נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוקט צעדים ראשונים לקראת הרחבה דרמטית של מאגרי הנשק הגרעיני – וחידוש הניסויים הגרעיניים של ארצו, מהלך שלא התרחש מאז ראשית שנות ה-90. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, בשבוע שבו פג תוקפו של הסכם הגרעין האחרון שעדיין הגביל את ארה"ב ורוסיה, מאותת הממשל כי ארה"ב נכנסת לעידן גרעיני חדש.
מאז יום חמישי האחרון, אז פג התוקף של אמנת New START - שהגבילה את שתי המעצמות ל-1,550 ראשי קרב שהן יכולות להציב על טילים, צוללות ומפציצים, החלה שרשרת איתותים פומביים מהצד האמריקני. טראמפ דחה הצעה בלתי מחייבת מצד ולדימיר פוטין להאריך את האמנה בזמן שמתקיימים מגעים להסכם חדש, ושלח את תת-מזכיר המדינה לפיקוח על נשק, תומאס דינאנו, לנאום בז'נבה - לאחריו המשיך לביקור בישראל. בז'נבה טען דינאנו כי ההסכם הקודם "הטיל מגבלות חד-צדדיות על ארה"ב שהיו בלתי מתקבלות", וציין שטראמפ כבר נסוג בעבר משתי אמנות נוספות עם רוסיה, INF ו-Open Skies, בטענה להפרות מצד מוסקבה.
דינאנו טען שהאמנה שתוקפה הסתיים כבר אינה מתאימה לעידן שבו רוסיה וסין מפתחות סוגים חדשים של נשק גרעיני שלא נכללו בהגבלות. לדבריו, כל הסכם עתידי חייב לכלול גם את סין – המדינה בעלת הצמיחה המהירה ביותר של מאגר גרעיני כיום. הוא הוסיף שארה"ב חופשית כעת להשלים את תוכניות המודרניזציה הגרעינית שלה, כולל פיתוח של טילים, צוללות ומפציצים חדשים, ולהשתמש בנשק שכיום אינו מבצעי אך ניתן להפעילו "אם הנשיא יורה על כך".
אחד הצעדים שכבר יצאו לדרך הוא הסרת החסימות שהוטלו על ארבעה מתוך 24 משגרים בצוללות הגרעיניות מדגם ״אוהיו״. מדובר בפעולה שתחזיר למבצעיות מאות ראשי קרב נוספים. צוללות אלה מסוגלות לשגר טילים גרעיניים לטווחים בין-יבשתיים, והמהלך ישים קץ למגבלות שארה"ב קיבלה על עצמה מאז 2010. אך החידוש הדרמטי ביותר שנשקל כאמור הוא חזרה לניסויים גרעיניים. הניסוי האחרון שביצעה ארה"ב התרחש ב-1992 באתר בנבאדה.
מאז 1992 לא ערכה ארה"ב ניסוי גרעיני, למרות שלא אישררה את אמנת האיסור המלא על ניסויים גרעיניים מ-1996. טראמפ הורה בשנה שעברה לבחון מחדש את חידוש הניסויים, ואמר כי אם רוסיה וסין עושות זאת, גם לוושינגטון "מותר לפעול על בסיס שוויוני".
דבריו של טראמפ קיבלו פירוש שונה בקהילת מומחי הגרעין: חלק מהמומחים סברו שטראמפ מתכוון לחזור לניסויים מהסוג ששיבש את ליבת כדור הארץ בעידן המלחמה הקרה, אך אחרים טענו שמדובר בניסויים "זעירים", כאלה שלא יוצרים הדף הניתן למדידה סייסמית. ניסויים כאלה כמעט בלתי ניתנים לגילוי, ומהווים תחום אפור מבחינה משפטית ביחס לאמנה שמורה על איסור מוחלט - "אפס תפוקה" - של פיצוצים בניסויים גרעיניים מכל סוג.
בז'נבה טען דינאנו שבייג'ינג כבר ביצעה ניסיויים כאלה, כולל אחד ספציפי ב-22 ביוני 2020, וניסה להציג ראיות לכך שסין מסתירה אותם באמצעים טכניים מתקדמים. לדבריו, סין עושה שימוש בטכניקת decoupling (אמצעי לבידוד ההדף כדי שלא יעבור לקרום כדור הארץ - ד״א) באמצעות מיכלים סגורים עם דפנות פלדה עבה. הוא לא פירט מה משמעות ההאשמה, אך חזר שוב על הנוסח "על בסיס שוויוני", מה שעשוי לרמוז לכוונה אמריקנית לפעול באותה הדרך.
3 צפייה בגלריה
טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג. חשש ממירוץ חימוש גרעיני של שלוש מעצמות
(צילום: Mark Schiefelbein/AP)
סוכנות המעקב הבינלאומית לניסויים גרעיניים (CTBTO), שאמונה על ניטור עולמי של הפרות גרעיניות, מסרה שלא זיהתה שום פיצוץ בתאריך המדובר, וגם בתוך קהילת המודיעין האמריקנית עצמה קיימת מחלוקת אם אכן התרחש ניסוי גרעיני סיני. עם זאת, דינאנו הציג את טענותיו כעובדות ברורות. לדברי ד"ר טרי וולאס, לשעבר ראש המעבדה הלאומית בלוס אלאמוס, "הדברים של דינאנו הפתיעו אותי. הם נאמרו בלי שום סייגים, והתחום הזה מלא באי ודאות".
המהלך האמריקני מעורר תגובות מעורבות גם מבית. ג׳יל רובי, מי שעמדה עד לאחרונה בראש מנהלת הביטחון הגרעיני של משרד האנרגיה, אמרה לניו יורק טיימס: "זה מאוד מבלבל. לא ברור מה בדיוק הם עושים, או לאן זה הולך".
בינתיים, מומחים מזהירים מפני חזרה למירוץ חימוש גרעיני הדדי - הפעם עם שלוש מעצמות. סין, לפי הערכות מערביות, ממעטת לעסוק בפיקוח נשק כל עוד מאגרה קטן יחסית, ורואה את עצם ההסכמה לשקיפות כהפגנת חולשה. המהלך של טראמפ - בין אם מדובר בטקטיקה למו"מ ובין אם בתחילתה של מדיניות חדשה - מסמן מהפך ביחס האמריקני לגרעין מאז הנשיא רונלד רייגן. תום עידן ההסכמים, והעמימות הגוברת לגבי ניסויים חדשים, מחזירים את הדינמיקה של המלחמה הקרה לשולחן. רק שהפעם, הסדר הישן כבר לא מחייב אף אחד.
