הייעוץ המשפטי לממשלה מתכוון להתנגד להצעות החוק של הקואליציה לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים בחוק העונשין. אף כי היועצים המשפטיים לממשלה דנו בעבר בצורך לשנות את הגדרות ומרכיבי העבירה, והוא נכון לעשות עבודת מטה מחודשת כדי לדייק אותה, העמדה המתגבשת עתה היא שכל עוד משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהל - כל שינוי בחוק ייחשב כניסיון לשנות או לבטל את תוצאות המשפט.
כמו כן, הייעוץ המשפטי צפוי לטעון כי כיום, על אף מורכבותה, נחשבת עבירת מרמה והפרת אמונים לכלי היעיל ביותר למלחמה בשחיתות השלטונית. הנימוקים הנוספים יהיו שמדובר בחקיקה פרסונלית, וגם אם נאמר שהיא לא נועדה לשחרר את נתניהו ממשפטו - בפועל היא תוביל לכך.
עם זאת, בחוות הדעת יודגש כי התביעה הכללית מכירה בבעיות שיש עם החוק הנחשב "עבירת סל", ואשר גם בית המשפט העליון ושופטים שדנו בתיקי השחיתות השונים שהגיעו לפתחם, נאלצו לצקת תוכן בגלל שהגדרות העבירה היו עמומות, דבר שאינו רצוי במשפט הפלילי.
צפוי שהייעוץ המשפטי לממשלה ידגיש שאף הוא תומך בשינוי מרכיבי העבירה, אך בשום פנים לא בביטולה. בנוסף ייאמר שמחלקת ייעוץ וחקיקה מוכנה בכל עת לערוך עבודת מטה, בשיתוף כל הגורמים העוסקים בחוק העונשין, כדי להגיע להגדרות מתוחמות ומדויקות יותר של החוק באורח מוסכם ולא במחטף.
הצעת החוק צפויה לעבור בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין ביום ראשון הקרוב. לאחר מכן היא תעבור בקריאה טרומית ביום רביעי הבא. גורמים משפטיים צופים שגורל ההצעות - הן לבטל את החוק והן לשנותו - יוכרע רק בוועדת החוקה של הכנסת במהלך החורף.
"סעיף סל" שמתאים כמעט לכל התנהגות בעייתית של איש ציבור
יותר מ-20 שנה עולות ויורדות יוזמות לתקן את הסעיף של מרמה והפרת אמונים בחוק הפלילי. מדובר באחד הסעיפים שהגדירו את עבריינות גורמי שלטון נגד הציבור. מוקד השינוי המבוקש היה ביטול "סעיף הסל" שהיה לסימן ההיכר של החוק, שהתאים כמעט לכל התנהגות בעייתית ו/או לא אתית של איש ציבור באופן שנכנס בקלות יחסית לגדר מישור הפלילי, דבר שגרר ביקורת קשה בטיעון שמדובר לעיתים בעבירות בתחום האתי.
ריאיון באולפן ynet עם ח"כ רוטמן, אחד מיוזמי החוק
(צילום: ירון ברנר)
הפרת אמונים היא עבירה המופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין שנחקק ב- 1977: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים שפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים".
הגדרתו העמומה של הסעיף הביאה אמנם להרשעות רבות אך גם לזיכויים רבים של אישי ציבור, ולהגשת ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון. גם פסיקת בית המשפט העליון בנושא במסגרת ערעור המדינה על פסק דינו של שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין, שאמורה היתה לדייק את העבירה - לא פיזרה את העמימות.
משרד המשפטים ניסה להרים את הנטל ולדייק את העבירה לפני יותר משני עשורים, ובתום דיונים רבים גובשו הצעות חוק על ידי היועצים המשפטיים לממשלה בעבר, מני מזוז ויהודה וינשטיין, שניסו לעקר את העמימות בחוק - אך הן מעולם לא קודמו. הסיבה העיקרית לרוב היא שהתנהלו באותה עת חקירות נגד ראשי ממשלה או שרים, או שהתנהלו נגדם משפטים, והפרקליטות לא רצתה להפחית מעוצמת הטיעון שלה על אודות השחיתות הנדונה בבית המשפט.
2 צפייה בגלריה
רוטמן. "הגיע הזמן שהדיון בתיקונים החשובים יתנהלו באופן ענייני ומשוחרר מאובססית נתניהו"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
באופן כללי, הציעו היועצים לקבוע מבחן סף כללי שלפיו על מנת שמעשה ייכנס לגדר העבירה, על התביעה יהיה להוכיח כי יש במעשה של איש הציבור כדי לפגוע "פגיעה מהותית" באחד משלושה ערכים בסיסיים: טוהר המידות של עובדי הציבור, אמון הציבור בשירות הציבורי, פעולתו התקינה של השירות הציבורי, ובכלל זה באינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור. כמו כן, הוצע גם להגביל את היקף העבירה רק לאותם מקרים אשר בשל חומרתם מצדיקים נקיטת הליך פלילי.
יוזמי החוק הם יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד), יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וחבר הכנסת מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) - מקורבו של שר החוץ גדעון סער. רוטמן טוען שהמהלך לא נתפר למידותיו של נתניהו: "ההצעה הוזכרה במצע של הציונות הדתית לקראת הבחירות לכנסת. הגיע הזמן שהדיון בתיקונים החשובים הנדרשים במערכת המשפט יתנהלו באופן ענייני ומשוחרר מאובססית נתניהו".
עם זאת, מקורות משפטיים הבהירו שאם במהלך חקיקת החוק הכנסת לא תקבע במפורש שהוא אינו רטרואקטיבי, הוא יחול גם על כל התיקים שכבר נדונו ונדונים, בהתאם לחוק העונשין. אחד מהם העריך שתחולת החוק תידון רק במהלך החקיקה בכנסת ולא בשלב טרומי.
