ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה היום (ראשון) בהצבעה בישיבת הממשלה על הסירוב לכבד את פסיקת בג"ץ, צעד שמכניס את ישראל למשבר חוקתי. הסיבה היא שהוא מנוע מלעסוק בנושאים המשפטיים בגלל כתב האישום נגדו והמשפט המתנהל נגדו. מי שהביאו את ההחלטה הם שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי, והיא אושרה פה אחד בישיבה.
הכי קרוב להתייחסות? נתניהו בטקס להרצל: "לאחד את העם"
(צילום: לע"מ)
נתניהו גם לא התבטא בעניין ההחלטה, אף שהיא מביאה את הדמוקרטיה הישראלית להתנגשות בין שתי רשויות. בעבר, במקרים אחרים, הוא דווקא התבטא - והגן על בית המשפט ועל האיזון העדין שבין הרשויות. ההתבטאות הכי קרובה שלו לנושא הייתה היום באזכרה לחוזה המדינה הרצל, שם דיבר על התגברות על מחלוקות ולאחד את העם. "נידרש להקים ממשלה לאומית רחבה ככל האפשר", הוא אמר. "אנחנו נשענים על הכוח הגדול ביותר שלנו והוא העם הנפלא שלנו שהראה כוח עמידה בלתי רגיל. יש לנו את זה כי יש לנו עם עתיק שרוצה להגן על עתידו".
ב-2015, כששופטי בית המשפט העליון הכריעו כי יש להרוס מבנים בבית אל, נתניהו יצא נגד האמירות שפורסמו נגד השופטים - וגיבה את החלטתם, גם כשממשלתו לא חיבבה את הפסיקה. "ישראל היא דמוקרטיה שומרת חוק שמכבדת את החלטת בית המשפט. כך היה וכך יהיה", הבהיר ראש הממשלה אז.
ארבע שנים חלפו, ונתניהו שוב דחה את הרעיון של הפרת פסיקת בג"ץ. זה היה כששר המשפטים דאז, אמיר אוחנה, אמר כי במקרים מסוימים לא חייבים לקיים את החלטות בג"ץ. "השיקול העליון צריך להיות שמירת חיי האזרחים", אמר אוחנה ב-2019. ונתניהו ענה: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם".
אמר על נתניהו ב-2022: "מגדולי המגינים על מערכת המשפט". אהרן ברק
(צילום: אייל אפרתי)
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, החמיא לנתניהו על המעמד שנתן לאורך השנים לבית המשפט העליון. בשיחה עם ynet בשנת 2022, כשסוגיית הסדר הטיעון לנתניהו עלתה לכותרות, הוא אמר: "לא אכחיש שכאשר פניתי למנדלבליט חלפה בראשי כל העת תרומתו של בנימין נתניהו למדינה – לא רק הישגיו הגדולים בכל השנים, אלא בעיקר, עד למשפטו, הוא היה מגדולי המגינים על מערכת המשפט הישראלית. תרומה זו לא אשכח לעד".
כאמור, מוקדם יותר קבעה הממשלה פה אחד שלא תכבד את פסיקת בג"ץ על הרשות השנייה. "אין לכם סמכות לרמוס את החוק - פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות", נכתב בהודעת הממשלה הרשמית. הממשלה אישרה למעשה את הצעת השרים קרעי ושר ולוין, והצהירה שלא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים שנקבעו בחוק. בין החלטות אלו, מתן אישור אפשרי למכירת "רשת 13" ל"קבוצת ההייטקיסטים".
הצו שהממשלה החליטה שלא לכבד פורסם לפני כשלושה שבועות - ולמעשה הוא הקפיא את החלטת הממשלה לשנות את הרכב מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וקבע כי המועצה הנוכחית תמשיך לכהן עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגד המהלך. בהחלטה חריפה במיוחד, השופטים רמזו לחשד כי התפטרויות חברי מועצה נעשו בניסיון מכוון לסכל את ההליך המשפטי ולשבש את עבודת בית המשפט.
