בג"ץ פסל לפני כחודשיים את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, אלא שבניגוד לפסיקה שקבעה כי יש לקיים הליך חוזר, עד היום לא התקיימו הבחירות מחדש.
מיכאל ראבילו
מיכאל ראבילו
נבחר אך לא נכנס לתפקיד. מיכאל ראבילו
(צילום: שלו שלום)
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כבר הצהיר כי אין בכוונתו לקיים את הפסיקה, ואמר כי "הכנסת כבר אמרה את דברה" - הוא אף ניצל את ההחלטה הזו כחלק מהקמפיין שלו בפריימריז של הליכוד - והפך אותה לסיסמא: "העליון מצווה - ואוחנה מצפצף".
ההחלטה של אוחנה התקבלה בניגוד לעמדת יועמ"שית הכנסת שרית אפיק, שכפי שפורסם ב-ynet, קבעה כי על הכנסת לציית לפסיקה תוך שבועיים מקבלתה - כלומר לפני כחודש וחצי. לפי חוות דעתה שהועברה לאוחנה, אין מניעה לקיים בחירות למבקר המדינה גם לאחר פיזור הכנסת.
אך לא רק הקואליציה נמנעת בינתיים מקיום הבחירות החוזרות, גם מפלגות האופוזיציה, שחלקן עומדות מאחורי העתירה לבג"ץ, לא עומדות על דרישתן. העותרות היו יכולות למשל להגיש "בקשת ביזיון בית המשפט" במטרה לאכוף את קיום פסק הדין. במקרה כזה בג"ץ לא בהכרח ימהר לקבל את הבקשה, אבל הוא יכול לפרסם החלטה חדשה שבה ינקוב בתאריך מסוים, שעד אליו יש לקיים את הבחירות.
ייתכן שהסיבה שהאופוזיציה נמנעת מהגשת הבקשה היא העדפתה לקיים את הבחירות למבקר המדינה רק לאחר הבחירות - שכן אם ינצחו אחת או יותר ממפלגות האופוזיציה תהיה ברשותן האפשרות לקיים את הבחירות עם מועמדים נוספים.
למרות זאת, יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, פנה במכתב מיצוי הליכים. הוא שיגר את מכתבו לאוחנה עצמו ודרש כי המבקר ימנע פרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בנוגע להתכתבויות שומרי הסף בלשכה. הוא ביקש בנוסף לקיים חקירה לאיתור המקור שלטענתו הדליף את המידע. אך לצערו של בכר, בהיעדר מבקר פעיל, לא היה מי שיפעל לטובתו.
בתקופת בחירות אחד מתפקידיו של מבקר המדינה לפי חוק הוא לערוך ביקורת על חשבונות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת, וכן על חשבונות הסיעות והמועמדים בבחירות לשלטון המקומי בתקופה הרלוונטית. הוא אף עורך ביקורת על חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות - הפריימריז. בנוסף, המבקר הוא זה שעורך ביקורת על החשבונות השוטפים של המפלגות המיוצגות בכנסת.
ביקורות אלו הניבו בעבר דוחות נוקבים נגד כמה מהמפלגות, ולעיתים אף חקירות פליליות כמו במקרה של בל"ד. הביקורת מתקיימת לאחר הבחירות, ולכן היעדרה בעת הזאת לא משפיע על קיומן, אך המבקר אחראי בדיעבד גם על בדיקת תפקוד ועדת הבחירות עצמה.