מחאת 500 הימים לטבח 7 באוקטובר מגיעה לכנסת: משפחות חטופים משתתפות היום (שני) בדיונים בוועדות השונות, שם גם צפויות להכריז בשעה 11:39 על תחילת צום ל-500 דקות, לציון היום ה-500 לטבח 7 באוקטובר. בוועדת הבריאות תיארו גורמי הבריאות את התחלואות והקשיים של החטופים לאחר הגיהינום בשבי, דוד של עופר קלדרון סיפר: "כשהם הבינו שעופר יהיה בין אלה שייצאו - האביסו אותו".
דוד של עופר קלדרון: "שקל 25 קילו פחות והואבס בירקות רקובים"
(צילום: ערוץ הכנסת)
הכותרת
התסמינים "השקופים" של שורדי השבי: כך מתנהל השיקום הפיזי והנפשי
34:14
4 צפייה בגלריה
שמי קלדרון (מימין) וקרובי חטופים נוספים בוועדת הבריאות, הבוקר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
4 צפייה בגלריה
"הסוגיה המרכזית היא לטפל בסוגיות של בריאות הנפש". ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, בוועדה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
דוד של עופר קלדרון: "שקל 25 קילו פחות"
שמי קלדרון תיאר בוועדת הבריאות את הזמן הקשה שעבר על אחיינו עופר מאז שחזר מהשבי. "עופר היום כנראה יחזור לכפר המכביה, עבר שבוע לא קל. שבוע שהתחיל בשפעת קשה, דלקת ריאות קשה ברמה גבוהה מאוד, שבעצם הילדים שלו לא היו יכולים לפגוש אותו. הוא היה בבידוד", סיפר. הוא הודה לצוות הרפואי בשיבא: "התנפלו עליו במובן החיובי, דאגו לו באופן מסור יום ולילה, עד שלשמחתנו היום חזר למצב תקין". קלדרון תהה: "מה היה קורה אם זה היה קורה לו במנהרה?".
הוא הוסיף: "עופר אמר שלפני שלושה חודשים הוא שקל 25 קילו פחות". לדבריו, בשבי קלדרון נאלץ לאכול ירקות רקובים, חצי פיתה עם גבינה, ולא ראה אור יום במשך חודשים. "כשהם הבינו שעופר יהיה בין אלה שייצאו האביסו אותו והוא נראה כמו שנראה". לדבריו, "הוא ראה אור יום כשהבת שלו, סהר, הייתה איתו במנהרה, ולפני שהיא יצאה – נתנו להם לעלות לשלוש שעות. מקלחת? פעם בחודשיים-שלושה".
הוא הביע תסכול מההתנהלות מול הרשויות בנוגע לשיקום השבים: "לא יודע על מה ביטוח לאומי מדברים. אנחנו יודעים שגם סהר וגם ארז צריכים טיפול. אנחנו יודעים שרק טיפול ארוך טווח יוכל לעזור לשלושתם". לדבריו, הפגיעה אינה רק בחטופים עצמם, אלא גם בבני משפחותיהם: "רק טיפול ארוך טווח יעזור לכל המשפחה להשתקם. לא מדבר רק עליהם, בתי יעל ובני איל יושבים פה איתי - שנה ורבע בקושי עובדים".
עינב מוזס, כלתו של גדי מוזס ששוחרר משבי חמאס לפני כשבועיים, סיפרה: "אם העסקה לא הייתה יוצאת לפועל, אולי לא היינו מצליחים להציל את החיים שלו. הרבה דברים רצו בראש על מה הם עוברים שם, עכשיו אנחנו שומעים ישירות ממנו את העדויות הקשות, אנחנו כבר לא צריכים לדמיין". היא הדגישה עד כמה המציאות שנחשפה קשה יותר מכל תרחיש שדמיינו: "הדבר האחרון שאתה רוצה שבן אדם שאתה אוהב יעבור זה גיהינום כזה, וזה לא רק סיסמאות".
מעבר לטראומה הפיזית והנפשית שעבר, מוזס סיפרה על התחושות הקשות של גדי כלפי המדינה: "הוא בקושי ראה תקשורת אבל מדבר ממש כמונו על תחושת ההפקרה והבגידה מהמדינה והממשלה שלו, זה צורב וצרב ויצרוב את נפשו לא פחות מההתעללויות של הג'יהאד". עינב קראה להכרה ממסדית בכל משפחות החטופים כנפגעי פעולות איבה: "אנחנו לא צריכים ללכת לאלף ואחד פסיכיאטרים כדי להוכיח את זה".
כרמית פלטי-קציר, אחותו של אלעד קציר שנרצח בשבי ובתה של חנה קציר ז"ל שנפטרה כשנה לאחר ששוחררה, סיפרה: "אמא שלי נחטפה עם תרופה כרונית מרכזית אחת שלקחה - תרופות ליתר לחץ דם. 49 ימים בסך הכול היא הייתה בשבי ובכל הימים האלה לא נתנו לה תרופות ללחץ דם והיא חזרה עם לב מרוסק, תחלואה לבבית, דלקת ריאות מפושטת, חוסר יכולת לנשום והיא לא שרדה. וזה רק הגוף, לא התחלתי לדבר על הנפש שהיא גילתה עם חזרתה שאין לה בעל ואין לה בן ואין לה קהילה. גם אח שלי שב, שב בשקית שחורה, ניתן היה להציל אותו. מדינת ישראל הפקירה אותו בשבי. אלעד הוא נפגע פעולות הפקרה, ואני שאיבדתי שלושה בני משפחה לא מוכרת כנפגעי פעולות איבה".
ענבל צח, בת הדודה של החטוף טל שוהם, קראה לדאוג גם למעגל הקרוב של החטופים - ובראשם המשפחות. "לא מזמן קרוב משפחה מדרגה שנייה של חטופה ששבה שם קץ לחייו. שימו לב בבקשה למעגלים, אנחנו גם עוברים את הדברים האלה, כמובן לא כקרבה ראשונה. זו קריאה לחברי הכנסת ולצוות הרפואי. פגשתי אתמול בת של חטוף או חטופה ששבו, אני לא מפרטת מי כדי לשמור על פרטיותם, והתפרץ אצלה משהו, היא לא מוכרת על-ידי המדינה כנפגעת פעולות איבה. שלא נפתח ידיעה ב-ynet ונראה על בן משפחה נוסף ששם קץ לחייו".
נציגת הביטוח לאומי בדיון הדגישה כי הכרה של נפגעת פעולות איבה זה עניין של שינוי חקיקה. "ביטוח לאומי מיישם את החוק הקיים", לדבריה. יו"ר הוועדה ח"כ יונתן משריקי (ש"ס) אמר: "אנחנו רוצים לפעול בנושא ונעשה מה שצריך כדי שזה מה שיקרה".
ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות: ""גם כאלה שלעין נראו לכולנו בסדר - לא יודעת להגיד שהם בסדר"
(צילום: ערוץ הכנסת)
"הסוגיה המרכזית - לטפל בסוגיות של בריאות הנפש"
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, סיפרה: "ראינו את התמונות הקשות של אנשים שירדו במשקל לאורך התקופה הזאת. אני חייבת לציין שזה לא רק מי שנראה לעין, יש גם כאלה שלעין נראו לכולנו בסדר - ואני לא יודעת להגיד שהם בסדר, עד שלא מתקיימות הבדיקות שלהם בבית החולים, ורק אז אני יודעת להגיד מה המצב שלהם".
עוד אמרה הבכירה: "אלה ששבו מגיעים הביתה עכשיו, ומתחילים את הליך השיקום. הפקת הלקחים העיקרית היא להתאים התאמה מדויקת". היא סיפרה כי "חלקם הגיעו עם מחלות רקע ולא קיבלו טיפול (בשבי), ועוברים סדרות של טיפולים רפואיים. הסוגיה המרכזית היא לטפל בסוגיות של בריאות הנפש. ההתמודדות עם מה שהשבים עברו בתקופה האחרונה היא התמודדות יום-יומית ועכשיו הם מתחילים את הצעדים הראשונים, וכך אנחנו רואים".
פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה המשפחות להחזרת החטופים, אמר בוועדה: "מדובר על שורדי שבי שעברו פגיעות משמעותיות, יש לנו נתונים על פגיעות במשפחות. כל משפחות החטופים סובלות וצריכות את המענה שלנו. המצב הוא חסר תקדים. חייבים לחקור בצורה שיטתית. צריך לטפל מקצה לקצה. נערכים כבר השבוע לקליטת חללים, הדבר הזה
מחייב רגישות וזה דורש דיון נרחב".
לוין הדגיש כי גיוסי ההמונים שמתנהלים לטובת השבים מעידים על מחסור חמור במענים קיימים. "האירוע הזה הוא חסר תקדים מאין כמוהו, הפגיעות מאוד ייחודית שלא נוכל להבין אותה במלואה", אמר. לדבריו, יש להקים מערכת ייעודית שתוכל לזהות את הפגיעות האופייניות לשבי, ולתת מענה מדויק ומקיף לכל נפגעי האירוע, הן בקרב החוזרים עצמם והן בקרב בני משפחותיהם.
התאילנדים "לא הבינו איך מלעבוד בשדות, עברו ל-480 יום בשבי"
ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת בית החולים שמיר אסף הרופא, סיפרה על ההתמודדות הייחודית של השבים התאילנדים: "הם לא הבינו איך מלעבוד בשדות, הם עברו 480 יום בשבי". לדבריה, ישראל התגייסה לא רק לשחרורם, אלא גם לאיחוד משפחותיהם לאחר שנים ארוכות של ריחוק. "כבוד גדול למדינת ישראל שהביאה את המשפחות, חלקם לא ראו זה את זה עשר שנים", אמרה. היא ציינה כי ההתמודדות של השבויים התאילנדים הייתה שונה: "התרבות שונה, הכול מאוד מאופק, בדממה".
לבציון-קורח הדגישה כי מדינת ישראל העניקה לשבויים הזרים יחס שווה לזה של האזרחים הישראלים, כולל סיוע כספי למשפחותיהם הרחוקות. "הגענו לכפרים המאוד נידחים בצפון מזרח תאילנד, אנשים שלא יצאו מגבולות הכפר, וסכומי הכסף עזרו", ציינה. "צריך להדהד את זה בכל העולם", אמרה. היא חשפה כי עדיין נותרו שלושה חטופים תאילנדים ועוד שני זרים בשבי, ומצבם אינו ידוע. בנוסף, סיפרה כי צוות רפואי מתאילנד ליווה את הטיפול בשבים, וכי אחד מהם סבל משברים בשיניים. "יצרנו תוכנית טיפול, ומדינת ישראל תמשיך לממן את הטיפול גם כשיחזור לתאילנד", אמרה.
ד"ר מיכל מזרחי, מנהלת מחלקת השבים בבית החולים איכילוב, תיארה את מצבם הפיזי של השבים עם הגעתם: "רובם בילו תקופה משמעותית מאוד מתחת לקרקע, כמעט ללא תנועה וללא חשיפה לאור. הייתה ירידה ניכרת במשקל של לפחות 20%, עם תת-תזונה קשה ואובדן מסת שריר משמעותית".
לדבריה, הצוותים הרפואיים פעלו בהתאם לפרוטוקולים מותאמים של משרד הבריאות, וביצעו בדיקות רפואיות מקיפות: "כל השבים עברו הערכות רפואיות - בדיקות דם, אק"ג, צילום חזה, וגם בדיקות מומחים בתחומים כמו רפואת עור, אף-אוזן-גרון, רפואת עיניים, פה ולסת ושיניים". עוד הוסיפה כי "גם אצל מי שנראה לכאורה במצב תקין, גילינו חסרים משמעותיים שדורשים טיפול ארוך טווח".
"ירידה דרמטית ביכולת הגופנית, אובדן מסת שריר"
מזרחי ציינה כי אחת הבעיות המרכזיות שהתגלו הייתה פגיעה תפקודית משמעותית: "הייתה ירידה דרמטית ביכולת הגופנית בגלל חוסר פעילות ממושך ואובדן מסת שריר", והדגישה כי השיקום שלהם יהיה ארוך ומורכב. לדבריה, בבית החולים הקימו מרפאת מעקב מיוחדת, שתמשיך ללוות את השבים: "הצוותים המטפלים שליוו אותם באשפוז ממשיכים לעקוב אחריהם גם לאחר השחרור, תוך שמירה על פרטיות מרבית".
לצד זאת, לדבריה לא נמצאו סימנים לתסמונת ההזנה מחדש, אך כן התגלו חסרים תזונתיים חמורים: "כנראה שהתזונה שניתנה להם לפני השחרור הייתה טובה יותר, אבל עדיין יש חוסרים משמעותיים בוויטמינים. ברור שיצטרכו שיקום תזונתי והמשך רצף טיפול קפדני".
ד"ר ענבל ראובני, שאחראית על תחום בריאות הנפש בבית החולים, התייחסה להשפעות הפסיכולוגיות הקשות של השבי: "ההשפעות הנפשיות של שבי ממושך בתנאים בלתי אנושיים הן בלתי צפויות. כל שבוי מגיב אחרת, בהתאם למי שהיה איתו, למקום שממנו הגיע ולמשפחה שאליה הוא חוזר".
לדבריה, הפגיעה אינה מוגבלת רק לשבים עצמם: "גם המשפחות חוו טראומה קשה, הן בילו את השנה וארבעת החודשים האחרונים באי-ודאות מוחלטת. הצרכים הנפשיים שלהן הוזנחו לכל אורך התקופה הזו". בבית החולים הוחלט לעבוד בצוותים משולבים, מתוך הבנה שהשיקום הנדרש הוא מקיף: "אנחנו באמת מאפשרים מעטפת מלאה של הצרכים הגופניים והנפשיים, כדי לתת לשבים את התמיכה שהם צריכים כדי להמשיך הלאה".
הצהרת המשפחות לפני הצעדה לכנסת
(צילום: גיל יוחנן)
ב-11:00 בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דנים על חוסן ושיקום יישובי הדרום, ב-12:00 בוועדה לקידום מעמד האישה תושמע זעקת הנשים והאימהות של חטופים בשבי, וב-13:00 בוועדה לזכויות הילד ידונו בטיפול בילד שההורה שלו חטוף בידי חמאס.
לציון היום, ובהמשך לעדויות השבים הקשות, יכריזו כאמור בני המשפחות בוועדות על צום של הזדהות והפגנת סולידריות שמחזקת את החטופים במטרה להשמיע את זעקתם של אלו שקולם אינו נשמע. בנוסף, בשעה 14:00 יתקיים מיצג הזדהות עם החטופים, אליו יוזמנו חברי הכנסת ובאי הכנסת לעמוד יחד עם המשפחות, שיאחזו בתמונות החטופים.
את מחאות היום ה-500 פתח מטה המשפחות להחזרת החטופים בהצהרה מיוחדת של הקרובים ממאהל המחאה ברחוב עזה בירושלים, לפני היציאה לצעדה לכנסת. את הצהרת משפחות החטופים התחיל לוי בן ברוך, דודו של החטוף עידן אלכסנדר, בתפילת "שמע ישראל" כשהוא עטוף בטלית ותפילין על ידיו. "היום, בשעה 11:40, נצום במשך 500 דקות להזדהות עם החטופים והחטופות, שעדיין כלואים כבר 500 ימים. אנו מזמינים את כל עם ישראל להצטרף ולחזק את המאבק למען החזרתם", אמר בן ברוך.
