החקירה שהובילה ליציאת הפרקליטה הצבאית הראשית אלופה יפעת תומר ירושלמי לחופשה, בעקבות חשד להדלפת סרטון רגיש מסביבתה, מטלטלת את מערכת אכיפת החוק הצבאית כבר יותר משנה. איך זה התחיל, במה נאשמים הלוחמים, מי מעורב פוליטית, ומדוע הועברה החקירה מהצבא לגורמים אזרחיים? ynet עושה סדר באחת מהפרשות הסוערות ביותר שידע צה"ל בשנים האחרונות.
פשיטת מצ"ח על שדה תימן
5 צפייה בגלריה
כ"ץ, תומר ירושלמי וזמיר
(צילום: דובר צה"ל, אריאל חרמוני/משרד הביטחון, מאיר אבן חיים, שלו שלום)
מהי בעצם פרשת שדה תימן?
"פרשת שדה תימן" נולדה מבסיס צבאי קטן מדרום לבאר שבע, ששימש מאז תחילת המלחמה בעזה גם כמתקן מעצר זמני לעזתים שנעצרו בשטחי הלחימה ונחשדו כמחבלי חמאס. במהלך יולי 2024 נעצרו שם כמה חיילי מילואים מכוח 100 שנחשדו בהתעללות בעציר פלסטיני.
לפי כתב האישום שהוגש נגדם, חמישה מהם - בהם שני קצינים - בעטו בעצור, דרכו עליו, גררו אותו על הרצפה וירו בו באקדח טייזר, גם בראשו, בזמן שהיה אזוק ומכוסה עיניים. בתחילת החקירה דובר גם על חשד לעבירות מין, אך אלו לא נכללו לבסוף בכתב האישום. בכתב האישום צוין גם כי העצור סבל מפגיעות חמורות במיוחד - שבע צלעות שבורות, נקב בריאה, קרע ברקטום ודימום פנימי - שבעקבותיהן נדרש לניתוח ולהתקנת סטומה.
ממה הכול התחיל?
הפרשה התפוצצה לאחר פשיטה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) על הבסיס ב-29 ביולי 2024. שמונה חיילי מילואים עוכבו אז לחקירה, לאחר שצה"ל קיבל דוחות מארגוני זכויות אדם זרים שהעלו טענות להתעללות בעצורים. תיעוד בלשי מצ"ח רעולי פנים בבסיס, שפורסם זמן קצר לאחר מכן, ליבה את המחאה, שגלשה לפריצה לבסיס נוסף - בית ליד - שם התקיימו עימותים קשים עם מפגינים, חלקם רעולי פנים חמושים.
הפשיטה הציתה מהומה רבתי: חיילים ואזרחים פרצו לבסיסים, התעמתו עם שוטרי מצ"ח - ובהמשך הגיעו למקום חברי כנסת ושרים מהימין, ובהם ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) וסגן השר אלמוג כהן (עוצמה יהודית). כלי תקשורת שהגיעו לסקר - בהם גם כתבת ynet ו"ידיעות אחרונות" אילנה קוריאל - הותקפו, וצוותי צילום נזקקו לחילוץ.
המהומות בבסיס בית ליד
(צילום: רענן בן צור, i24 news, דובר צה"ל)
פריצת המפגינים לשדה תימן
(צילום: הרצל יוסף, אילנה קוריאל)
הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, גינה בחריפות את הפריצה וכינה אותה "התנהגות חמורה ומנוגדת לחוק". גם שר הביטחון יואב גלנט דאז וראש הממשלה בנימין נתניהו קראו להרגעת הרוחות. למרות זאת, האירוע הפך לסמל פוליטי של מאבק בין הדרג הצבאי-משפטי לבין גורמים בימין שתמכו בחיילים.
הסערה הגיעה גם לישיבת הממשלה ביום שלאחר הפריצה. במהלך הישיבה התפתח עימות חריג בין שרים, לאחר שנתניהו אמר כי "לא פורצים לבסיסי צה"ל, אבל גם לא נוקטים באכיפה בררנית ומאפשרים לחסום את קפלן".
במה נאשמים הלוחמים?
בכתב האישום שהוגש נגדם מתוארת תקיפה אלימה במיוחד של עצור פלסטיני, לכאורה מחבל נוחבה, שנעצר בעזה והוחזק במתקן. לפי הפרקליטות הצבאית, שניים מהנאשמים הצמידו את העצור לקיר כשידיו מורמות, בעוד אחרים בעטו בו, דרכו עליו וירו בו באמצעות טייזר במשך כ-15 דקות. הנאשמים מואשמים בעבירות של התעללות, תקיפה הגורמת חבלה וחריגה מסמכות. הם מכחישים את המיוחס להם.
בדיון הראשון בבית הדין הצבאי בחודש מרץ הציע השופט גישור בין הצדדים. סנגורי הנאשמים דרשו לפתוח בחקירת הדלפת הסרטון, ודרשו מהתביעה להבהיר רשמית שלא בוצעו עבירות מין, לאחר שבתחילת החקירה נחשדו בכך.
מהו הסרטון שהודלף ולמה הוא חשוב?
באוגוסט 2024 שודר בחדשות קשת סרטון שבו נראו חיילי צה"ל פוגעים בעצורים. בצה"ל טענו כי הסרטון נערך באופן מגמתי, ומורכב משני קטעים שונים. לאחר שידורו, משפחות שכולות מארגון "בוחרים בחיים" עתרו לבג"ץ בדרישה לחקור מי הדליף את הסרטון, בטענה שההדלפה סיכנה חיי לוחמים ופגעה בתדמית ישראל בעולם.
מאז התברר כי הסרטון דלף מתוך מערכת הצבא, ושהמידע על מקורו הוביל לחשד כלפי גורמים בפרקליטות הצבאית עצמה.
למה הועברה החקירה מהצבא לגורמים אזרחיים?
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום כי נפתחה חקירה פלילית בעקבות מידע חדש שהתקבל, והיא מנוהלת על-ידי אגף החקירות והמודיעין במשטרה ובליווי פרקליטות המדינה.
ההחלטה התקבלה, לדבריה, כדי למנוע מצב שבו "הצבא חוקר את עצמו" - מאחר שהחשדות נוגעים לגורמים בפרקליטות הצבאית עצמה. שתי הסיבות שעמדו לדבריה בבסיס המהלך: מידע חדש שנאסף בחודשים האחרונים, והצורך לשמר אמון ציבורי בכך שהחקירה מתנהלת מחוץ למערכת שחשודה במעורבות בהדלפה.
הפגנה מול בית הפצ"רית בעקבות המעצרים
(צילום: ליאור שרון )
מה החשדות נגד הפצ"רית וסביבתה?
החשד הוא שגורמים מסביבתה הקרובה של הפצ"רית היו מעורבים בהדלפת הסרטון או ידעו עליה. בצה"ל טרם שללו את האפשרות שהיא עצמה אישרה את ההדלפה - אף שבשלב זה היא אינה חשודה אלא נחשבת לעדה. גורמים משפטיים בצבא מעריכים כי לא הייתה יוצאת לחופשה אילו היה חשד ממשי לדופי בהתנהלותה, והיא צפויה למסור את גרסתה בקרוב.
למה הפצ"רית יצאה לחופשה - ומי טוען אחרת?
כאן טמון אחד הסדקים המרכזיים בפרשה. על פי הודעת דובר צה"ל, תומר ירושלמי ביקשה בעצמה לצאת לחופשה, כדי לשמור על ניקיון החקירה ועל עצמאות החוקרים. "הרמטכ"ל אישר את בקשתה עד לבירור הפרטים", נמסר.
מנגד, שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי היא הוצאה לחופשה בהוראת הרמטכ"ל, וכי "לא תשוב לתפקידה עד שתסתיים החקירה". הוא כתב כי מדובר ב"עלילת דם חמורה נגד חיילי צה"ל" והוסיף: "אני מגבה את ההחלטה בכל תוקף".
מי ימלא את מקומה של הפצ"רית?
בשלב זה טרם מונה ממלא מקום רשמי, אולם ההערכה היא שסגנה, אלוף-משנה גל עשהאל, ייכנס לנעליה הזמניות. עשהאל הוא קצין משפטי ותיק שכיהן בעבר כראש ענף חקירות בפרקליטות הצבאית, והוא זה שהוביל לפני כשנה את הבדיקה שהביאה לסגירת תיק ההדלפה הראשון של הסרטון.
עם זאת, דובר צה"ל הבהיר כי "הנושא נבחן ויוסדר בהקדם", מה שמעיד שגם בצמרת הצבא טרם גובשה הכרעה רשמית על אופן ניהול הפרקליטות הצבאית בימים הקרובים.
ח"כ סוכות פורץ לבסיס
איך קשורים חברי הכנסת לפרשה?
החקירה הפלילית נגד המעורבים בפריצה לבסיס נמשכת במקביל. במרץ אישרו היועמ"שית ופרקליט המדינה עמית איסמן לזמן לחקירה באזהרה את שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) ואת חברי הכנסת ניסים ואטורי (הליכוד) וצבי סוכות, בעקבות הפריצה לבסיס. השלושה תקפו את ההחלטה, ואליהו ואטורי הודיעו כי "לא יתייצבו לחקירה פוליטית". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען אז כי מדובר באכיפה סלקטיבית נגד אנשי ימין.
בחודש אפריל זומן סגן השר אלמוג כהן למתן עדות פתוחה בפרשה, אך סירב להתייצב, ושלשום זומן שוב ח"כ סוכות לחקירה באזהרה ביחידת ההונאה בדרום, שנקבעה ל-11 בנובמבר. בחודש מרץ אף פרסמה המשטרה הודעה חריגה שבה תקפה את הפרקליטות והיועצת המשפטית על כך שעדכנו את הציבור על חקירת השרים בתקשורת, עוד לפני שנפנו ישירות למפכ"ל.
למה החקירה נחשבת רגישה כל כך?
הפרשה נוגעת בלב קונפליקט שמלווה את צה"ל מאז תחילת המלחמה: קו הגבול הדק בין חקירת עבירות חמורות לכאורה של חיילים, לבין החשש מהפללת לוחמים בזמן לחימה.
כעת, כשהחקירה מתמקדת גם בפרקליטות הצבאית עצמה - הגוף שאמור לפקח על החוקיות במערכת הצבאית - מדובר במשבר אמון חריג ביותר, שמערער את אחת מהזרועות המרכזיות של צה"ל.
מה צפוי בהמשך?
הפצ"רית צפויה למסור את גרסתה בפני החוקרים כבר בימים הקרובים. במערכת המשפטית מעריכים כי היא לא הייתה יוצאת לחופשה אילו היה חשד ממשי לשיבוש או לעבירה מצידה, אך ההכרעה תתבהר רק לאחר גביית עדויות נוספות. עד אז, גם בתוך הצבא וגם בדרג המדיני ממתינים בדריכות - משום שהפרשה הזו כבר מזמן חרגה מגבולות הבסיס הצבאי בדרום, והפכה למבחן של אמון הציבור בצה"ל ובמוסדות אכיפת החוק.
