השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר אמש (יום ה') את תגובתו לעתירות לבג"ץ נגד התיקון לחוק שמחזק את סמכויותיו אל מול המשטרה, וטען כי אין לאפשר לה להיות "עצמאית" וכי רק במשטרים שאינם דמוקרטיים ניתנת עצמאות שכזו לגופי הביטחון. את התגובה מסר בן גביר באמצעות עורך דינו נדב העצני, יממה אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התירה לו להגיב בנפרד לעתירות, תוך שהיא מביעה חשש כבד מהתיקון לפקודת המשטרה ומזהירה כי הוא עלול לגרום לפוליטיזציה שלה ולפגוע בזכויות הפרט.
העתירות, נזכיר, הוגשו בטענה לאי-חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה שבן גביר הוביל עוד לפני הקמת הממשלה, תיקון שמסמיך אותו להתוות "מדיניות כללית" עבור המשטרה. התיקון לחוק, שזכה לכינוי "חוק בן גביר", פוצל בעקבות הסערה שפרצה אז – והסעיף מעורר המחלוקת שמכפיף את המשטרה למרותו טרם אושר, אולם בן גביר עדיין מקווה לקדמו. גם בתגובה ששלח כעת עו"ד העצני, נציגו של בן גביר, נטען כאמור כי יש להכפיף את המשטרה למרותו.
"הבסיס לכוח העצום שניתן לזרועות הביטחון השונות, בכלל זה למשטרה, הוא העובדה שאלו פועלות מכוח המדינה ובשמה. כך, ההצדקה הדמוקרטית להפעלת כוח כופה על אזרחים נובעת מהפעלתו בידי המדינה – כשליחתה של הקהילה הפוליטית, שאחרת יישמט הבסיס לקיומו", כותב העצני בתגובה. "רק במשטרים שאינם דמוקרטיים ניתנת עצמאות למשטרה, לצבא, למנגנוני הביטחון ולעומדים בראשם. עצמאות זו, אי הכפיפות למרות המוחלטת של נבחרי העם, היא סממן מובהק של מדינות ומשטרים אפלים. משטרים בהם מוקנים לזרועות הביטחון השונות במדינה חיות ושיקול דעת משל עצמם, שלא תחת מרות נציגי העם, מי שנבחרו על ידי הציבור ומשקפים את רצונו".
בנוגע לטענות בדבר חשש לפגיעה בזכויות הפרט או העדפת שיקולים זרים, טוען נציגו של בן גביר כי מדובר בטענות "חסרות כל בסיס": "אין שחר לטענה כאילו התיקון מסמיך את השר להכפיף את המשטרה לשיקול דעתו במקרים שוטפים-קונקרטיים או להתערב בשיקול הדעת המבצעי והאופרטיבי של המשטרה. שהרי סמכותו הוגבלה במפורש להתוויית מדיניות ועקרונות כלליים".
עו"ד העצני מוסיף כי גם אם היה ממש בטענות הללו, "הן אינן מהוות עילה או הצדקה לפסילת התיקון בחוק". לדבריו, "כל סמכות מטיבה וטבעה טומנת בחובה סכנה להפעלתה שלא כדין. סמכות מאפשרת ומחייבת הפעלת שיקול דעת, ומטבע הדברים שיקול הדעת יכול להיות מופעל בידי בעל הסמכות שלא כדין או באופן בלתי סביר, בפרט עקב התחשבות בשיקולים שאינם רלוונטיים או בשיקולים פסולים. מכאן, לו הייתה נפסלת כל סמכות שיש בה פוטנציאל לשימוש לרעה, היה מקום לבטל לחלוטין את כל סמכויות הממשלה ומנגנוני הממשל, לרבות הצבא והמשטרה".
כדי לחזק את טענותיו צירף בן גביר מסמך שבו מפורטות החקירות שנפתחו במהלך המחאה נגד המהפכה המשפטית השנה, עם 412 תיקים בסך הכל, 75 תיקים שעברו לפרקליטות, 48 לתביעה המשטרתית ו-4 כתבי אישום שהוגשו על ידי התביעה המשטרתית. לא מצוין במסמך כמה כתבי אישום הגישה הפרקליטות (נכתב שם כי יש לפנות אליה כדי לקבל את הנתון), ומצוין עוד כי בסך הכול נחקרו באזהרה 646 בני אדם. לטענת בן גביר, מדובר בעדות לכך שהמשטרה פעלה במהלך המחאה "באורך רוח, שלא לומר בסלחנות, בכל הנוגע לנקיטת אמצעים נגד מפגינים שהפרו את החוק, את הוראות המשטרה ואת הסדר".
4 צפייה בגלריה
העימותים על איילון, במרץ. בן גביר טוען: "בהפגנות ההמוניות לא רק שלא נפגעה זכות המפגינים למחות, נהפוך הוא המשטרה הכילה פגיעות מרחיקות לכת בסדר החיים"
(צילום: רויטרס)
בתגובה נטען עוד: "אירועי החודשים האחרונים מעידים עד כמה אין כל בסיס לטענה כאילו התיקון מונע מהמשטרה להיות כפופה לשלטון החוק ולפגוע בזכויות יסוד. בהפגנות ההמוניות שנערכו ונערכות לא רק שלא נפגעה זכות המפגינים למחות, נהפוך הוא המשטרה הכילה פגיעות מרחיקות לכת בסדר החיים התקין ובזכויות אזרח בסיסיות, כמו חופש התנועה והעיסוק, תוך הבלגה מרחיקת לכת מול חסימות נרחבות של צירי תנועה ראשיים והשבתת החיים במקומות רבים ברחבי הארץ. במיוחד בתל אביב, נתב"ג וירושלים".
בן גביר לא הזכיר בתגובה את שמו של ניצב עמי אשד, מפקד מחוז תל אביב שאותו למעשה פעל להדיח יחד עם המפכ"ל יעקב שבתאי, כשברקע הביקורת של בן גביר על המדיניות הסובלנית יחסית של אשד כלפי המפגינים. בתגובה גם לא מוזכרת הנזיפה של בן גביר למפקד מחוז ירושלים ניצב דורון תורג'מן, שאותו זימן אליו לשיחה בפברואר בטענה ש"משטרת ירושלים איבדה שליטה על האנרכיסטים".
בתגובתו בן גביר תוקף גם את העותרים נגד התיקון לחוק, וטוען: "ממניעים זרים, ועל מנת להשיג מטרות פסולות של פגיעה ביכולת הממשלה והשר הנוכחי לפעול על פי המנדט שקיבלו מרוב הבוחרים, הם מנסים להפוך את הפירמידה הדמוקרטית על ראשה. עושים ככל יכולתם על מנת למנוע מנציגי העם להשליט את מרותם. כך, רוממות הדמוקרטיה, השיטה והמשטר בקולמוסם של העותרים, אולם בליבם פוליטיקה קטנה, מטעה ומסלפת".
4 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה. מזהירה מפוליטיזציה של המשטרה, אבל לא דורשת את ביטול התיקון - אלא רק פרשנות מצמצמת
(צילום: גיל נחושתן)
תגובתו הגיעה כאמור יממה אחרי תגובתה של היועמ"שית בהרב-מיארה, שהזהירה מהנוסח העמום שבו לדבריה מנוסח התיקון לפקודת המשטרה, "מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית". לדבריה, "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט".
היא הוסיפה כי "מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט". למרות זאת, היא לא הביעה תמיכה בביטול התיקון לחוק, וכתבה כי "ניתן להימנע מביטולו" אם בג"ץ יקבע פרשנות ש"תבטיח את העיקרון שלפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח". במצב שכזה, כתבה, "יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות".
פורסם לראשונה: 23:21, 01.06.23
