ביום שני בערב התכנסה הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי להעריך את מה שהושג עד כה במלחמת "שאגת הארי". כבסיס להערכה שימשה רשימה מפורטת של יעדים ומטרות שצה"ל תכנן לפגוע בהם על פי סדר עדיפויות ולוחות זמנים שנקבעו לשבועות מראש. אנשים שנכחו בהערכת המצב וההישגים מספרים שהתמונה שהוצגה הייתה טובה. "אפילו טובה מאוד", אמר גורם ביטחוני בכיר המעורב בלחימה. "השגנו הרבה יותר ממה שתכננו להשיג עד היום העשירי למלחמה", הוא הוסיף.
תיעוד: כוחות חיל האוויר מחסלים מספר חיילים במערך הטילים הבליסטיים וכלי הטיס הבלתי מאוישים של משטר הטרור האיראני
(צילום: דובר צה"ל )
בחמישה-שישה הימים הראשונים הושג דיכוי משמעותי של מערכי ואמצעי הגילוי של ההגנה האווירית האיראנית, מה שמאפשר חופש פעולה אווירי בשמי מערב, צפון ומרכז איראן, ומה שחשוב לא פחות הוא הדיכוי המהיר של מערך הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שמסכנים את העורף הישראלי. באותם ימים הושמדו מאות משגרים, אחרים הוצאו מתפקודם וכך גם מאות טילים.
כתוצאה מאותן תקיפות, האיראנים אינם יכולים כעת לממש את תוכניתם לשגר מטחים של עשרות טילים ליום לעבר ישראל. כיום הם משגרים טילים בודדים בכל פעם. גם זה כנראה ילך ויפחת. ההערכה כעת היא שמה שנותר להשלים הוא פגיעה והשמדה של אתרי ומתקני התעשיות הביטחוניות והצבאיות האיראניות. באותם מקומות מפתחים ומייצרים טילים בליסטיים, דלק לטילים, את אמצעי הניווט והשיגור שלהם, כלומר את המשגרים, כטב"מים תוקפים ומתאבדים וגם כל מה שקשור בפרויקט הגרעין.
זה עכשיו היעד העיקרי לתקיפה, ומפני שאיראן היא ענקית בשטחה ויש לה תעשייה צבאית מפותחת, צריך להשלים הרבה עבודה. בעניין זה מודים גורמי ביטחון בישראל שצה"ל לבדו לא יוכל להשלים את המלאכה. לכן ארצות הברית נכנסת מהיום (ג') בכל הכוח ובאינטנסיביות רבה גם להשמדת המשפחה הזו של מטרות התעשייה הביטחונית האיראנית. הם יפעלו, ולמעשה הם כבר פועלים, לא רק בדרום איראן אלא בכל רחבי הרפובליקה האסלאמית. זהו כעת המאמץ הראשי.
יעדי פיקוד ושליטה על הכוונת
המאמץ המשני ממוקד כרגע ביעדי משטר וביעדי פיקוד ושליטה. בין היתר מותקפים המטות של משמרות המהפכה, של מיליציות הבסיג' ושל מנגנוני ביטחון הפנים, שפרוסים ברחבי איראן ותפקידם העיקרי הוא לשלוט באוכלוסייה ולדכא מחאות. בנוסף מותקפים מרכזי פיקוד ושליטה שמשמשים להפעלת הכוחות האיראניים. מאמץ מיוחד נעשה לתקיפה של מפקדי ומנגנוני כוח קודס, המסייע לשלוחים של איראן ובראשם חיזבאללה.
בהערכת המצב בליל שני דווח שרמת התפקוד של האיראנים היא לא גבוהה, בעיקר אין פיקוד או שליטה, יש כאוס ובחלק מהמקומות נרשמו אפילו עריקות. אבל התופעה הבולטת ביותר היא שטהרן כבר לא מצליחה לשלוט בפיקודים המרחביים שלה, בעיקר פיקודי הטילים, והם פועלים כל אחד בפני עצמו על דעת עצמו ועל דעת המפקדים שנשארו לו. אמ"ן וחיל האוויר "צדים" את מפקדי הפיקודים ופוגעים גם בהם, במטרה לשבש את יכולת התפקוד. ההערכה היא שמצליחים בזה לגמרי לא רע.
לכן האיראנים לא מסוגלים לשגר מטחים כבדים של טילים בליסטיים לעברנו וגם לא לעבר המפרציות. לא רק מפני שהם חשים נרדפים, אלא מפני שיש להם בעיה לתפקד בתנאים אלה ולעיתים יש גם סירובי פקודה. כאמור יש עריקות גם במשמרות המהפכה וגם בצבא. הבסיג' נמצאים ברחובות לא רק מפני שהוציאו אותם כדי למנוע מחאות, אלא מפני שאין להם לאן לחזור כי רוב המחנות שלהם הושמדו.
ההערכה במערב כעת היא שבחירתו של מוג'תבא חמינאי לא תתרום לחוסנו של המשטר, אבל כרגע עוד אין הערכה ברורה לגבי איך זה ישפיע. מה שכבר כן ברור לגורמי מודיעין במערב, הוא שאיראן נמצאת כרגע במשבר שהיא לא מסוגלת להתאושש ממנו. המשבר הכלכלי, שהיה קיים עוד לפני המלחמה, החמיר. ההערכה היא שבסבירות גבוהה, זמן מה אחרי שתסתיים המלחמה, נראה תסיסה נגד המשטר שתלך ותגבר.
המשטר כבר עכשיו לחוץ מאוד, למרות דברי הרהב והאיומים שמשמיעים דובריו, ולהערכת גורמי המודיעין והביטחון יש סיכוי סביר לשינוי המשטר. מנגד, האסטרטגיה האיראנית כרגע היא לנסות ולשרוד, תוך כדי הפעלת לחץ על ארצות הברית בתחום האנרגיה על ידי חסימת מצרי הורמוז (שמעלה את מחירי הנפט בשווקים הגלובליים) ועל ידי תקיפת המפרציות הערביות, יצרניות הנפט ובעלות בריתה של ארה"ב.
אפשר להבחין באכזבה בירושלים וכנראה גם בוושינגטון מהפסיביות שמגלות מדינות המפרץ הערביות. הן אינן מגיבות על התקיפות האיראניות בשיטחן ואינן תוקפות בחזרה, למרות שיש להן חילות אוויר גדולים וחימושים מודרניים. בישראל העריכו לפני המלחמה שמדינות המפרץ, אם יותקפו על ידי איראן, ישיבו מלחמה שערה. לעת עתה זה לא קורה.
גזרת לבנון
ביחס ללבנון, חיזבאללה טען כי הצליח לפגוע אתמול בחוות צלחות הלוויין בעמק האלה באמצעות רקטת "פתח 110". ה"פתח 110" היא רקטה מתקנת מסלול (רמ״מ) שיש לה לשם כך כנפונים מתחת לראש הקרבי. אבל בדיוק בשביל רקטות מסוג זה קיימת מערכת "קלע דוד" (שרביט קסמים). היירוטים אתמול של שתים מהרקטות פתח 110 ששוגרו מלבנון כשלו מפני שמערך ההגנה האווירית לא גילתה אותם מוקדם מספיק.
בינתיים, ההערכה היא שחיזבאללה מנסה לשמור על כוחו בתוך המדינה ולא להיכנס למלחמת אזרחים. הוא מנסה לשרוד באמצעות אי הפסד (או לנצח באמצעות אי הפסד כמו שהוא עשה בהנהגת נסראללה במלחמת לבנון השנייה ב-2006). יש לחיזבאללה כ-350 הרוגים עד עתה וצה"ל משמיד לו כרגע תשתיות לחימה, בעיקר בדאחייה בבירות. עד היום הושמדו 50 מבנים, שמתחתם נמצאים אמצעי לחימה או סדנאות ייצור של נשק מתוחכם של חיזבאללה בדאחייה בביירות.
באמ"ן הוקם לקראת שלב זה במלחמה מרכז מיוחד לאיתור וייצור מטרות בלבנון ובאמצעותו חיל האוויר והארטילריה של צה"ל משמידים באש תשתיות שיגור שחיזבאללה הוריד מדרום לליטני. כוחות קרקעיים, שפרוסים בהגנה קדמית ניידת, משמידים בכפרי דרום לבנון הרבה אמצעי לחימה שצבא לבנון לא השמיד.
ההערכה כרגע היא שממשלת לבנון לא מסוגלת לפרק את חיזבאללה מנשקו, ושבסופו של דבר ישראל היא שתצטרך לעשות את המהלך הזה. בינתיים פוגעים בחיזבאללה בכל דרך אפשרית ובכל מקום אפשרי, בעיקר בדאחייה ומדרום לליטני. כמעט מיליון לבנונים, רובם שיעים, נאלצו לברוח מבתיהם בדאחייה ובכפרי דרום לבנון. הדבר יוצר לחץ על ממשלת לבנון ועל ראשי העדה השיעית. כמו כן מתנהלת גם מלחמה כלכלית אינטנסיבית נגד הארגון. בחודש הזה הייתה הפעם הראשונה שפעילי חיזבאללה לא קיבלו משכורות. צה"ל ממשיך לפגוע בנכסים הכלכליים של חיזבאללה ובעיקר בבנקים של רשת קרד אל-חסן, שמספקים את המימון לארגון.
ההערכה: טראמפ נחוש להמשיך
למרות ההצהרות הסותרות של נשיא ארה"ב ביממה האחרונה, שיצרו רושם כאילו דונלד טראמפ עומד להיכנע ללחצים מקרב אנשי ממשלו והמפרציות להפסיק את המלחמה, בישראל סבורים קברניטים מדיניים וביטחוניים שנשיא ארה"ב נחוש להמשיך. גם הצבא האמריקני, שנתון לפקודתו של הנשיא, נחוש להמשיך בלחימה ולהשלים את המשימות.
הם מציינים שיש תיאום חסר תקדים בין צבאות ארה"ב וישראל, וסבורים שהנשיא היה מוכן למצב שבו הוא נמצא כעת, שבו יש עליו לחצים בגלל מחירי הנפט והגז שעולים ובגלל ההתנגדות הפוליטית שבאה גם לידי ביטוי בסקרים בארה"ב. טראמפ נכנס למלחמה הזאת, מוכן לעמוד בלחצים. עדות לכך היא מה שאמר היום שר המלחמה האמריקני פיט הגסת'. לדבריו, היום תתחיל מעורבות ופעילות הרבה יותר עצימה ואינטנסיבית של הכוחות האמריקנים בהשמדת אמצעי הייצור בתעשיות הביטחוניות האיראניות ובמטרות משטר כדי להשלים את המלאכה.
לשם כך האמריקנים צברו לאחרונה, ועודם ממשיכים לצבור, כוח באזור ובאירופה והם מתכוונים להשתמש בו באינטנסיביות גדולה בימים ובשבוע או שניים הקרובים. "הם הולמים כרגע בכל הכוח וזה נותן לנו תקווה וזה נותן לנו סיבה לאופטימיות", אמר גורם ביטחוני.
באשר לחות'ים, הם חוששים ממכה שתונחת עליהם על ידי ישראל ועל ידי ארצות הברית, ולכן הם ממתינים והם לא פועלים כי הם ממתינים לראות מה יקרה באיראן.
בסך הכול התמונה שמצטיירת על פי שיחות עם אנשי מערכת הביטחון ועם גורמים מדיניים היא אופטימית למדי ונראה שאפשר יהיה להשיג את רוב מטרות המלחמה הזאת, כולל שינוי המשטר, אם כי לא באופן מיידי. סביר להניח שזה יצטרך לחכות למצב רגיעה אחרי המלחמה, שבו התושבים באיראן המתנגדים למשטר יוכלו לצאת במיליוניהם לרחובות.
