החלטתה של איראן לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל לראשונה זה חודשים לא הייתה רק מסר צבאי לירושלים - אלא גם איתות ברור על מאזן הכוחות החדש בטהרן. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", מי שדחף את ההנהגה האיראנית לתגובה הקשה היה מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי, שהפך בחודשים האחרונים לאחד האנשים המשפיעים ביותר במשטר.
לפי גורמים איראניים וערביים שצוטטו בעיתון, וחידי דרש לפגוע בישראל בעוצמה כדי לעצור את התקיפות נגד חיזבאללה בביירות. מולו ניצבו קולות מתונים יותר בהנהגה האיראנית, שביקשו להמתין עם התקיפה מחשש שתסכן את המגעים עם ארצות הברית - ואת האפשרות להגיע להסכם שעשוי להציל את כלכלת איראן.
בסופו של דבר, וחידי ניצח בוויכוח. לפי הדיווח, הוא שכנע את המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן לתמוך בשיגור הטילים, והמהלך הוביל לחילופי האש הראשונים בין איראן לישראל מאז הפסקת האש ב-8 באפריל.
ב"ג'ורנל" תיארו את וחידי כמי שהפך לדמות מפתח במוקדי הכוח באיראן - וכמי שדוחף לקו נוקשה במיוחד גם בשולחן המשא ומתן מול וושינגטון. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והמתווכות אותתו אתמול כי הצדדים קרובים להסכם ראשוני עם איראן, שאולי אף ייחתם כבר היום, אך איראן הסתייגה מלוח הזמנים. לפי הדיווח, משמרות המהפכה והגורמים המקורבים אליהם הפכו למכשול הגדול ביותר בדרך להסכם.
השיגורים מאיראן בשמי ישראל, בשבוע שעבר
(צילום: דביר להב, עדי)
ההסכם שעל הפרק אמור לכלול פתיחה של מצר הורמוז והסרה של המצור האמריקני, תוך דחיית הסוגיות הקשות יותר - בהן תוכנית הגרעין של איראן והפשרת נכסיה המוקפאים בחו"ל - לשלב מאוחר יותר, אבל בטהרן הבהירו כי איראן עדיין לא אישרה את טיוטת ההסכם.
וחידי, לפי הדיווח, נחשב לקול המשפיע והחזק ביותר בקרב הנצים במשטר, ודוחף לכך שטהרן לא תוותר עד שכל דרישותיה ייענו. מבחינתו, איראן חייבת קודם כול לשקם את ההרתעה הצבאית שלה - ורק כך לשפר את כוח המיקוח שלה מול ארה"ב. במשך חודשים, כך לפי ה"ג'ורנל", וחידי התעמת עם דמויות פוליטיות ופומביות יותר בהנהגה האיראנית, ובהן הנשיא מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראקצ'י. בכל פעם, נכתב, הוא יצא כשידו על העליונה.
וחידי, בן 67, מונה למפקד משמרות המהפכה לאחר שקודמו, מוחמד פאכפור, נהרג ביום הראשון של מבצע "שאגת הארי". למרות עברו הארוך במערכת הביטחון האיראנית, הוא נחשב לדמות שמגיעה בעיקר מרקע מודיעיני - ולא למפקד שטח עתיר ניסיון במלחמה. סעיד גולקר, מומחה לשירותי הביטחון של איראן מאוניברסיטת טנסי בצ'טנוגה, אמר לעיתון כי "זה כמעט חסר תקדים לאדם בתפקיד כזה", והוסיף כי עלייתו נובעת בין היתר מכך שמפקדים מנוסים יותר ושנויים פחות במחלוקת נהרגו בעימותים עם ארה"ב וישראל.
מעמדו של וחידי בראש הכוח החמוש החזק ביותר של המשטר מעניק לו השפעה ישירה גם על המגעים לסיום המלחמה. לפי מתווכים המעורבים בשיחות, עמדתו מעצבת כעת את הקו האיראני במשא ומתן. כוחותיו הם שאחראים לאכיפת האחיזה האיראנית במצר הורמוז - הקלף החזק ביותר של טהרן מול ארה"ב והמתווכים.
לפי גורמים ערביים, איראניים ואירופיים, לאורך המלחמה וחידי עקף שוב ושוב את שר החוץ עראקצ'י ואת הנשיא פזשכיאן. השניים דחפו להסכם ראשוני ומהיר עם ארה"ב כדי למנוע קריסה כלכלית תחת לחץ המצור האמריקני על תעשיית הנפט האיראנית. וחידי, לעומתם, הציב בראש סדר העדיפויות את שיקום ההרתעה האיראנית ואת ההגנה על חיזבאללה.
לפי מתווכים ערביים, וחידי היה גם זה שחיבר בין הלחימה בלבנון לבין המלחמה באיראן - והפך את ההסכם עם ארה"ב לתלוי בכך שישראל תסיים את העימות שלה עם חיזבאללה. בנוסף, הוא דחף את צוותי המשא ומתן להגן על מאגר הטילים של איראן, להשיג גישה לכספיה המוקפאים של טהרן - ולא לאסור על שימוש בכספים הללו לצרכים צבאיים.
מבוקש על ידי האינטרפול, פיקח על דיכוי "מחאת החיג'אב"
הרקע של וחידי מסביר במידה רבה את הקו הנוקשה שהוא מוביל. הוא היה מחברי הגרעין המייסד של משמרות המהפכה אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979, וב-1982, כשהיה בן 23 בלבד, מונה לראש אגף המודיעין של הארגון. בהמשך סייע להקים את כוח קודס - יחידת העילית של משמרות המהפכה שהתמחתה באימון מיליציות זרות לתקיפת אויבי איראן - וב-1988 הפך למפקדה הראשון. בשנות ה-90 סייע להפוך את חיזבאללה לכוח הצבאי הדומיננטי בלבנון.
4 צפייה בגלריה
הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנס איירס. בארגנטינה טוענים שווחידי סייע לתכנן אותו
(צילום: AP)
וחידי הוא גם דמות שנויה במחלוקת בזירה הבינלאומית. בשנת 2007 הוציאה ארגנטינה, באמצעות האינטרפול, צו מעצר נגדו, בטענה שסייע לתכנן את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם ונפצעו מאות. איראן הכחישה שוב ושוב כי וחידי או גורם איראני אחר היו מעורבים בפיגוע.
במהלך השנים כיהן וחידי בשורת תפקידים בכירים, בהם שר ההגנה, שר הפנים וסגן מפקד במשמרות המהפכה. לפי משרד האוצר האמריקני, כשכיהן כשר ההגנה ב-2009 הוא מילא תפקיד מרכזי ברכש עבור תוכניות הטילים, הכטב"מים והגרעין של איראן - ושנה לאחר מכן הוטלו עליו סנקציות. ב-2022, כשר הפנים, הוא פיקח על הדיכוי הקטלני של "מחאות החיג'אב" שפרצו בעקבות מותה של מהסא אמיני, הצעירה בת ה-22 שנהרגה במעצר המשטרה לאחר שלפי הטענות הפרה את כללי הלבוש האיסלאמיים במדינה.
מאז שקיבל לידיו את הפיקוד על משמרות המהפכה, המונים כ-200 אלף חברים, וחידי מיהר לבסס את מעמדו. דוגמה לכך נרשמה כשהנשיא פזשכיאן אמר שטהרן תפסיק את התקיפות נגד שכנותיה במפרץ - אך משמרות המהפכה מיהרו לסתור אותו. לפי מתווכים ערביים, שחלקם עודכנו על ידי נציגי המשא ומתן האיראניים ואחרים שוחחו ישירות עם וחידי, הוא הציג בפני מועצת הביטחון העליונה ראיות שלטענתו הראו כיצד מדינות המפרץ סייעו לתקיפות נגד איראן.
4 צפייה בגלריה
עראקצ'י ופזשכיאן. אמרו דבר אחד, במשמרות המהפכה חשבו אחרת
(צילום: AP Photo/Angelina Katsanis)
הדפוס הזה נמשך גם סביב מצר הורמוז. ב-18 באפריל אמר שר החוץ עראקצ'י כי המצר פתוח, אך לפי גורמים ערביים משמרות המהפכה אמרו למתווכים אחרת. זמן קצר לאחר מכן, כלי תקשורת המזוהים עם הארגון דחו את דבריו של שר החוץ וכינו אותם בלתי מדויקים או חלקיים. התקיפות בנתיב המים נמשכו.
ובכל זאת, למרות כוחו הרב בטהרן, וחידי מחזיק כיום בתפקיד מסוכן במיוחד. ארה"ב וישראל חיסלו מהאוויר לאורך השנים שורה של מפקדים במשמרות המהפכה - בהם כאמור קודמו בתפקיד פאכפור וקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס לשעבר שחוסל בתקיפה אמריקנית בעיראק בהוראת טראמפ בכהונתו הראשונה. כעת, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", האיש שנחשב לאחד הקולות הקשוחים ביותר בצמרת האיראנית משפיע ישירות על השאלה אם איראן אכן תלך להסכם.
