תעשיית הנשק משגשגת על רקע המלחמות בעולם, ודויטשה בנק רוצה חלק מהעוגה. הדלפת הענק אתמול של 15 מיליון ממסמכי הבנק, חושפת כיצד מימן עסקאות למרות אזהרות פנימיות, ומה היה חלקו בעסקאות נשק עם ישראל. גם החשש שהצוללות של טיסנקרופ עשויות לשאת נשק גרעיני לא עצר אותו, לפי המסמכים.
כאמור, חשיפת המסמכים הפנימיים שהודלפו על ידי שני עובדים של הבנק ממשיכה לעורר הדים, לדרדר את ערך המניה ולהכתים את התדמית (הדי נמוכה ממילא) של הבנק. לאחר הגילויים הראשונים על עצימת העיניים וההתעלמות מאזהרות הרגולטורים והמשך הליווי הבנקאי עבור אוליגרכים רוסים, ג'פרי אפשטיין ודונלד טראמפ, כעת מתברר שבמשך עשורים מימן הבנק עסקאות נשק בשווי של מאות מיליארדי אירו.
הבנק הגדול ביותר בגרמניה התעלם גם בנושא הזה מהערכות סיכון פנימיות, והפך לפרטנר של חברות הנשק הגרמניות המובילות. המלחמות באוקראינה ובאיראן והמלחמה הרב-זרועית של ישראל הפכו את תעשיית הנשק לעסק משגשג ומשתלם. דויטשה בנק רצה חלק מהעוגה, והוא הפך למממן ולמלווה העיקרי של ריינמטאל, דיל, רנק, איירבוס ושאר תעשיות הנשק הגרמניות. לפי המסמכים שהודלפו, בין 2000 ל-2015 הוגשו קרוב ל-13 אלף בקשות לעסקאות נשק לוועדות המפקחות של הבנק, רובן עם אזהרות בוהקות על כך שהנשק עלול להיות מעורב בהפרות בוטות של זכויות אדם באזורי מלחמה. הבנק אישר 11,600 מהבקשות הללו. שווי העסקאות: יותר מ-200 מיליארד דולר.
הגבולות: נשק כימי, מוקשים ופצצות מצרר
בין העסקאות הללו בולט שמה של ישראל. יצרניות הנשק רפאל ואלביט מוזכרות במסמכים כחברות שאיתן ניהל הבנק עסקים. המימון לעסקאות נשק שבהן מעורבת ישראל הוא עניין תדמיתי חשוב עבור הבנק בשני אופנים: החטיבה בבנק שאמורה להעריך סיכונים ממליצה לבנק להתרחק מעסקאות נשק באופן כללי בגלל התדמית הציבורית הרעה של הנושא. מצד שני, הבנק אינו רוצה להסתמן כמי שאינו מביע תמיכה בישראל ובחיזוק צה"ל. במקביל, דויטשה בנק אינו עורך סלקציה מבחינת האופורטוניזם הכלכלי שלו. הוא מסייע ומתווך כלכלית גם במכירות נשק למדינות עוינות לישראל, כמו קטאר.
לפי המסמכים, לבנק יש גבולות: הוא אינו מוכן שאף אחת מהחטיבות שלו תשמש כגוף מממן של עסקאות שבהן כלולים פצצות מצרר, מוקשים או נשק אב"כ. חוץ מזה, הכל הולך. אם יש אפשרות להפיק רווח מהעסקאות, ולא כתוב במפורש שאסור, הבנק מאשר. ב-2023 ייצאה גרמניה לישראל נשק בסכום של 326.5 מיליון אירו (סכום יצוא הנשק נחתך בחצי בשנה שלאחר מכן, לאחר שגרמניה החליטה על הגבלות יצוא נשק לישראל). דויטשה בנק הוא שחקן ראשי ביצוא הנשק הזה. אבל לפי המסמכים, הבנק היה מעורב במתן ערבויות והלוואות גם לפני המלחמה. בין ינואר 2021 לאוגוסט 2023 ליווה דויטשה בנק חברות כמו בואינג, לאונרדו ורולס רויס בעסקאות נשק שבהן מעורבת ישראל. עבור העסקאות הללו העמיד הבנק ערבויות והלוואות בגובה של כ-4 מיליארד אירו.
עסקת הצוללות: כשהכללים מתגמשים
דויטשה בנק לא בחל בשום עסקה. הוא מימן ל"רנק" עסקה "קטנה" של 38 מיליון אירו למכירה של כ-80 תיבות הילוכים לטנק המרכבה, אבל הוא היה גם שותף למכירת צוללות לישראל על ידי הזרוע הימית של תאגיד טיסנקרופ, תמורת יותר מ-3 מיליארד אירו.
בעסקה הזו התברר גם כי הכללים של דויטשה בנק יכולים להתעקם לטובת המציאות. הבנק הצהיר אמנם על הגבלות נשק מסוימות (כפי שצוין למעלה), וגם כי לא ישתתף בעסקאות שהוא חושד בהן בשחיתות, בפשעים כלכליים או בהלבנת כספים. אלא שטיסנקרופ הוא לקוח חשוב מאוד לבנק, ועסקת הצוללות לישראל הייתה חשובה לתאגיד. אז דויטשה בנק עצם הפעם את העיניים לנוכח האפשרות שהצוללות הללו יהיו חמושות בנשק גרעיני.
מי הדליף את המסמכים?
כאמור, אתמול פורסמה הדפלת הענק שמטלטלת את דויטשה בנק, וחשפה התנהלות פסולה, כשלים מערכתיים, חוסר מקצועיות, הבטחות לרפורמה שלא קוימו, וגם סודות של כמה מלקוחות הבנק המיליארדרים והאוליגרכים, וביניהם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין.
בין המסמכים יש מיילים, חקירות פנימיות, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, תיקי ציות (Compliance - המחלקה שאחראית לוודא שהבנק פועל לפי החוק והרגולציה) ושיחות צ'אט של עובדים. הם שופכים אור חדש על הקריירה של המנכ"ל כריסטיאן זוינג, שנכנס לתפקיד ב-2018. לזוינג מיוחס בדרך כלל החילוץ של הבנק, שנקלע לשערוריות רבות, מסף התהום ועד לרווחי שיא.
לפי המסמכים, האיש שהבטיח לשים סוף לשרשרת השערוריות דחף בפועל, הרחק מעיני הציבור, ללקיחת סיכונים גדולה יותר, התקומם נגד מחלקת הציות והסתיר חלק מהבעיות של הבנק מבעלי המניות.
התחקיר, שנקרא Inside Deutsche Bank, חושף גם תעלולים חשבונאיים ודיווחים כספיים הגובלים בהטעיה. הוא מוסיף פרטים שלא היו ידועים על הקשר של הבנק עם טראמפ ואפשטיין.
מה שהניע את שני חושפי השחיתויות להעתיק את המסמכים היה בעיקר הקשר של הבנק לאוליגרכים ולכסף רוסי. הם העבירו את החומר לעיתונאי ההודי ג'וסי ג'וזף ולעיתונאית הדרום אפריקנית חדיג'ה שריף. בהצהרה אמרו שפעלו "למען האינטרס הציבורי", כדי לחשוף את התנהלות הבנק, כולל "נושאים כמו חשבונות של אוליגרכים רוסים". אחד מהם הוסיף כי "הבנק זקוק לשינוי מוחלט בהנהלה ובתרבות".
דויטשה בנק מסר כי הנושאים שעלו בהדלפה "מתייחסים לאירועים מלפני שנים רבות, ובחלק מהמקרים לפני עשרים שנה. במקרים הרלוונטיים הם נבדקו בזמנו ונדונו עם הרגולטורים. אנחנו בנק אחר היום. תחת הנהגתו של כריסטיאן זוינג, דויטשה בנק עבר שינוי יסודי", נמסר.
הבנק הוסיף שהשקיע 7 מיליארד אירו בשיפור הבקרות בין 2019 ל-2025, וכי ההתקדמות שלו "זכתה להכרה מצד השוק, רגולטורים מרכזיים ורשויות פיקוח, וגם מצד לקוחות ובעלי עניין אחרים".








