבחרי ציבור יהודים, ותיעוד מטריד מציג אותה כמארגנת ההפגנה הפרו-פלסטינית שהתקיימה יומיים בלבד לאחר הטבח ההמוני של שבעה באוקטובר.
האווירה הרעילה הזו מחלחלת לרחובות העיר ומייצרת תחושה קשה שיהודים כבר אינם רצויים בביתם, כפי שעולה מדיווחים על תחושות חוסר הביטחון הגוברות.
מי שרואה בכל זה "תהליך דמוגרפי" בלתי נמנע, טועה ומטעה. מדובר בהנדסה פוליטית קרה ומחושבת. בפריימריז של בחירות אמצע, מועמדים נבחרים על בסיס קולות של כמה עשרות אלפים בודדים במושבים בטוחים
המקרה של חבר הקונגרס היהודי דן גולדמן, שהפסיד בפריימריז לבראד לנדר, מספק הצצה לאובדן תחושת הביטחון של דמויות יהודיות במרחב הציבורי. לנדר, המזוהה עם האגף השמאלי הקיצוני, הפך למבקר קולני של ישראל והוביל קו התנגדות חריף למדיניותה. דן גולדמן גורש השבוע בבושת פנים מבית קפה בעירו, אירוע המדגים את עוצמת השבר.
מערכת הבחירות הנוכחית עמדה בחלקה הגדול על הדרישה לעצור את מכירת הנשק לישראל, קו פרשת מים עבור המועמדים שניצחו וקידשו את איבתם. במבט חיצוני, ניו יורק שהמציאה בשנות השישים את המצעד למען ישראל הופכת כיום לחוד החנית למאבק בה.
ד"ר קובי ברדה צילום: טל גבעונימי שרואה בכל זה "תהליך דמוגרפי" בלתי נמנע, טועה ומטעה. מדובר בהנדסה פוליטית קרה ומחושבת. בפריימריז של בחירות אמצע, מועמדים נבחרים על בסיס קולות של כמה עשרות אלפים בודדים במושבים בטוחים. השיטה הזו מאפשרת השתלטות קלה יחסית על מחוזות, המציפה את הקונגרס ואת הרשויות המקומיות בנציגים רדיקלים, בדיוק כפי שעשתה מסיבת התה למפלגה הרפובליקנית, רק בכיוון ההפוך והקיצוני. זהו ניסיון שיטתי, מבפנים, לשנות את ה-DNA של המפלגה הדמוקרטית ולהפוך אותה למפלגת קצה. האמריקאים, שמתבוננים מהצד, מבינים שזו מלחמת תרבות על דמותה של אמריקה. אם המפלגה הדמוקרטית לא תעצור את ההקצנה הפנימית הזו, היא עלולה למצוא את עצמה לא רק מחוץ לשלטון ב-2026 וב-2028, אלא מנותקת לחלוטין מהציבור האמריקאי שבשמו היא מתיימרת לדבר.
ד"ר קובי ברדה, בית הספר הרב תחומי HIT, חוקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI)
