הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר פנה היום (שני) במכתב חריג לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, וביקש מהם להסיר מחוק הקפאת מעצרי העריקים את הסעיף המטיל על צה"ל לקבוע מי יוכר כתלמיד ישיבה וייהנה מהקפאת הליכי האכיפה נגדו.
זמיר מנה שלוש סיבות עיקריות להתנגדותו: פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים, היעדר יתרון מקצועי לצה"ל באשר לבחינת הקריטריונים לפטור, והסטת קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה.
המכתב נשלח לאחר שוועדת החוץ והביטחון אישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ורגע לפני שהיא צפויה להגיע לאישור סופי במליאת הכנסת. זמיר הבהיר כי עמדת צה"ל נגד ההצעה הוצגה במהלך הדיונים בוועדה, וכי הצבא סבור שהחוק לא רק שלא יביא לגיוס חיילים נוספים - אלא עלול להעניק תמריץ להשתמטות.
"הצעת החוק הונחה בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריף בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות", כתב הרמטכ"ל. לדבריו, עמדת הצבא היא שההצעה "אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההפך".
זמיר הזהיר כי הקפאת המעצרים, החקירות וההליכים הפליליים תעביר מסר שלפיו מי שלא יתייצב לשירות לא יישא בתוצאות. "היא מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", כתב. "בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל, וזאת באופן מובהק וחד-משמעי".
המכתב ששלח הרמטכ"ל
עיקר התנגדותו של הרמטכ"ל מופנית למנגנון שנוסף להצעת החוק, שלפיו תוקם בתוך צה"ל ועדה המורכבת משלושה קצינים בכירים. הוועדה תהיה מוסמכת לבדוק את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאשר עבורם מעמד של "בן ישיבה", שיאפשר את הקפאת הליכי האכיפה נגדם. זמיר הביע "התנגדות נחרצת" לכך שצה"ל יהיה הגוף שיכריע מי מהעריקים יזכה להגנה מהעמדה לדין. לדבריו, מנגנון כזה יפגע בלגיטימציה של הצבא ובאמון החיילים והמילואימניקים הנושאים בנטל הלחימה.
"צה"ל פועל בימים אלה בכל האמצעים העומדים לרשותו להרחבת שורותיו", כתב הרמטכ"ל. הוא הזכיר בהקשר זה את הגיוס הנרחב של אנשי המילואים, את בחינת הארכת שירות החובה ואת הניסיון למצות את כלל מקורות כוח האדם העומדים לרשות הצבא. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", התריע. לדבריו, הטלת המשימה על קציני צה"ל "תיצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ותגדיל את אי-השוויון".
המסר של זמיר נוגע באחת הנקודות הרגישות ביותר בוויכוח על גיוס החרדים: האפשרות שהצבא, שמבקש להאריך את שירותם של החיילים הסדירים ומזמן שוב ושוב אנשי מילואים, יידרש במקביל להפעיל מנגנון שמעניק הגנה משפטית למי שלא התייצבו לשירות.
נתניהו. גורמי ביטחון: "יש תחושה שבממשלה לא מבינים את הדחיפות של בעיית המחסור בחיילים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הטעם השני שהציג הרמטכ"ל נוגע לעצם התאמתו המקצועית של הצבא למשימה. זמיר טען כי לצה"ל אין כל יתרון בבחינת השאלה אם אדם אכן עומד בתנאים שנקבעו בחוק לקבלת מעמד של תלמיד ישיבה. "לצה"ל אין כל יתרון יחסי, כלים או מומחיות בבחינת הקריטריונים לפטור כפי שהם מוגדרים בחוק החדש", כתב. הוא הדגיש כי אין מדובר בבדיקה צבאית או ביטחונית, אלא "בבחינה טכנית לחלוטין על בסיס תצהירים ואימותם, ולא בבחינה מהותית".
למעשה, הרמטכ"ל מבקש למנוע מצב שבו קצינים בכירים יהפכו למעין ועדת רישום ובקרה על תלמידי ישיבות, ויידרשו לבחון מסמכים, הצהרות ונתונים שאינם קשורים למומחיות הצבאית שלהם - ולאחר מכן להעניק מעמד שיש לו משמעות פלילית ומשפטית.
הנימוק השלישי שהעלה זמיר הוא הפגיעה האפשרית בתפקודו של צה"ל במהלך המלחמה. לדבריו, הקמת הוועדה, גיבוש מנגנוני העבודה שלה ובחינת מעמדם של תלמידי ישיבות רבים ידרשו כוח אדם, משאבים ותשומת לב של מפקדים בכירים. "נוכח האתגרים העצומים המונחים לפתחו של צה"ל, ועל רקע הימשכות הלחימה, הטלת משימה מורכבת ורוויית מחלוקת זו על צה"ל בחודשים הקרובים תהווה נטל ארגוני כבד", כתב. הוא הזהיר כי המהלך "יסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות".
כ"ץ מבטיח לראש ישיבת פוניבז' שיפעל להסדיר את הפטור מגיוס לחרדים, לפני כשבועיים
(צילום: קובי ברסלר, שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
בסיום המכתב הבהיר הרמטכ"ל כי הוא מבין שהדרג המדיני עשוי להמשיך לקדם את החוק למרות עמדתו המקצועית של הצבא. עם זאת, הוא דורש שלא להותיר בידי צה"ל את הסמכות להכיר בתלמידים כזכאים להקפאת ההליכים. "לאור כל האמור, ככל שהחוק צפוי לעבור, אבקשכם לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה כפי שמוצע בהצעת החוק", חתם זמיר.
המכתב הוא חוליה נוספת בשרשרת אזהרות חריפות שמשמיע צה"ל בפני הדרג המדיני על משבר כוח האדם, לנוכח הפער ההולך וגדל בין היקף המשימות המבצעיות לבין מספר החיילים העומדים לרשותו. בחודש מרץ כבר התריע זמיר בקבינט כי בקצב הנוכחי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והוסיף: "המילואים לא יחזיקו מעמד, אני מרים 10 דגלים אדומים".
בצבא מעריכים כי חסרים כ-15 אלף חיילים, בהם בין 7,000 ל-8,000 לוחמים, ודורשים לקדם בדחיפות את הארכת שירות החובה, את התיקון לחוק המילואים ואת חוק הגיוס - או לכל הפחות חלק מהמהלכים שיביאו תוספת מיידית של כוח אדם. על רקע זה, בצה"ל מביעים דאגה מכך שבמקום לעבות את שורות הצבא, הממשלה מקדמת כעת חוק שעשוי לעודד אי-התייצבות ולהקפיא את האכיפה נגד עריקים. "המחסור בחיילים הוא משמעותי ודרמטי וחייב להיות מטופל בהקדם", אמרו גורמי ביטחון. "יש תחושה שבממשלה לא מבינים את הדחיפות של האירוע".
"פטור מגזרי"
הצעת החוק שאושרה בוועדת החוץ והביטחון נועדה למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה.
ביסמוט. טוען כי המעצרים פוגעים במאמצים לגייס חרדים ומשיגים את התוצאה ההפוכה
(צילום: אלכס קולומויסקי )
הנוסח כולל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתיקבע בידי שר הביטחון תוך התחשבות בהמלצות ועד הישיבות ובמנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. לצד זאת, הוסרו מהנוסח כמה מהסנקציות שהוצעו בתחילה נגד ישיבות שבהן יתגלו הפרות. גם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על ההצעה, והגדירה אותה "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מהחובה לעמוד בהוראות חוק שירות ביטחון, ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות, מעצים את הקושי החוקתי שבהצעה.
יו"ר הוועדה ביסמוט דחה את הביקורת המשפטית וטען כי המעצרים פוגעים במאמצים לגייס חרדים ומשיגים את התוצאה ההפוכה. אלא שכעת מתברר כי בניגוד לדבריו שלפיהם גורמי המקצוע תומכים במהלך, הרמטכ"ל עצמו קובע במפורש כי החוק אינו תואם את צורכי צה"ל, מעודד אי-התייצבות ועלול לפגוע באופן קשה באמון המשרתים.
החוק מקודם כחלק מה"דיל" הפוליטי בין נתניהו למפלגות החרדיות לקראת פיזור הכנסת והבחירות, כפי שנחשף ב-ynet. במסגרתן צפויה הקואליציה לקדם שורה של חוקים החשובים למפלגות החרדיות, ובהם חוק יסוד לימוד התורה, הקפאת מעצרי העריקים וביטול רפורמת הכשרות, בתמורה לתמיכתן במהלכים פוליטיים ומשפטיים שמקדמת הקואליציה.
ליברמן. "בגידה בביטחון המדינה ובלוחמי צה"ל"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, התייחס למכתב ששלח הרמטכ"ל. "הרמטכ"ל שוב מתריע מפני אסון מתקרב, וממשלת 7 באוקטובר שוב בוחרת להתעלם מכל האזהרות", אמר. "מכתב הרמטכ"ל מוכיח שיש פה רק שני צדדים: הצד של צה"ל והלוחמים שלנו, מול הצד של קואליציית דרעי-נתניהו. אין צד שלישי. בבחירות הקרובות עם ישראל יעמוד לצד צה"ל וישלח הביתה את הממשלה שעובדת נגד חיילי צה"ל. ביחד נתקן".
גם יו"ר ישראל ביתנו התייחס למכתב, ואמר כי "הרמטכ"ל מתריע בפני ראש הממשלה ושר הביטחון מפני הפגיעה באמון המשרתים. נתניהו וקואליציית ההשתמטות פוגעים בצה"ל ובביטחון המדינה כדי לשמור על השותפים דרעי וגולדקנופף - בשביל עוד כמה ימים בשלטון. זו בגידה בביטחון המדינה ובלוחמי צה"ל".
מפורום המילואימניקים הדתי-לאומי נמסר, בתגובה למכתב ששלח הרמטכ"ל: "אייל זמיר הוא הרמטכ"ל שאתם, ממשלת ישראל, בחרתם למנות. אם כבר בחרתם בו להוביל את צה"ל, לפחות תקשיבו לזעקה שלו. המכתב צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שביטחון ישראל חשוב לו. החוק הזה הוא הכול מלבד הפסקת מעצרים, הוא פתח לעצירת כלל הסנקציות, להפסקת מעט התהליך שאנחנו רואים כיום, והוא יריקה בפנים שלנו, המשרתים, ופוגע בניצחון ובביטחון המדינה".
