הלוויית המיליונים, הבכי המתפרץ מול ארון חמינאי

קצת יותר מארבעה חודשים אחרי חיסולו במכת הפתיחה של המלחמה שאמורה הייתה לשים סוף למשטר האייתוללות, איראן החלה אתמול (שישי) בטקסי ההלוויה ההמוניים של איש הדת השיעי הקיצוני שהוביל אותה במשך 37 שנה ולאורך כל התקופה הזו פעל לייצא את "המהפכה האיסלאמית" ברחבי המזרח התיכון. לצד הדמעות שמזילים בכירי המשטר מול הארון של עלי חמינאי, הטקסים הללו, שייערכו בשלוש ערים באיראן ובשתי ערים בעיראק ומיליונים רבים צפויים להשתתף בהם, נועדו לשמש גם מפגן כוח, כזה שאמור להפגין ניצחון אחרי מלחמה שבה שרד המשטר את הניסיון להפילו – ולטענתו גם התחזק אסטרטגית בשליטה שהשיג לכאורה במצר הורמוז, "עורק הנפט" העולמי.
צפו: יו"ר הפרלמנט האיראני קאליבאף בוכה מול ארונו של עלי חמינאי
גם נשיא הזיל דמעה מול הארון
 (רויטרס)
מחכים מול המסגד הגדול לקראת פתיחת השערים בבוקר 

חמינאי, נזכיר, היה המנהיג השני בלבד של הרפובליקה האיסלאמית, ועלה לשלטון ב-1989 אחרי מותו של מנהיג המהפכה האיסלאמית עשור לפני כן, רוחאללה חומייני. תחת שלטונו של חמינאי התרחבה השפעתה של איראן במזרח התיכון והתחזקו משמעותית גם משמרות המהפכה – ומאז חיסולו ב-28 בפברואר, והחלפתו בבנו מוג'תבא, כוחם של המשמרות ושל הגורמים הקיצוניים יותר במשטר רק גבר. למרות ההסכם עם ארה"ב, איראן ממשיכה כל העת להשמיע איומים עליה ועל ישראל – והמוטיב המרכזי באירועים שהחלו היום הוא נקמה על חיסול המנהיג העליון.
טקסי הלוויה מתחילים אחרי דחייה משמעותית, כשתחילה הסיבה הייתה כמובן המלחמה שנמשכה יותר מחודש, אבל גם אחרי הפסקת האש באפריל הטקסים נדחו – והם נקבעו למועד סימבולי בחודש מוחרם הקדוש לשיעים, שנחשב לחודש של אבל ושיאו ביום העשורא המציין את מותו של האימאם חוסיין במאה השביעית לספירה. העובדה הזו חשובה למדי עבור איראן שמציגה את חמינאי לא רק כמנהיג שלה אלא כמנהיג של השיעים ברחבי העולם – ואחרי חיסולו גם כמעין קדוש שהקריב את חייו. היום ב-6 בבוקר, כשמיליונים מהציבור הרחב יחלו לפקוד את ארונו שהונח במסגד חומייני בטהרן, הוא גם יום העצמאות ה-250 של ארה"ב – ועובדה זו נתפסת כמעין אצבע בעין של המעצמה העולמית, שכעת מקדמת הסכם עם אותו משטר שהנשיא דונלד טראמפ הבטיח "כניעה מוחלטת" שלו בשיא הלחימה. 
גלריה
נשיא איראן ובכירי המשטר מול ארונו של חמינאי, בפתח טקסי ההלוויה
(צילום: רויטרס )
(צילום: רויטרס )
(צילום: רויטרס )
באיראן מבטיחים לערוך את ההלוויה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה, במסע של כמעט שבוע ועם אפשרות לבין 15 עד 20 מיליון איש שיפקדו רק את הטקסים בבירה. טקסי ההלוויה החלו כבר אתמול, עם הנחתו של הארון במסגד האימאם חומייני בטהרן, מתחם תפילה ענקי שאליו הגיעו אתמול בכירי המשטר ונציגי משלחות זרות. מהיום כאמור ייפתח המסגד לציבור הרחב, והמונים יעברו מסביב לארון גם ביום ראשון. ביום שני ייערך מסע המוני של העברת הארון מהמסגד הגדול לכיכר אזאדי בטהרן, מסע שבו נערכים השלטונות למיליוני משתתפים. ביום שלישי יועבר הארון לעיר קום הקדושה לשיעים, וביום רביעי יועבר הארון לעיראק – לטקסי פרידה בערים נג'ף וכרבלא שקדושות אף הן לשיעים. חמינאי ייטמן ביום שלמחרת, בטקס המוני נוסף שצפוי בעיר הולדתו משהד, בצפון-מזרח איראן, שגם היא מהווה מוקד דתי חשוב עבור השיעים.
לצד ארונו של חמינאי, במסגד חומייני הוצבו אתמול גם ארונותיו של קרובי משפחתו שנהרגו עמו במכת הפתיחה של המלחמה – ובהם נכדתו התינוקת וכן אשתו של בנו מוג'תבא, שנפצע במתקפה ההיא ומאז נותר במסתור. על הארון של חמינאי הוצב הטורבן השחור שלו, טורבן מהסוג שאנשי דת שיעים עוטים כאות לשייוכם לכאורה למשפחת הנביא מוחמד – כשמתחת לטורבן הונחה גם כאפייה, שבאיראן מהווה לא רק סמל של סולידריות עם הפלסטינים אלא גם סמל לאידיאל של מהפכה בכוח הזרוע. את הארון פקדו בכירי המשטר ובהם הנשיא מסעוד פזשכיאן, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף וראש הרשות השופטת גולאם-חוסיין מוחסני-אז'אי – במפגן של אחדות, בצל הטענות לאורך המלחמה ולאחריה על פילוג בצמרת.
בדומה לבכי של חמינאי עצמו בעבר בהלוויות של בכירים של חוסלו – בהם מפקד כוח קודס קאסם סולימאני – גם כעת בכו על ארונו בכירי המשטר, כשפזשכיאן נראה מזיל דמעה, בעוד קאליבאף שנחשד לקיצוני ממנו תועד פורץ בבכי עז שהרעיד את גופו. שר החוץ עבאס עראקצ'י שעמד לצדו נראה מופתע ומובך מעט מהבכי הזה של קאליבאף, והסיט את עיניו כדי להביט בו לרגע קט, בעוד פניו נותרות חתומות. גם קבוצה של גנרלים איראנים הצדיעה לארון, אחרי שבטקס מוקדם יותר שלשום שבו נחשף לראשונה הארון גם הופיע לראשונה מאז המלחמה מפקד משמרות המהפכה הגנרל אחמד וחידי (מי שהחליף את הגנרל מוחמד פאכפור שישראל חיסלה במכת הפתיחה). 
על הארון - הטורבן של חמינאי, מעל כאפייה מקופלת
(צילום: רויטרס )
ראש ממשלת פריסטן שהבז שריף הגיע, אבל רוב המשלחות לא כללו ראשי מדינות
(צילום: AFP PHOTO/Pakistan's Prime Minister Office)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
לצד בכירי המשטר, לטקס האשכבה הראשוני אתמול הגיעו נציגי מדיניות זרות – אף אחת מהן לא מהמערב – אבל מלבד ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף, שהוא דמות מובילה בתיווך מול ארה"ב, וכן נשיא גאורגיה מיכאיל קאוולשווילי, ראשי מדינות לא הגיעו לשם. בעלת הברית רוסיה שלחה את נשיאה לשעבר ובכיר הקרמלין דמיטרי מדבדב, וגם ארגוני הטרור חמאס, חיזבאללה והחות'ים שלחו נציגים, לצד מדינות כמו סעודיה – יריבה מושבעת של איראן, שכעת כמו מדינות נוספות במפרץ מחשבת מחדש את צעדיה, בצל מה שנתפס ככישלון אסטרטגי אמריקני. לטקס הפרידה אתמול הגיעו גם בני משפחותיהם של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ובכיר ארגון הטרור עימאד מורנייה, שחוסלו אף הם על ידי ישראל. 
היום בבוקר כאמור יחלו הטקסים ההמוניים יותר, ועוד לפני פתיחתו של מסגד חומייני לקהל הרחב הגיעו אל מחוץ לשעריו מאות מתפללים בתקווה להיות הראשונים בתור לפרידה ממנהיגם הנערץ. איראן נערכת כאמור למיליונים רבים שיגיעו להשתתף בטקסים בערים השונות, ועוד לפני המלחמה – שבה ניזוקו קשות נכסי המשטר – הייתה זו משימה לוגיסטית עצומה עבור מדינה שמתמודדת עם משבר כלכלי עצום. אבל דווקא בגלל המשבר הזה, ניכר שהמשטר מקווה להשתתפות המונית כדי להפגין עוצמה ואחדות, גם על רקע מחאת הענק בתחילת השנה שדוכאה באכזריות, עם הרג של רבבות מפגינים. 
במסגרת ההכנות לטקסי ההלוויה, הטלוויזיה האיראנית שידרה במשך ימים ארוכים סרטים דוקומנטריים ושירי הלל לחייו של חמינאי, בעוד טהרן וערים נוספות קושטו בכרזות ענק של חמינאי מניף אגרוף – סמל תעמולה של המשטר בצל טענתו שגופתו התגלתה כשכף ידו קמוצה לאגרוף. הרשויות תיארו מבצע לוגיסטי חסר תקדים שבו גויסו לא רק עובדי הממשל, הצבא ואיגודי עובדים, אלא גם "קבוצות אבל" מאורגנות בסיוע ארגון האירועים השונים ברחבי המדינה. "עלינו לקום ולהשמיע את זעקת דמה של האומה בפני העולם, כדי שהעולם יידע שהאומה המכובדת והאצילה של איראן אינה שותקת מול עריצות, ולא תוותר על דמו של האימאם שלה", מסר שלשום יו"ר הפרלמנט קאליבאף, "מעשה גבורה אפי – שיציג בפני העולם את גדלות רוחה של האומה". 
6,000 ממטרות, 50 מיליון כיכרות לחם
סגן נשיא איראן תיאר מצדו את מסע הלוויה כאחד האירועים החשובים ביותר של המאה, ושר הפנים שלה אמר כי המטרה היא ליצור את "טקס הפרידה" הגדול ביותר בהיסטוריה האיראנית. עלי אכבר פורג'משידיאן, מפקד במשמרות המהפכה שמונה להוביל את הוועדה המפקחת על האירועים, אמר כי ההלוויה תשאף להקרין את "עוצמתה של הרפובליקה האסלאמית בפני הקהילה הבינלאומית". 
כרזת חמינאי בטהרן עם אגרוף קמוץ
(צילום:  Majid Saeedi/Getty Images)
חמושים ברחובות טהרן. אבטחה מוגברת, כאוס שצפוי
(צילום:  Majid Saeedi/Getty Images)
כרזת חמינאי על הכניסה למסגד חומייני, שם הוצב הארון
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
שלטי חמינאי שהוצבו ברחובות טהרן לקראת הטקסים
(צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
כרזה של חמינאי בבגדד - עם קריאת נקמה 
(צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)
מעבר לניסיון של המשטר למצק את דמותו של חמינאי כקדוש שהקריב את חייו למען המהפכה האיסלאמית – וכך לחזק את מעמד המשטר אל מול התסכול אדיר בציבור האיראני כלפיו – גם לעובדה שהארון יועבר לעיראק יש חשיבות בעיני הפרשנים. לפי CNN, העברת גופתו לשם היא סמל לדימוי העצמי של הרפובליקה האיסלאמית ככוח מהפכני חוצה גבולות – מסר שהיא משתוקקת להעצים אחרי המלחמה. "קהל חסידיו הדתיים התפרס על פני עיראק, פקיסטן, בחריין וקהילות שיעיות אחרות, וזו הסיבה לכך שמסעות הלוויה המתוכננים בנג'ף ובכרבלא הם כה משמעותיים. הם מעמיקים את התחושה שלא מדובר רק בהלוויה ממלכתית איראנית, אלא ברגע על-לאומי", אמר לרשת סינא טוסי, בכיר במכון המחקר האמריקני "המרכז למדיניות בינלאומית".
באיראן מביעים חשש מאסונות במהלך טקסי ההלוויה ההמוניים, וזוכרים עדיין את מקרי המוות הרבים באירועי הדוחק שאירעו במהלך הלוויית קאסם סולימאני ב-2020 – הלוויה שאמורה להתגמד כעת אל מול הלוויית חמינאי. לפי הדיווחים באיראן, הרשויות גייסו 2,500 אמבולנסים, 21 מסוקים, 100 רחפנים ואלפי אנשי חילוץ, ויותר מ-24 בתי חולים, 500,000 ליטרים של נוזלי עירוי (אינפוזיה) ו-20,000 כיתות לימוד שהוכנו להענקת טיפול לנפגעים. הממשלה פתחה גם בקמפיין לאומי הקורא לאזרחים לפתוח את בתיהם לאירוח האבלים שינהרו לטהרן, לקום ולמשהד, ומסגדים, אולמות ספורט, פארקים ומרכזי תרבות בבירה הוסבו אף הם למרכזי קליטה.
בצל החום הלוהט של יולי, באיראן דיווחו כי יותר מ-6,000 ממטרות מים הותקנו באזור הכיכר שסמוכה למסגד כדי לצנן את ההמונים שיתאספו שם. נמלי התעופה הבינלאומיים והפנימיים של הבירה ייסגרו בתקופת אירועי הלוויה, וימי שבתון לאומיים יוכרזו בערים הנוספות שבהן יעבור הארון. בטהרן, עיר המונה 17 מיליון תושבים, תיאסר תנועת מכוניות באזור שבו תיערך התהלוכה הענקית ביום שני, ויותר מ-700 מתחמי חניה הוקמו כדי לאפשר הגעה של מיליונים בו-זמנית לעיר. לפי הדיווחים, 50 מיליון כיכרות לחם ייאפו כדי להאכיל את האבלים, עם 16 מאפיות ניידות שייפרסו בבירה.
הנעלם הגדול
גם האבטחה מוגברת מאוד, ותושבים מעידים על נוכחות גדולה בבירה של כוחות הבסיג' – המיליציה הכפופה למשמרות המהפכה שהייתה אחראית לדיכוי האכזרי של מחאת הענק בתחילת השנה. רבים מתושבי העיר בחרו לעזוב את העיר בצל הכאוס שצפוי שם: "כבר יומיים שאני אפילו לא מצליחה להשיג דלק בגלל שהתורים פשוט מטורפים", סיפרה ל-CNN תושבת העיר. "בוא נהיה מציאותיים – רוב האנשים לא הולכים להלוויה, הם יוצאים לחופשה. חצי מהם ארזו את החפצים שלהם ועזבו כבר שלשום". אבל יש גם רבים שתומכים במשטר ומתכוונים להשתתף. אחד מתושבי הבירה, נהג המונית ג'פאר ג'וואדי, חזר בפני סוכנות הידיעות AP על אותה תעמולה של "אגרוף קמוץ" שחמינאי לכאורה התגלה עמו אחרי מותו: "האגרוף הזה הוא האגרוף של כל המוסלמים. אגרוף המנהיג הוא סימן לכך שהאגרופים של כולנו קמוצים, והם (האויבים) יושמדו עם האגרופים הללו, בעזרת אללה. אנחנו נמשיך לצעוק 'מוות לאמריקה ו'מוות לישראל' עם אותו אגרוף קמוץ".
תומך המשטר מניף תמונות ערוכות של מוג'תבא - שמאז המלחמה לא נראה בפומבי, ולא השמיע את קולו
(צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
שאלה מרכזית שעדיין אין עליה מענה היא האם המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, ישתתף גם הוא בטקסי ההלוויה של אביו. מוג'תבא נפצע כאמור במכת הפתיחה של המלחמה ומאז מסתתר במקום מחבוא, כשלפי הדיווחים פניו ספגו כוויות קשות. מאז שמונה להחליף את אביו הוא לא הופיע בפומבי ואף לא ניפק הצהרת מוקלטת, וב"ניו יורק טיימס" דווח באפריל כי הסיבה לכך היא שהוא אינו רוצה להיראות פגיע או להישמע חלש בנאום הפומבי הראשון שיישא. במקום זאת הוא הסתפק בהוצאת כמה הצהרות כתובות, והן פורסמו ברשת והוקראו בטלוויזיה הממלכתית.
אבל מאז אותו דיווח כבר עברו יותר מחודשיים, ובמשטר לא הבהירו אם חמינאי הבן יופיע בפומבי או לא. אתמול, בטקס שבו השתתפו בכירי המשטר, הוא לא הופיע. כשנשאל השבוע האם ישתתף, מארגן טקסי ההלוויה התחמק ואמר כי "העניין אינו בתחום סמכותנו וההחלטה נתונה כולה בידי לשכת המנהיג". לפי CNN להופעה פומבית של מוג'תבא תהיה חשיבות גדולה, והיא תסייע לבסס את הלגיטימיות שלו – בעוד המשך הסתתרותו צפויה להגביר את הספקות באיראן ומחוצה לה לגבי מצבו, והתהיות סביב מי באמת מנהל את הרפובליקה האיסלאמית. ברקע גם ניצב החשש בטהרן מניסיון ישראלי נוסף לחסלו, כשרק בשבוע שעבר אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ כי מוג'תבא הוא "בן מוות". שר החוץ האיראני עראקצ'י השיב בעקבות זאת באיום בוטה: "נשיא ארה"ב התחייב לרסן את 'חיות המחמד' שלו בתל אביב. אם הם יתעלמו מאדונם, איראן תלמד אותם לקח. כל איום נגד עמנו והנהגתנו ייענה בתגובה עוצמתית ומיידית".
בישראל בינתיים הגיבו בלעג להלוויית חמינאי, ובחשבון הרשמי של המדינה ברשת X נכתב אתמול בפרסית על ההמונים שצפויים להגיע לטקסים: "רבים מגיעים לא כדי להתאבל – אלא כדי לוודא שהוא באמת מת".