הרשויות ברוסיה דיווחו היום (שני) על מתקפת הכטב"מים הגדולה ביותר אי-פעם שאוקראינה שיגרה לעברה מאז פרוץ המלחמה ביניהן לפני כמעט חמש שנים. לפי משרד ההגנה במוסקבה, כוחותיו יירטו בלילה האחרון 1,336 כטב"מים ב-16 מחוזות שונים. הוא לא מסר כמה כטב"מים בסך הכול כללה המתקפה הענקית, אבל רק מספר הכטב"מים המיורטים לכאורה שובר את השיא של מתקפה קודמת ב-29 באוקטובר, אז נטען כי יורטו 1,254 כטב"מים אוקראיניים.
בשבועות האחרונים נרשמה עלייה במספר הכטב"מים שאוקראינה משגרת לעומק רוסיה, ובכמה וכמה מקרים דיווחה מוסקבה על מתקפות של יותר מ-1,000 כטב"מים לעברה – במסגרת מה שקייב מכנה "הקמפיין להבאת המלחמה אל ביתם של אזרחים מהשורה ברוסיה". הכוונה האוקראינית היא לגרום לאזרחים הרוסים להרגיש ולו מעט מהסבל שחווים האוקראינים המופצצים על-ידי רוסיה מאז פברואר 2022, וכך להגביר את הלחץ על ולדימיר פוטין להפסיק את המלחמה ולחתור להסכם שלום שיכלול גם ויתורים רוסיים משמעותיים.
גלריה


נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומתקן נפט רוסי שעלה באש במתקפה אוקראינית קודמת
(צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
במסגרת הקמפיין הזה הצליחה אוקראינה לפגוע בשלל מתקני נפט, ואמש טען הנשיא וולודימיר זלנסקי כי ארצו הצליחה כבר לשתק 55% מיכולות זיקוק הנפט של רוסיה. "זו התגובה המוצדקת שלנו לסירובה של רוסיה להפחית את המתקפות שלה על מתקני האנרגיה של אוקראינה", אמר זלנסקי בנאומו היומי לאומה, שבו גם טען שבחודש שעבר נהרגו או נפצעו בקרבות בחזית 50,000 חיילים רוסים. לטענותיו אין לפי שעה אישוש חיצוני, אבל רוסיה – ענקית ייצוא נפט – אכן דיווחה במהלך הקיץ על מחסור חמור בדלק. תורים ארוכים השתרכו מחוץ לתחנות דלק ברחבי המדינה, והיא אף נאלצה לזמן מה להגביל את ייצוא הסולר שלה לשווקי העולם, איסור שתרם לזינוק במחיריו והוביל את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להחריף את מתקפותיו המילוליות על הנשיא זלנסקי ולהסיר סנקציות אמריקניות על ייצוא סולר רוסי.
גם המתקפה האוקראינית הענקית הלילה כוונה בין היתר למתקני אנרגיה, ולפי הצבא האוקראיני הוא פגע במאגר נפט בעיר אזוב שבמחוז רוסטוב הגובל באוקראינה. הרשויות שם דיווחו על שלושה פצועים במתקפה. שישה פצועים דווחו גם במחוז קרסנודר שבדרום רוסיה, בעיירה שבה שוכן מתקן זיקוק הנפט אילסקי, יעד שהותקף כבר כמה פעמים. ראש העיר מוסקבה סרגיי סוביאנין דיווח כי לבירה הרוסית שוגרו בסך הכול 600 כטב"מים, ולטענתו רובם הופלו הרחק מהעיר, אך 191 מהם רק כשהתקרבו אליה. הרשויות בחצי האי קרים, שרוסיה כבשה וסיפחה כבר ב-2014, דיווחו כי שם הצליחה קייב לפגוע בגשר קרץ' האסטרטגי שמחבר את חצי האי הכבוש למחוז קרסנודר הרוסי, אבל בקרמלין טענו כי הנזק שם היה "מינורי". לפי משרד התחבורה הרוסי, הפגיעה שיתקה זמנית רק את תנועת המכוניות בגשר, ולא את תנועת הרכבות בו.
במקביל נמשכות גם המתקפות הרוסיות על ערי אוקראינה, שלטענת קייב מכוונות נגד מתקני אנרגיה וחשמל על מנת להקפיא את אזרחיה בחורף, בניסיון לשבור את רוחם. ראש ממשלת אוקראינה סרהיי קורצקי מסר כי במתקפות הרוסיות היום נפגעו קווי מתח גבוה ותחנות משנה באזור זפוריז'יה שבדרום המדינה ובדניפרופטרובסק שבמרכזה, וכי מאות אלפים נותקו מחשמל. אדם אחד נהרג ושלושה נפצעו במתקפה על העיר דניפרו.

בהצהרתו אמש האשים זלנסקי כי האסטרטגיה הרוסית היא להפציץ אזורים מסוימים במשך ימים, עד להריסת תשתיות האנרגיה שלהם. לדבריו, מאז תחילת ספטמבר מחוז דניפרופטרובסק למשל ספג 131 תקיפות, ובמחוז קייב, שמקיף את הבירה, נרשמו 125 תקיפות. לדברי זלנסקי, רק במהלך השבוע האחרון שיגרה רוסיה לעבר אוקראינה יותר מ-2,300 כטב"מים, 1,590 פצצות גלישה ו-15 טילים מסוגים שונים. "אלה תקיפות אכזריות שקשה להתמודד איתן", הוא אמר. באוקראינה מזהירים שגם ההגבלות על השימוש הצבאי שלה ברשת התקשורת והאינטרנט הלוויינית "סטארלינק", המופעלת על ידי חברת SpaceX של אילון מאסק, פוגעות ביכולת שלה ליירט כטב"מים רוסיים. ההגבלות, שנמשכו כשבוע בחודש אוקטובר ולפי קייב חודשו שוב בשבוע שעבר, גורמות לניתוק רחפני היירוט הקטנים שמשמשים את כוחות ההגנה האווירית האוקראיניים, כשאלו מגיעים למהירויות של מעל 160 קמ"ש.
המתקפות ההדדיות באות כשברקע נמשכים מאמצי ממשל טראמפ לקדם הסכם לסיום המלחמה, ובשבוע שעבר נערכו באבו דאבי שיחות ישירות בתיווך אמריקני בין נציגי קייב למוסקבה – סבב שיחות ראשון בין הצדדים זה תשעה חודשים. מלבד סיכום עקרוני על עסקת חילופי שבויים גדולה לא הושגה בו פריצת דרך, אבל מיד לאחר מכן, ביום חמישי, נפגשו שליחי טראמפ סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר עם פוטין בקרמלין ומשם המריאו הישר לאירלנד, שם נפגשו בדבלין עם נשיא אוקראינה זלנסקי, שהשתתף שם בכינוס של מנהיגי אירופה. המאמץ האמריקני הנוכחי שונה מקודמיו בכך שהוא מנסה לקדם, במקביל לשיחות על הסדר ישיר בין קייב למוסקבה, הסדר שיעסוק גם בסוגיית המערך הביטחוני הכולל של אירופה, בכלל זאת פריסת כוחות ברית נאט"ו ביבשת.
מוסקבה, נזכיר, טוענת כי אחד מ"גורמי השורש" שהביאו אותה לפלוש לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה ההתרחבות של ברית נאט"ו, אותה הקרמלין מתאר כאיום קיומי על רוסיה, למזרח היבשת. באירופה רואים בעצם הנכונות של ארה"ב לקיים דיון שכזה עם רוסיה כפשרה משמעותית שניתנה לפוטין מבלי שזה סיפק תמורה משמעותית משלו, אולם בשל החשש מסיכומים שיושגו בלעדיהם דורשים כעת להשתתף במשא ומתן. אחרי המפגש עם פוטין טענו שליחי טראמפ כי רוסיה הסכימה שנציגי אירופה ישתתפו בסבב הבא עם קייב, אבל לא ברור מה הסיכוי שהסכם כלשהו אכן יושג: מול קייב פוטין ממשיך לדרוש ויתור על שטחים גדולים במזרח ובדרום אוקראינה ומסרב בתוקף להפסקת אש זמנית לצורך המו"מ, ומול אירופה הוא דורש נסיגה של כוחות נאט"ו ממזרח ואף ממרכז היבשת, דרישה שמבחינת מנהיגי אירופה היא בלתי מתקבלת על הדעת.
זלנסקי הביע בסוף השבוע ספק גדול באשר לגישה החדשה של ממשל טראמפ, המוכן כאמור לדון עם רוסיה בסוגיות הקשורות לנאט"ו ולביטחון אירופה. "אנחנו לא יכולים להפוך את הקערה על פיה ולהתחיל בדיון על שינוי המסגרת הביטחונית בעולם או ביבשת כולה, ורק לאחר מכן לדון בסיום המלחמה הזאת. קודם כול צריך לסיים את המלחמה", הוא אמר. לצד זאת, הוא חשף הצעה מפתיעה שלדבריו העלו בפניו השליחים האמריקנים: נסיגה של קייב מהשטחים שרוסיה לא הצליחה לכבוש בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה – תמורת צירופה לנאט"ו, צירוף שמוסקבה הצהירה בעבר שוב ושוב שהוא קו אדום מבחינתה.
קייב דרשה להצטרף לנאט"ו כחלק מהסכם לסיום המלחמה, צירוף שמבחינתה יהווה את הערובה הטובה ביותר שתמנע מתקפה עתידית נוספת נגדה, אבל מאז שטראמפ חזר לבית הלבן הוא ואנשיו הצהירו שצירוף שכזה אינו בא בחשבון, ולפי זלנסקי זו הפעם הראשונה שבה האמריקנים קושרים בין צירוף אוקראינה לברית הצפון-אטלנטית לבין פשרות טריטוריאליות מצדה. זלנסקי חזר על עמדתו שלפיה קייב אינה מוכנה לוותר על שטחים, אך לא שלל את הרעיון על הסף: לדבריו אם ארצו תקבל חבילת הסדרים מקיפה שתכלול ערבויות ביטחוניות, את הזכות להחזיק צבא חזק המצויד במשאבים מספקים, וכן מימון לשיקום אוקראינה – הוא יביא את ההצעה להכרעה במשאל עם.
לפי שעה לא ברור אם ההצעה האמריקנית נעשתה בתיאום מול מוסקבה, ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב התחמק היום כשנשאל על כך בתדרוך לעיתונאים. "עמדתנו נותרה כפי שהייתה בעבר: אין זה ראוי לחשוף את פרטי הדיונים המתנהלים בינינו לבין האמריקנים, וזאת לטובת תהליך השלום", אמר פסקוב, אחרי שנשאל על עמדת מוסקבה ביחס להצעה הזו.







