כשברקע מתיחות השיא במזרח התיכון והפרסומים על התקפה ישראלית קרובה באיראן, נמצא משבר חריף, שיא שלילי באמון שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין גורמים בכירים במערכת הביטחון - ממנו אליהם, ומהם אליו.
אין ויכוח על שאלת הכפיפות, ואין ספק שהדרג הצבאי-מודיעיני-ביטחוני יפעל לפי הוראות הדרג המדיני. אבל כשגורמים בסביבת נתניהו, ואולי לא רק הגורמים, סבורים כי בכירים במערכת הביטחון הדליפו לבית הלבן בואכה אוזנו של הנשיא דונלד טראמפ, כי נתניהו מתכוון לתקוף ללא תיאום ובלי להודיע, את איראן - מה שהוביל לשיחת הטלפון הנרגזת לפני שבועיים וחצי; ומאידך, כשגורמים בכירים בצבא ובקהילת המודיעין אומרים במילים חריפות כי אינם סומכים על שיקול הדעת של נתניהו, כי הם חוששים שהוא פועל ממניעים זרים, וכי הוא אינו אומר להם את כל האמת ולא מספק מידע שהוא חיוני להפעלת הצבא ולהיערכות למה שיבוא - כשכל זה קורה, התוצאות עלולות להיות קשות ביותר.
8 צפייה בגלריה
בצמרת הביטחונית חלוקים בנוגע לתקיפה. נתניהו לצד ראש המוסד ברנע
(צילום: קובי גדעון /לע"מ)
"אין ממשק במדינת ישראל שחייב יותר להתבסס על שקיפות מלאה ואמון מלא מהממשק הזה", אומר אחד מראשי זרועות הביטחון לשעבר הבקיא בנעשה. "וכרגע זה לא המצב, ממש ממש לא".
האמת הכואבת על הסיוע לעזה
בשעה 04:26 לפנות בוקר הפיץ דובר צה"ל לתקשורת הזרה את ההודעה הבאה: "לידיעתכם - באישור הדרג המדיני ועל פי המלצת גורמי הביטחון, 56 משאיות סיוע הומניטרי של תוכנית המזון העולמית נכנסו שלשום לצפון עזה דרך מעבר זיקים. תמונות מצורפות בלינק. לפרטים נוספים: דובר מתפ"ש". אפשר לקרוא את ההודעה הזו כפשוטה - פעולה של צה"ל לאפשר לתוכנית המזון העולמית, World Food Programme, להכניס משאיות לצפון רצועת עזה כדי לסייע למצוקה הקשה באזור.
אפשר לקרוא את הסיבה שבגללה הופצה ההודעה - לנסות ולהתמודד עם הטענות כלפי ישראל וצה"ל בהאשמות על אודות הרעבה מכוונת של האוכלוסייה. ואפשר גם לראות בה שתי אמיתות לא פשוטות על מערכות השלטון בישראל. הראשונה - מה שוות כל האמירות וההבטחות והשבועות והנדרים של פוליטקאים ושרים בכירים על כך ש'די' ו'נגמר' ו'מספיק' לספק סיוע הומניטרי לרצועה, או לכל הפחות, לספק אותו בדרך הישנה, דרך גורמים בינלאומיים, כי הכול מגיע לחמאס. אותם בכירים הבטיחו שמערך הסיוע ההומניטרי החדש הוא שיספק את התשובה לכל צורכי האוכלוסייה ברצועה.
8 צפייה בגלריה
משאיות סיוע הוכנסו לצפון הרצועה - ללא קרן GHF
(צילום: Gaza Humanitarian Foundation/Handout via REUTERS)
הגורמים הפרטיים שישראל יצרה, מינתה, מימנה ושיגרה, האגודה הבינלאומית GHF, הובטחו כי יפעלו גם בצפון, וגם כל זה קמל, לפחות בינתיים, והנה חזרנו לשיטה הישנה. כל זה לא כדי לומר כי הח"מ מקבל את האמירות נגד הסיוע או בעד המתכונת החדשה, מסך העשן מאחורי קבוצת אנשי המילואים שהפיקו את המערך, אבל אין כמו ההודעה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים כהודאה באמת.
האמת השנייה הכואבת היא שבצה"ל הבינו את האופן שבו הדרג המדיני משחרר הודעות לתקשורת - מנכס לעצמו ורק לעצמו את ההצלחות, ומפיל על הדרג הצבאי את הכישלונות, או מה שעלול להיות כישלון, או, חמור אף יותר, מנכס לדרג הצבאי תוכניות ופעולות שהוא עצמו הגה ויזם והורה והפעיל, כאלה שבמערכת הביטחון לא רק שלא הגו אלא שהתנגדו להן בתוקף וכאלה שיכולות להושיב את בכירי צה"ל על ספסל הנאשמים בהאג.
"במערכת הביטחון לא מאמינים לאף מילה של נתניהו"
ומתוך ההבנה הזו, ומחשש מפני מכונת הרעל, חולק הקרדיט בהקפדה כנאמר: "באישור הדרג המדיני ועל פי המלצת גורמי הביטחון" - משפט שעד לפני 7 באוקטובר לא היה עולה על הדעת של איש לכתוב אותו בכלל בהודעות של דובר צה"ל, כי הרי ברור שכל פעולה של הצבא היא באישור או ביוזמת הדרג המדיני, על פי רוב בהמלצת מערכת הביטחון.
"אבל בעולם שבו שני הצדדים הפסיקו להאמין אחד לשני", אומר קצין בכיר בצה"ל, "בעולם שבו היועצים המשפטיים של הצבא סירבו להיכנס לישיבות על הקמת המערך של הסיוע ההומניטרי החדש, כי סברו שהוא משרת מניעים פוליטיים פסולים, ועושה שימוש באמצעים פסולים של קהילת המודיעין, כדי להסתיר מידע חיוני מאזרחי המדינה", הוא הוסיף, "בעולם שבו קצינים בכירים בדובר צה"ל מבינים שהם מדבררים כל מיני דברים שנכפו על הצבא הר כגיגית, ותופסים ראש זערורי, לא שואלים, לא בודקים, לא רוצים לדעת, כי 'מי לא מפחד מהאג', בעולם שבו מגלים בצה"ל כי הדובר הצבאי של ראש הממשלה, זה שהם חושבים שתדרך נגדם כל המלחמה להסיט את האשמה מהבוס שלו, בעצם עבד עבור בוס אחר, איזה איש מודיעין קטארי כלשהו - בעולם הזה אין פלא שאנחנו מגיעים לרגעים מכריעים באמת. לא כמו הרגעים המכריעים פעמיים בשבוע, שעליהם מבשרים בטלוויזיה בקשר לעסקת החטופים - ורבים במערכת הביטחון לא מאמינים לאף מילה של נתניהו, גם אם היא נאמרת בחדרים סגורים ובפורומים מצומצמים ורלוונטיים".
מה נתניהו מתכנן?
אלו ימים, שעות ודקות הרי-גורל עבור ישראל והאזור כולו. המתיחות בין ירושלים ותל אביב, בהן שוכנות מפקדות הדרג הפוליטי והדרג הצבאי-ביטחוני-מודיעיני של המדינה, לבין טהרן, הגיעה, כך נראה, לנקודת קיצון - שיא שהיה קשה מאוד לשבור במתחולל בין שתי אויבות מרות, שנאבקו במלחמת צללים במשך עשורים, שהפכה גלויה בשנים האחרונות, וישירה בשנה האחרונה.
8 צפייה בגלריה
בכיר שנכח בדיון סגור על רה"מ: "היכולת להבין מה הוא מתכנן - קטנה מאוד"
(צילום: REUTERS/Stoyan Nenov/Pool)
יש בכירים בשתי המדינות, וגם בוושינגטון, הסבורים כי תקיפה באיראן תשנה את ההיסטוריה, ותיצור מציאות חדשה, לאו דווקא טובה יותר. אל מול מה שנראה כמו תופי מלחמה מצד ישראל, "הכנות אחרונות" בתקשורת הבינלאומית, וכך בהוראת הפינוי הדחופה והחפוזה של מתקנים אמריקניים בכמה מדינות במזרח התיכון; איראן משחיזה חרבות, גם במילים, גם בדריכת מערכי ההגנה, גם באלו של ההתקפה. לפעמים בסיטואציות כאלה, מקרים שהם על הקצה, תלויים על בליטה, מחוברים בחוט אחרון, לא משנה מה צד אחד מתכנן, אלא כיצד ההכנות הללו נתפסות בידי הצד השני. זו מהותה של הידרדרות לא מכוונת ולא מתוכננת. איראן עשויה לסבור שישראל עומדת לתקוף, וכדי לבלבל אותה ולקחת ממנה את גורם ההתקפה, עשויה לנסות, נניח, לשגר טילים אל עבר שדות תעופה צבאיים בישראל. ואז ישראל, גם אם לא תכננה לתקוף, תהיה חייבת להגיב - שכן איראן התחילה במלחמה - ואז תהיה מלחמה.
עבור בכירים מערכת הביטחון הישראלית שצריכים להעריך מה עומד לקרות, להביא בחשבון את כל השיקולים, כדי שיהיה ניתן לגזור מהם את כל ההכנות ואת מלוא ההיערכות, לכל תסריט, המצב הפעם קשה במיוחד: "אנחנו לא יכולים לבצע הערכת אמת בלי לנסות ולנתח 'צד כחול'", כאמירתו של אחד מהבכירים בדיון סגור. "אבל לעשות דבר כזה גם אסור לנו, וגם, אם להשאיל ביטוי שאתם (העיתונאים, ר"ב) אוהבים - צריך לומר ביושר - אפילו אם היה מותר לנו, והיינו מנסים, היכולת שלנו להבין באמת מה נתניהו והחבורה הקרובה אליו מתכננים - קטנה מאוד. הדבר הזה, הנתק וחוסר האמון בין הדרג המדיני והדרג הצבאי-ביטחוני-מודיעיני הוא הרה אסון וגורם נזק חמור כל יום לביטחון המדינה".
"המטרה רצופה של טילים ו'עצמים מעופפים' יכולה להוות אתגר שעוד לא נתקלנו בו בכל הנוגע להגנת העורף, הבסיסים והמתקנים, וכל זה מול אתגר של מספר מיירטים ומערכת לייזר שעדיין אינה מבצעית"
הדברים שאמר הגורם הזה חוזרים על עצמם בפיהם של בכירים אחרים, חלקם משתמשים בלשון פחות עדינה עם אמירות קשות על "איבד את זה", "נטול מעצורים" או "טירוף הדעת" כתיאור להתנהלותו של ראש הממשלה. אחד מהם, חובב ז'אנר "משחקי הכס", אף השווה את נתניהו ל"מלך הרע" שאיבד את שפיותו והחל לטבוח בנתיניו ולסבך את ממלכתו במלחמות אבודות ושותתות דם.
אלו אמירות שבאות מתוך תסכול עמוק, ואינן משקפות כמובן שום ידע או מומחיות קלינית לשקף את מצבו של ראש הממשלה. נתניהו אף זכה בתביעת דיבה בנושא הזה. אבל עצם העובדה שהן נאמרות, מילים חסרות תקדים בהיסטוריה העמוסה והרגישה תמיד של יחסים בין הדרג הפוליטי והצבאי-מודיעיני בישראל, היא דוגמא טובה למצב שבו ישראל וחייליה ואזרחיה נמצאים.
חלון היסטורי
אם אכן ישראל, כמו הפרסומים בעולם, עומדת לתקוף את איראן במהלומה אווירית חריפה, הרי שיש גורמים בכירים במערכת הביטחון שמתנגדים לכך התנגדות קשה. כולם מסכימים כי נוצרה הזדמנות חסרת תקדים וחד-פעמית ויוצאת דופן והיסטורית ושלא תחזור, חלון של פעם בחיים, לתקוף את איראן. המכה שחיזבאללה חטף; התפרקות משטר אסד והשמדת כוחות ההגנה האווירית שלו בידי צה"ל; לצד השמדת מערך ההגנה האווירית האסטרטגי (ארוך הטווח) של איראן; כל אלה יוצרים חולשה קשה של הרפובליקה האיסלאמית גם להגן על עצמה מפני התקפה, וגם לתאם פעולת תגובה רב-חזיתית כוללת שתכאב לישראל.
יש הסבורים, כי צריך לנצל את ההזדמנות הזו ולתקוף לאלתר ויפה שעה אחת קודם - וחבל שלא פעלנו עוד קודם. לעומתם, יש כאלה, והם כנראה רוב הגורמים הבכירים בצמרת מערכת הביטחון, שלא בטוחים שצריך לקפוץ לתוך כל חלון, גם אם הוא היסטורי, כי לפעמים קפיצה כזו עלולה להסתיים בהתרסקות כואבת על המדרכה מהצד השני.
בתחילה סבר ראש הממשלה, ואיתו נסחפו בהתלהבות גם בכירים בצבא, שנסמכו על מה ששמעו ממפקד CENTCOM הגנרל מייקל קורילה, שנתן להם להאמין, כך הם טוענים, שארה"ב לא רק תעצום עין מול תקיפה ישראלית, ולא רק תגן על ישראל אם איראן תתקוף בחזרה, אלא אפילו תתקוף יחד איתה, תביא את מפציצי ה-B1 מהאי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, ואלה יפילו את ה-MOAB, "אם כל הפצצות", כמעט 11 טון של גיהינום חודר בונקרים, שאם ייפלו זו אחר זו באותו מיקום, יכולות להחריב אפילו את העמוקות שבמחילות, פצצות שאין לישראל, וגם אם היו - אין לה מטוסים להפיל אותן.
ואז התברר כי קורילה טעה, או שטראמפ שינה את דעתו, וארה"ב לא עומדת להשתתף בתקיפה שכזו.
התועלת קטנה מהנזק?
ובהינתן תקיפה ישראלית "סולו", יש רבים, אולי אפילו הרוב, במערכת הביטחון הסבורים כי בהתחשב הנזק המוגבל שישראל יכולה לגרום למערך הגרעיני האיראני (זאת למשל בהשוואה לנזק הכבד שגרמה למערך ההגנה האווירית שם והיכולת לטפל באופן סופני בשאר הסוללות בעלות הטווח הקצר יחסית שנותרו פעילות), התועלת של העניין כולו עלולה להיות קטנה מהנזק. התועלת, כלומר התועלת למדינת ישראל, לביטחון הלאומי של אזרחיה, וליכולת של צה"ל להתמודד עם האתרים הניצבים בפניו: גם רק השמדה מוגבלת של המערך הגרעיני; גם חוסר יכולת לוודא השמדה אפילו אם ייפגעו המאגרים של האורניום המועשר - שכן יכול להיות שהחומר רק יתפזר וניתן יהיה לאסוף אותו; זה כמובן בנוסף על האפשרות שאיראן החביאה כבר חלק ממנו באתרים אחרים.
8 צפייה בגלריה
גנרל קורילה שכנע בכירים בצה"ל שארה"ב תתקוף לצד ישראל
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
"אבל חשוב יותר ומסוכן יותר", אומר גורם הערכה, "לאיראן נותרו כ-2,000 ואולי יותר טילי קרקע-קרקע שיכולים להגיע לישראל, וכפול 'עצמים מעופפים' שיכולים גם הם להגיע ולהתפוצץ כאן - טילי שיוט וכטב"מים. בהתקפה הראשונה של איראן באפריל היא שיגרה 100 טילים. בשנייה שיגרה 200. בהתקפה השנייה הוחלט לתת עדיפות להגנה על אזורים אזרחיים ופחות על מתקנים ביטחוניים. התוצאות היו בהתאם - נזק לא קליל לבסיסים. אבל אם ישראל תתקוף, איראן בוודאי תרגיש שהיא חייבת לתקוף הרבה יותר מהפעמיים הללו.
"כמו שישראל לא חוזרת על אותו היקף - כך גם האייתוללות. והמטרה רצופה של טילים ועצמים מעופפים יכולה להוות אתגר שעוד לא נתקלנו בו בכל הנוגע להגנת העורף, הבסיסים והמתקנים, וכל זה מול אתגר של מספר מיירטים ומערכת לייזר שעדיין אינה מבצעית לגמרי".
כרוניקה של משבר
משבר האמון בין מערכת הביטחון לנתניהו אינו חדש. עוד ב-2010 אמר יועצו לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד, כי "פער גדול של אי-אמון, אי-עדכון ואי-דיווח הולך ונפער בין צמרת מערכת הביטחון לנתניהו". ראש הממשלה ערך מהלכים מאחורי הקלעים בלי לעדכן את מערכת הביטחון, שהייתה אמורה להיערך לתוצאות שלהן ולא הצליחה לפענח עד הרגע האחרון אם נתניהו וברק מתכוונים לתקוף באיראן או רק משחקים ב"תחזיקו אותי".
נתניהו מצידו האשים את ראש המוסד דאז מאיר דגן כי הדליף לארצות הברית על התקיפה הצפויה, ואת ראשי הצבא שהודיעו כי יש קושי במוכנות והם בספקות לגבי הביצוע ובחששות מהמחיר שהעורף ישלם אם ייצאו לדרך - כי עשו זאת כדי להכשיל אותו.
ב-2014 מינה נתניהו את יועצו עו"ד מולכו לנהל את המשא ומתן החשאי עם סעודיה על יישום הצעה מהפכנית של המלך ליום חדש במזרח התיכון. במוסד היו בטוחים שהבכורה נלקחה מידיהם רק כדי לסכל את התוכנית ולמנוע את חזרת הרשות הפלסטינית לעזה והשארת חמאס כנכס של הליכוד במקום.
8 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל רצה להשמיע אזהרות לפני ההצבעה על עילת הסבירות, נתניהו סירב להיפגש
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
נתניהו התייחס בזלזול מופגן, וגם פומבי, לאזהרות והתרעות מערכת הביטחון, אמ"ן ושב"כ כי "אויביה של ישראל רואים אותה בחולשתה" בגלל המהפכה המשפטית וינסו לנצל את ההזדמנות. בשיא האירועים, ביום ההצבעה על עילת הסבירות, נתניהו אפילו סירב לראות את הרמטכ"ל כדי לא לשמוע ממנו את האזהרות המתוקפות במידע מודיעיני רגיש ומדאיג מאוד. חצי שנה קודם פיטר את שר הביטחון לשעבר יואב גלנט שהעז להזהיר את הציבור מהסכנה שנתניהו היה בטוח שהומצאה רק כדי לעצור את ההפיכה של השר לוין.
במהלך המלחמה נדהמו ראשי הצבא כשקיבלו פרוטוקולים של דיונים שלא שיקפו את שנאמר בהם, לא שיקפו באופן סלקטיבי - הטלת האחריות על הצבא במקרים מסוימים או העלמת משפטים מסוימים שהם שמעו היטב שנתניהו אמר כדי להוציא אותו טוב יותר עם המשפט הבינלאומי. הדברים הגיעו לדרישת בכירים בצה"ל לקבל את ההוראות הללו בכתב, מה שכמובן לא קרה.
כך, נתניהו נותר עם הקבינט שיש בו את המספר הקטן ביותר של שנות ניסיון צבאי ומודיעיני מצרפי מכלל החברים מאז מלחמת יום הכיפורים - כשלידו, ליד נתניהו, אין אף אחד בעל ניסיון, כמובן אם לא סופרים את נתניהו כראש ממשלה. אבל אם גם ראש ממשלה מנוסה צריך יועצים בעלי ניסיון, הרי שאין בסביבתו האזרחית כאלה. זאת גם הסיבה שבגללה הוא מתייעץ עם כל מיני "לשעברים", חלקם כאלה שזוכים לשיחות טלפון מוזרות ופתאומיות מראש הממשלה עם שאלות על מינוי כזה או אחר.
הקבינט הקיים התנפל על הרמטכ"ל הקודם ועל ראשי מערכת הביטחון חזור והתנפל, במילים חריפות ובוטות, ובהאשמות קשות, כמעט תמיד מופרכות לחלוטין, בדרך כלל אחרי שאלו פורסמו במערך הרעל ובערוץ שלו. במצב הזה קשה לחשוב כיצד יכול להיבנות אמון בין הצדדים.
8 צפייה בגלריה
נתניהו שכנע את טראמפ לתקוף באיראן?
(צילום: חיים צח לע"מ, REUTERS/Evelyn Hockstein, Iranian Leader's Press Office - Handout/Getty Images , דובר צה"ל)
נתניהו מצידו היה בטוח שגורמים בכירים במערכת הביטחון הם שהדליפו את התכנון שלו לתקוף, והביאו לשיחת הטלפון הנרגזת עם טראמפ, אותה שיחה שדובר ראש הממשלה כינה את הפרסום על אודותיה כ"פייק ניוז", הודעה שערוץ הרעלנים הדהד באותיות קידוש לבנה, רק כדי לספוג השפלה נוספת כשטראמפ עצמו כמה שעות לאחר מכן אישר שאמר לנתניהו שזה רע מאוד לדעתו לתקוף כעת. לפי כמה פרסומים, טראמפ קיבל מנתניהו הבטחה שהוא לא יתקוף בלי תיאום ובלי הודעה מוקדמת לוושינגטון.
נתניהו קוסם, או תרגיל הונאה?
אם זה נכון, וישראל אכן מתכוננת לתקוף, הרי שהדבר משאיר שתי אפשרויות ורק שתי אפשרויות: או שנתניהו שכנע את טראמפ - כי הוא קוסם - לשנות את עמדתו מקצה לקצה, ולאפשר לישראל לתקוף.
או, לחליפין, שישראל וארצות הברית מתואמות בתרגיל הטעיה והפגנת שרירים, לא סתם איומים מרומזים או הדלפות פה ושם על תכנון לתקוף - אלא תרגיל הונאה כולל שבו כל האזור וכל העולם יעצרו נשימתם כי יהיו בטוחים שבאמת אוטוטו חיל האוויר ימריא ויעשה כמו "מבצע מוקד" בששת הימים, מבצע מוקד לאיראנים. אלא שאז, ברגע האחרון, טראמפ יתערב, ויגיד לנתניהו שימתין טיפה, והכול כדי להגיע במצב הזה, כשהרגל שלו על פרצופם של האיראנים, לשיחות ביום ראשון.
אלא שתרגיל ההונאה הזה "יכול להתפוצץ בפנים", אומרים גורמים בכירים. אם איראן תחשוב שישראל מתכוונת ברצינות היא גם עלולה לפעול לפני כן, ברצינות לא פחותה ולפתוח במלחמה, כשהיא משוכנעת שישראל מתכוונת לעשות זאת, אף שבפועל אף צד לא התכוונן לכך באמת. כעת, לטענת גורמים בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, הרי שאינם יודעים, גם לא בשעת ערב מאוחרת, לאן מועדות פניו של נתניהו.
נתניהו כבר אמר פעם בריאיון לערוץ 12, כנראה הפעם האחרונה שהוא הגיע לאולפן לראיון אחד על אחד עם מראיין(ת) קשוחה ושלא דופקת חשבון, שהוא לא סיפר על האישור לצוללות המצריות מגרמניה לאף אחד במערכת הביטחון כי "יש סודות שרק הוא יודע". הדברים האלו נסתרו בחריפות בשורת תצהירים שמסרו בכירים לשעבר לבג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בעניין הצוללות, עתירה שהביאה בסופו של דבר להקמת ועדת החקירה שהוציאה מכתב אזהרה לנתניהו, על פגיעה בביטחון המדינה, בין השאר, גם בגלל הטענות הללו.
"תמיד יש מניע נסתר"
ובדיוק על הדברים הללו מלינים גם כעת. בניסיון להסביר את הקושי שלהם מול נתניהו אומר גורם ההערכה: "אנחנו מתמודדים פה עם בעיה כפולה. הראשונה היא שאנחנו לא בטוחים שכל מה שראש הממשלה אומר לנו, איך ננסח את זה, מדויק. כלומר שכשהוא משקף, נניח, את שיחת הטלפון שלו עם טראמפ, זה אכן מה שנאמר שם. ברור שראש ממשלה לא חייב לספר לנו הכול, אבל אם זה קשור להמשך התפתחות אפשרית של מלחמה או חישוב אחר של מה שעומד לקרות - הידיעה המלאה אצלנו היא הרת גורל".
"השנייה, היא שאנחנו לא בטוחים כלל מאיזה מקום באים המניעים שלו", ממשיך הגורם: "האם רק טובת המדינה לנגד עיניו או אולי שלמות הקואליציה, או שלמות החתונה ביום שני והפחד שתבוטל, ואולי הכול תעלול ביחסי ציבור להראות שאין לו בעיה להקריב את החתונה למען התקפה באיראן, ואולי זה בגלל החקירה הנגדית. הכמעט שנתיים מאז 7 באוקטובר לימדו אותנו שלכל החלטה או הכתבה או גזילת קרדיט או הטלת אחריות מצד הלשכה - יש תמיד מניע נסתר. כשאתה עומד לשגר מאות טייסים לשטח אויב להתחיל מלחמה, או אולי אם אתה רק מאיים במשהו כזה אבל מסתכן בהידרדרות לא רצונית - אתה צריך רמה אחרת לגמרי של אמון במנהיג ובמנהיגות שלך".
