הרשויות ברוסיה הודיעו הבוקר (יום ב') כי לוטננט-גנרל פניל סרבארוב, שעמד בראש מחלקת האימונים המבצעיים במטכ"ל הרוסי, נהרג בפיצוץ רכב במוסקבה.
"החוקרים בוחנים כמה כיווני חקירה סביב הרצח", מסרה ועדת החקירות הפדרלית של רוסיה. "אחד הכיוונים הללו הוא שהפשע בוצע על ידי שירותי המודיעין האוקראיניים". לפי הרשויות הרוסיות, המטען התפוצץ מתחת לרכב מסוג קיה סורנטו שבו נהג סרבארוב, כשיצא מחנייה ברובע יאסנבו שבמוסקבה, בסביבות השעה 06:55. בתקשורת הרוסית דווח כי הוא חולץ מהרכב בעודו בחיים, אבל מת בהמשך מפצעיו.
סרבארוב בן ה-56 הועלה בדרגה בשנה שעברה על ידי הנשיא ולדימיר פוטין, והוא נחשב מקורב לרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב. לפי משרד ההגנה הרוסי, בעבר סרבארוב לחם בצ'צ'ניה, והוא השתתף גם בקמפיין הצבאי הרוסי בסוריה, כחלק מהסיוע של מוסקבה בעבר למשטר אסד.
מאז פלישתו של צבא רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 ביצעה קייב כמה פעולות חיסול נועזות בעומק רוסיה, רבות מהן במוסקבה. בין החיסולים הללו נמנים אלו של ירוסלב מוסקליק, גנרל רוסי שייצג את רוסיה במשלחות רשמיות, ונהרג באפריל האחרון בפיצוץ רכב; ארמן סרקיסיאן, מייסד "גדוד ארבט" שסייע לפוטין במלחמתו באוקראינה, וחוסל בפברואר בפיצוץ כשיצא ממעלית; ואיגור קירילוב, שעמד בראש "כוחות ההגנה הכימית, הביולוגית והגרעינית" ונהרג בדצמבר 2024 בפיצוץ מטען שהוטמן בקורקינט חשמלי.
9 צפייה בגלריה
הגנרל קירילוב וזירת החיסול שלו ביציאה מביתו
(צילום: REUTERS/Maxim Shemetov, מתוך ויקיפדיה)
עוד קודם לכן במלחמה נהרגו בהתנקשויות הבלוגר תומך המשטר הרוסי ולדלן טטרסקי, שתמך בפלישה לאוקראינה וחוסל בפיצוץ בבית קפה ב-2023; ודריה דוגינה, שנהרגה ב-2022 בפיצוץ מכונית שכוון נגד אביה, הלאומן הרוסי אלכסנדר דוגין, שנחשב לאידאולוג של פוטין.
המו"מ נמשך, דיווח: המודיעין האמריקני מעריך - פוטין רוצה לפלוש לעוד אזורים באירופה
החיסול הדרמטי הבוקר מגיע כשברקע ממשיך ממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקדם הסכם לסיום המלחמה, אם כי לפי שעה לא נראה שהושגה פריצת דרך כלשהי במשא ומתן. בימים האחרונים נפגשו במיאמי יועציו של טראמפ, השליח המיוחד סטיב וויטקוף וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, עם שליחו של הנשיא פוטין קיריל דמיטרייב וגם - בנפרד - עם היועץ לביטחון לאומי של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, רוסטם אומרוב. אמש פרסמו וויטקוף והנציג האוקראיני אומרוב הודעה משותפת שבה תיארו את השיחות כ"פרודוקטיביות", אבל לא הודיעו על פריצת דרך ממשית.
השיחות מתמקדות ב"תוכנית 20 הנקודות" שגיבשה ארה"ב, שבנוסח המקורי שלה (אז עם 28 נקודות) עוררה חשש גדול בקייב ובבירות אירופה כיוון שאימצה רבות מהדרישות הרוסיות, ונתפסה ככזו שדורשת בפועל כניעה אוקראינית. מאז שונתה משמעותית, אבל במסגרתה עדיין תידרש אוקראינה לוויתורים משמעותיים: היא תאפשר לרוסיה להמשיך לשלוט ברוב השטחים שכבשה מידיה, כ-20% מכלל שטחי אוקראינה, ומציעה שהכוחות האוקראיניים ייסוגו מהשטחים שבהם הם עוד שולטים בחבל דונבאס, מוקד הקרבות במזרח המדינה. הנשיא פוטין מתעקש על נסיגה כזו, ולפי הצעת הפשרה האזור שממנו ייסוגו האוקראינים יוגדר כ"אזור כלכלי חופשי" ויהיה מפורז. זלנסקי לא שלל את ההצעה, אך דרש ערבויות ביטחוניות משמעותיות שיבטיחו שרוסיה לא תנצל זאת כדי לפלוש בעתיד, בקלות רבה יותר, לעומק אוקראינה.
9 צפייה בגלריה
וויטקוף לצד זלנסקי בפסגה עם מנהיגי אירופה בשבוע שעבר. אין פריצת דרך במגעים
(צילום: Markus Schreiber/Pool via REUTERS)
זלנסקי אמר אמש כי הסוגיות הטריטוריאליות נותרו הסבוכות ביותר במגעים, ולדבריו יש עדיין "כמה סוגיות טכניות" סביב שאלת הערבויות הביטחוניות שתקבל ארצו. הוא דחק בארה"ב להגדיל את הלחץ על מוסקבה, כדי שזו תסכים לפשרות - הסכמה שלפי שעה אין שום איתות מהקרמלין שתגיע. "אמריקה חייבת לומר בבירור: אם אין דיפלומטיה, אז יופעל לחץ מלא, עם חבילת נשק חזקה מאוד לאוקראינה, תמיכה חזקה מאוד באוקראינה, וארה"ב תטיל סנקציות מקיפות על כל הכלכלה והענפים שמניבים רווחים לרוסים", הוא אמר.
בקייב ובאירופה טוענים כבר חודשים ארוכים שלפוטין אין כוונה אמיתית לסיים את המלחמה, ואתמול דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי זו גם למעשה ההערכה העדכנית של המודיעין האמריקני - בניגוד לטענות הפומביות שהשמיעו לא אחת טראמפ ואנשיו, ולפיהן פוטין כן מעוניין בהסכם שלום. לפי הדיווח ברויטרס, שמתבסס על שישה גורמים המעורים במודיעין האמריקני, פוטין עדיין רוצה - גם אחרי ארבע שנים של מלחמה עקובה מדם שבה לא הצליח לממש את יעדיו - לכבוש את אוקראינה כולה, ואף להשתלט על אזורים נוספים באירופה שהיו בעבר חלק מברית המועצות.
באירופה מביעים חשש כבד מהאפשרות שמדינות נוספות, בפרט המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) ופולין, יהיו על הכוונת של פוטין בעתיד - וכעת מנהלים ביבשת מרוץ חימוש שלא נראה שם כבר עשרות שנים, כדי להיערך לתרחיש של מלחמה ישירה בין רוסיה לחברות נאט"ו. פוטין עצמו מכחיש שהוא מעוניין לתקוף מדינות אחרות באירופה, ובסוף השבוע, במסיבת עיתונאים לסיכום השנה, אמר כי לא יפתח במלחמות נוספות אחרי סיום המלחמה באוקראינה - אבל רק אם אירופה "תכבד" את רוסיה.
9 צפייה בגלריה
פוטין. "לא יהיו עוד מלחמות - אם אירופה תכבד את רוסיה"
(צילום: Alexander NEMENOV / AFP)
"לא יהיו עוד פעולות אם תתייחסו אלינו בכבוד, אם תכבדו את האינטרסים שלנו כפי שאנחנו תמיד ניסינו לכבד את שלכם", הוא אמר לכתב של רשת BBC הבריטית ששאל אותו על החשש האירופי. הבוקר הכחישו בקרלמין את הדיווח ברויטרס: דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, אמר שאינו יכול לדעת אם הדיווח מדויק ושהמודיעין האמריקני אכן מעריך שפוטין מעוניין לכבוש את כל אוקראינה ושטחים נוספים באירופה - אבל לדבריו אם זו ההערכה, היא שגויה. "זה לחלוטין לא נכון", אמר.
גם ראש משרד המודיעין הלאומי בממשל טראמפ, טולסי גבארד, הכחישה את הדיווח ברויטרס. "מחרחרי מלחמה מהדיפ-סטייט ותקשורת התעמולה שלהם מנסים לחתור תחת מאמציו של הנשיא טראמפ להביא שלום לאוקראינה - ולאירופה כולה - בכך שהם טוענים באופן שגוי ש'קהילת המודיעין האמריקנית' מסכימה ותומכת עם נקודת המבט של האיחוד האירופי/נאט"ו ולפיה מוסקבה מתכוונת לפלוש/לכבוש את אירופה", היא כתבה בציוץ ברשת X, וטענה שהמטרה בדיווח היא לגייס תמיכה ב"מדיניות פרו-מלחמתית". לטענתה, "האמת היא ש'המודיעין האמריקני' מעריך שלרוסיה אפילו אין את היכולת לכבוש ולשלוט באוקראינה, שלא לדבר על לפלוש לאירופה ולכבוש אותה".
