2 צפייה בגלריה
בליכוד ביקשו להימנע מחקיקה נפיצה לפני החגים, השר סירב. נתניהו ובן גביר
(צילום: יונתן זינדל, יואב דודקביץ' )
עימות נוסף בממשלה: אחרי זעם החרדים על עבודות הרכבת בשבת, חזית נוספת נפתחה הבוקר (א') עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כשהליכוד ביקש להוריד את חוק עונש מוות למחבלים מסדר היום, ולקיים דיון בנושא בקבינט. לפי שעה בן גביר מסרב.
זה החל לאחר שבשעות האחרונות קיבל בן גביר שיחות טלפון מבכירי הליכוד וגורמים נוספים, שביקשו ממנו לדחות את ההצבעה המתוכננת להיום בוועדת השרים לענייני חקיקה, על חוק עונש מוות למחבלים. בליכוד מבקשים להנמיך את גובה הלהבות ולא לקדם חקיקה נפיצה בתקופה שלפני פסח והרמדאן, והבהירו שלפני אישור החוק ברצונם לקיים ישיבת קבינט שבמהלכה יעלה גם החוק.
בן גביר הבהיר להם, בשיחות שקיימו, כי לפי ההסכם שנחתם עמו, חוק עונש מוות למחבלים אמור לעבור אישור סופי במקביל לתקציב המדינה, אולם לוחות הזמנים הצפופים, ודרישת הליכוד לעכב את החוק, יוצרים אפשרות שאישור החוק לא יקרה במועד שהובטח.
נזכיר כי בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית נכתב: "בשל התעצמות מעשי טרור בכוונה לפגוע במדינת ישראל כמדינת העם היהודי ועל מנת להכריע תודעתית את המפגעים, סיעות הקואליציה יחוקקו טרם העברת התקציב לשנת 2023 חוק עונש למחבלים". נציין כי מדובר בהצעת חוק נפיצה מאוד שגם בקדנציה הקודמת, כשעלתה האפשרות להעלותה לדיון, נתקלה בהתנגדות נחרצת ובאיומים מצד המפלגות הערביות כי מדובר בהצעה שיכולה לחולל מהומה ומציאות נפיצה.
חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שחתומה על החוק, טענה הבוקר ב-ynet radio כי "אנחנו רואים פעם אחר פעם בתקופה האחרונה מחבלים שהולכים ומסגירים את עצמם. אם הם באמת היו כל כך רוצים למות, הם לא היו לוקחים מונית ומסגירים את עצמם אחרי הפיגוע". נציין כי ברוב הפיגועים האחרונים המחבלים חוסלו בזירה, ואלה שלא נעצרו מיד אחרי הפיגוע. במקרים אחרים, שבהם מחבלים נמלטו אחרי הפיגוע, לרוב הם נתפסו אחרי מצוד ממושך - וחלקם חוסלו.
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד לעונש המוות למחבלים. בחוות דעתה של בהרב-מיארה ייאמר כי בהצעת החוק טמונות בעיות חוקתיות כבדות משקל. לפי חוות הדעת, למרות שמגישי הצעת החוק בעבר ובהווה מאז ומתמיד ראו בו "הכרח הרתעתי", החמרה בענישה ככלל ועונש מוות בפרט, אינם מביאים לחיזוק ההרתעה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבריינים אידיאולוגיים ובמחבלים, הנכונים ממילא למות במהלך ביצוע העבירה.
לטענת בהרב-מיארה, המגמה הברורה במדינות מתקדמות בעולם היא ביטולו של עונש המוות. מעל לשני שליש ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות, ובאיחוד האירופי, למשל, חל איסור על עונש מוות. המדינה המערבית היחידה שבה עדיין מבוצע עונש המוות היא ארה"ב, ו"גם שם החלו מדינות לבטל את עונש המוות, וכיום רק 31 מהמדינות כוללות בחוקיהן עונש מוות - שבע מדינות ביטלו את עונש המוות בעשור האחרון", כך חוות הדעת.
בהרב-מיארה תדגיש גם כי המערכת המשפטית סבורה כי הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיה של המדינה לעניין עונש המוות בפני פורומים בין-לאומיים, ועם עמדת ועדת זכויות האדם של האו"ם בעניינה של ישראל, וכן עם המגמה בזירה הבין-לאומית. בשל כך, היא צפויה לעורר ביקורת בזירה זו. היועצת תציין בחוות הדעת כי העבירות המחייבות עונש מוות בספר החוקים הישראלי נחקקו בטרם נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שפרשנותו שוללת עונש מוות.
סון הר-מלך מחתה ב-ynet radio על עמדת היועמ"שית: "החוק הזה הוא חוק מאוד יסודי, מאוד חשוב, וזו גם הבטחת בחירות שלנו לעם ישראל". לדבריה, "אנחנו מתמודדים עם משהו אחר ממה שכל העולם מתמודד איתו. האתגרים אחרים ולכן גם ההתנהלות צריכה להיות אחרת".
