אונס קבוצתי שביצעו הכוחות הרוסיים באוקראינה. אלימות מינית שיחידת הנשים של החות'ים אחראית לה. עבדות מינית ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וגם בלוב ובסודן. כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, האו"ם הוסיף את כוחות הביטחון הישראליים לרשימה השחורה של מבצעי אלימות מינית - לצד אנשי חמאס, שהואשמו בכך בעקבות טבח 7 באוקטובר, וגם לצד כוחות וארגוני הטרור ממדינות רבות הידועות לשמצה.
על פי הדוח, כוחות ישראליים היו מעורבים בדפוסים מתועדים של אלימות מינית נגד עצורים פלסטינים ביו"ש ובעזה. הדוח זכה לביקורת חריפה בישראל, ובמשרד החוץ ואמרו כי "ההחלטה המבישה לכלול בו גופים ישראליים היא הוכחה שהאו"ם הוא ארגון מושחת שמתמקד באופן שיטתי בישראל כמשימתו העיקרית. האדם שעומד מאחורי הפארסה הזאת הוא המזכ"ל אנטוניו גוטרש, שבחר להפר כל סטנדרט של יושר, יושרה ומקצועיות. ישראל החליטה לנתק כל קשר איתו".
ישראל אינה כמובן היחידה שנכללת באותה רשימה שחורה - אבל אלו שנכללות לצדה רק מראות את השפל בעצם הימצאות ישראל ברשימה, ואת המצב הבינלאומי העגום שאליו הגיעה, יותר משנתיים וחצי אחרי טבח 7 באוקטובר. אלו המדינות שנכללות ברשימה לצד ישראל, ומה שנכתב עליהן בדוח. התיאורים קשים לקריאה:
אוקראינה
המדינה האירופית היחידה בדוח - כשלמעשה רוב ההאשמות הן נגד הרוסים. בדוח האו"ם נכתב כי גם בשנה שעברה תועדו דפוסי אלימות מינית בשטחים באוקראינה שאותם כבשו הרוסים. כמו ההאשמות נגד ישראל, גם במקרה זה נכתב כי "הרשויות הרוסיות המשיכו למנוע באופן עקבי גישה ממפקחי האו"ם". הם ציינו כי משלחת האו"ם לאוקראינה אימתה 310 מקרים של אלימות מינית הקשורה לסכסוך, ובהם אונס, אונס קבוצתי, השחתת איברי מין, מתן מכות חשמל ומכות לאיברי המין. המעשים פגעו ב-280 גברים, 26 נשים ו-4 ילדות, ובוצעו בידי כוחות הצבא והביטחון הרוסיים, לרבות צבא רוסיה, שירות בתי הסוהר ושירות הביטחון הפדרלי (FSB).
לפחות 52 מהמקרים בוצעו נגד שבויי מלחמה ועצורים אזרחיים, בעיקר לאחר שהועברו למתקן כליאה חדש. היתר אמנם אומתו ב-2025, אבל התרחשו בשנים הראשונות של המלחמה. בדוח נכתב כי האלימות המינית שימשה לעיתים קרובות להענשה, להשפלה או לחילוץ הודאות משבויי מלחמה ומעצורים אזרחיים. שבוי מלחמה אחד נאנס באמצעות סכין על ידי כוחות רוסיים בעת לכידתו בשנת 2022, ולאחר מכן היה נתון שוב ושוב לאלימות מינית, עד לשחרורו בשנת 2025.
משלחת האו"ם תיעדה גם 31 מקרים של אלימות מינית הקשורה לסכסוך שבהם היו מעורבים כוחות הביטחון האוקראיניים. רוב המקרים התרחשו לפני שנת 2025, וכללו מכות חשמל ומכות לאיברי המין וכן כפיית עירום, והופנו נגד 27 גברים ו-4 נשים.
תימן
צוות מומחי האו"ם לתימן דיווח על היקף נרחב של אלימות מינית הקשורה לסכסוך באזורים שבשליטת החות'ים. לפי הדוח, זו שימשה באופן אסטרטגי כדי לשבור את רוחם של מתנגדי המשטר, בין היתר באמצעות הפשטת קרובות משפחה של עצורים גברים לעיני העצורים עצמם, וכן במקרי אונס של גברים במהלך מעצרם. עצורים ששוחררו ופעילי זכויות אדם מסרו כי ילדים נולדו במעצר כתוצאה ממקרי אונס, ובחלק מהמקרים הופרדו מהאימהות - ונותרו במשמורת החות'ים.
יחידת הנשים של החות'ים
יחידת א-זיינביאת, יחידת נשים המזוהה עם מנגנוני הביטחון של החות'ים, הייתה מעורבת באופן פעיל בביצוע אלימות מינית כאמצעי עינויים או ענישה נגד נשים. כמו כן התקבלו דיווחים על כך ש"מפקחים" מטעם החות'ים כפו על נשים ונערות להינשא.
סוריה
בשנת 2025 שוחררו אלפי עצורים ממתקני כליאה בעקבות נפילת משטר אסד, ונחשפו דפוסי אונס ואלימות מינית שביצע המשטר הקודם. בדוח נכתב כי נשים עצורות היו הקורבנות העיקריים למקרי אונס, בעוד שגברים עצורים – ובהם גם נערים – הותקפו מינית כחלק משיטות עינויים. בנוסף, דיווח האו"ם על אלימות מינית שביצע דאעש נגד ארבעה נערים בשלוש השנים שלפני כן.
עדות ילדה דרוזית שנאנסה בסווידא
(צילום: Generative AI for Good)
בדוח נכתב כי "בחודש יולי, במהלך עימותים חמושים בדרום סוריה, עלו טענות על חטיפת נשים דרוזיות ובדואיות ועל אלימות מינית שבוצעה נגדן בידי גורמים חמושים. קורבנות ובני משפחותיהם שהגישו תלונות דיווחו כי קיבלו איומים ונתקלו במכשולים שונים בעת שניסו לקבל סיוע מהרשויות. חקירה של ממשלת סוריה בנושא חטיפות נשים בין ינואר לספטמבר 2025 קבעה כי מתוך 42 דיווחים על חטיפות, רק מקרה אחד אומת. עם זאת, יותר מ-300 ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית סוריים, לצד פעילות ופעילים, ערערו על מסקנות החקירה. מאז התגלו גם מקרים נוספים של אלימות מינית הקשורה לחטיפות".
אפגניסטן
שלטון הטליבאן המשיך במדיניות דיכוי כלפי נשים ונערות באפגניסטן. בשנת 2025 אימתה משלחת הסיוע של האו"ם באפגניסטן מקרים של אלימות מינית, לרבות אונס, אונס קבוצתי, נישואים בכפייה וחשיפה בכפייה לעירום, שבוצעו נגד 15 נשים ו-6 נערות. המעשים יוחסו לגורמים רשמיים בפועל, כולל לכוחות הביטחון של הטליבאן. למרות האיסור על נישואים בכפייה שהוכרז בשנת 2021, הרשויות היו מעורבות הן בביצוע והן בהנצחת נישואים בכפייה. נשים המערערות על מדיניות המגדר של שלטון הטליבאן או מוחות נגדה, נתונות למעצרים שרירותיים. עצורות סבלו מעינויים ומהתעללות, לרבות אלימות מינית.
הרפובליקה המרכז-אפריקנית
בשנת 2025 תיעדה משלחת האו"ם ברפובליקה המרכז-אפריקנית מקרי אלימות מינית הקשורה לסכסוך במדינה שפגעו ב-239 נשים, 217 נערות, 30 גברים וילד אחד. המעשים יוחסו בין היתר ללוחמי הארגונים UPC ו-3R, שהחלו להתפרק מנשק בעקבות שילובם בהסכם לפיוס במדינה. בנוסף, אנשי כוחות ההגנה והביטחון הלאומיים, לרבות הכוחות המזוינים של הרפובליקה המרכז-אפריקנית, היו מעורבים ב-79 מקרים. בסך הכול דווחו לא פחות מ-10,385 מקרי אלימות מינית שיוחסו לקבוצות חמושות, ועוד 1,978 מקרים שיוחסו לכוחות ההגנה והביטחון הלאומיים.
קולומביה
בדוח האו"ם נכתב כי בשנת 2025 הידרדר המצב הביטחוני באזורים מסוימים, על רקע המשך העימותים בין קבוצות חמושות לכוחות המזוינים הלאומיים. מצב זה חשף נשים ונערות לסיכון מוגבר של אלימות מינית הקשורה לסכסוך. היחידה הלאומית לקורבנות פירטה 753 מקרי אלימות מינית הקשורה לסכסוך בשנה שעברה, ורוב הקורבנות היו נשים צעירות ונערות. נשים ונערות עקורות ומהגרות היו גם חשופות במיוחד לסחר בבני אדם, בעיקר באזורי גבול, לאורך נתיבי מעבר של מהגרים ובשטחים שבהם מתקיימים סחר בסמים, כרייה בלתי חוקית והברחות.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
בשנת 2025 התקבלו דיווחים רבים על אלימות מינית על רקע ההסלמה בלחימה בין כוחות הביטחון לקבוצות חמושות, ובהן ארגון M23, שקיבל תמיכה מכוחות הביטחון של רואנדה. לאחר כיבוש העיר אובירה במזרח המדינה, התקבלו דיווחו על אלימות מינית שביצעו כוחות M23. במחוזות אחרים נרשמו בין ינואר לספטמבר לא פחות מ-90,199 מקרי אלימות מינית, כולל אונס, שבוצעו בעיקר בידי גורמים חמושים.
משלחת האו"ם לקונגו אימתה 1,534 מקרי אלימות מינית - כמעט כולם נגד נשים ונערות - ובהם גם עבדות מינית. לעיתים אלו שימשו כאמצעי עינויים ונקמה, בחלק מהמקרים הקורבנות היו תינוקות בנות שנה. אנשי הצבא היו מעורבים במקרי אונס, אונס קבוצתי ונישואים בכפייה שהובילו להריונות כפויים ואף למוות. לוחמי M23 ביצעו אלימות מינית נגד אזרחים שנחשדו בקשרים עם הצבא הקונגולזי, בין היתר במתקני כליאה, ופגעו בנשים, נערות, גברים, נערים, להט"ב ואנשי חברה אזרחית.
לוב
בדוח האו"ם נכתב כי סוחרים בבני אדם וקבוצות חמושות המשיכו לבצע מעשי אלימות מינית, לרבות אונס ועבדות מינית, כמעט ללא ענישה. הקורבנות העיקריים היו מהגרים, פליטים ועקורים בתוך לוב. משלחת האו"ם למדינה אימתה 45 מקרי אלימות מינית הקשורה לסכסוך נגד נשים ונערות מהגרות ופליטות.
קורבנות שנחטפו, נעצרו באופן שרירותי או נפלו קורבן לסחר בבני אדם, הותקפו מינית, נאנסו ונוצלו מינית. לעיתים קרובות לוו המעשים בעינויים ודרישות כופר כתנאי לשחרורן. המקרים התרחשו גם במתקני כליאה בלתי חוקיים ובאתרי מעצר ארעיים, שלפיה הערכות מוחזקים בהם יותר מ-3,000 עצורים. במזרח לוב המשיך האו"ם לקבל דיווחים על מעצרים שרירותיים במתקנים המופעלים בידי הצבא הלובי - ושבהם תועדו דפוסי אלימות מינית מאז 2017.
מאלי
בדוח צוין כי חוסר היציבות הביטחונית במאלי החריף את הסיכון לאלימות מינית הקשורה לסכסוך. האו"ם אימת מקרי אלימות מינית נגד 22 נערות, שבוצעו על ידי קבוצות חמושות ובהן מחוז סאהל של דאעש וג'בהת א-נוסרה, וספקי שירותים הומניטריים תיעדו מקרי אלימות מינית שפגעו ב-45 נשים ו־16 נערות, ובהן שש נשים ונערות עם מוגבלויות. ההפרות התרחשו לעיתים קרובות במסגרת חטיפות שיטתיות של נשים ונערות בזמן שעסקו בפעילויות פרנסה יומיומיות.
מיאנמר
לפי האו"ם, על רקע ההסלמה בסכסוך במיאנמר, המצוקה הכלכלית החריפה והעקירה ההמונית של האוכלוסייה, המשיכו להתקבל דיווחים על אלימות מינית הקשורה לסכסוך שבוצעה בעיקר על ידי צבא מיאנמר. הצבא, הכוחות המסונפים אליו והמיליציות המזוהות עמו, תקפו אנשים בשל מינם, נטייתם המינית, מוצאם האתני, דתם או השתייכותם הפוליטית. אלו כללו אונס, אונס קבוצתי, עבדות מינית וצורות נוספות של אלימות מינית, ובוצעו במבצעים קרקעיים, במתקני מעצר, בפשיטות על כפרים ובמחסומים, וכן בבתים פרטיים, בשדות וביערות.
במרכז מיאנמר דווח כי הצבא ביצע אונס, אונס קבוצתי ועבדות מינית נגד נשים ונערות, כולל נשים עם מוגבלויות, לעיתים קרובות בבתיהן או בתוך בסיסים צבאיים. הקורבנות סבלו מפגיעות פיזיות ונפשיות חמורות, כולל הריונות לא רצויים, וחלקן אף התאבדו על פי הדיווחים. בחודש יוני דווח כי בפשיטות במרכז מיאנמר נאנסו עד 25 נשים על ידי כוחות הצבא. בלחימה באזור אחר התקבלו דיווחים על אלימות מינית נגד נשים ונערות מקרב בני הרוהינגיה, שבוצעה בין היתר על ידי הצבא.
סומליה
בשנת 2025 אימתה משלחת האו"ם בסומליה מקרי אלימות מינית הקשורה לסכסוך כלפי 201 נערות ו-21 נשים, שחלקן נפלו קורבן לאלימות מינית לאחר שנחטפו. לפי הדוח, אלימות מתמשכת, סכסוכים בין שבטים ומשברים הומניטריים שהוחמרו בעקבות שינויי האקלים, הובילו לעקירת אוכלוסיות בסומליה וחשפו נשים ונערות לסיכון מוגבר. הקושי להגיע לאזורים שבהם פועל ארגון הטרור אל-שבאב, החשש מנקמה, הסטיגמה החברתית וחוסר האמון במנגנוני הדיווח הרשמיים החריפו את תופעת תת-הדיווח הכרונית, שמוכרת גם במדינות רבות אחרות.
סודן
בדוח צוין שמפרוץ הלחימה במדינה הפכה האלימות המינית הקשורה לסכסוך לאחד המאפיינים המרכזיים של המלחמה. הפגיעות כללו אונס, אונס קבוצתי, עבדות מינית, נישואים בכפייה, הריונות כפויים וחטיפות לצורכי ניצול מיני. הקורבנות כללו 493 נשים ונערות, בנות 5 עד 55. ברוב המקרים זוהו כוחות ה-RSF, הנלחמים בממשלת סודן, כמבצעי העבירות. האלימות המינית והמגדרית שימשה אותם ככלי להטלת טרור על קהילות שלמות ולענישה ולהכנעה של נשים ונערות, באופן המעיד על דפוס שיטתי ומאורגן.
דרום סודן
בדוח נכתב כי על רקע הפרות ההסכם ליישוב הסכסוך בדרום סודן, האלימות המינית במדינה הקשורה לסכסוך נמשכה ב-2025 תוך כמעט היעדר מוחלט של ענישה. צעירים חמושים וחברי מיליציות חטפו ואנסו נשים ונערות, ומשלחת האו"ם במדינה אימתה מקרי אלימות מינית ב-246 נשים ונערות. 13 מהנפגעות נכנסו להיריון בעקבות אונס הקשור לסכסוך, ו-8 מהן ילדו. רבות מהן סבלו מדחייה מצד משפחותיהן. גם כוחות הביטחון של המדינה היו מעורבים במקרים אלה, והאירועים התרחשו בין היתר במחסומים ובסיורי לילה, ולעיתים היו קשורים למקרי סחיטה.
