במכתב נוקב לשר המורשת עמיחי אליהו - שנשלח יום לאחר שהכריז על המיגוניות בעוטף עזה כעתיקות והגיע לידי ynet - מתח היועץ המשפטי של משרדו, עו"ד חנן ארליך, ביקורת על אופן קידום המהלך. "למרות המשמעות המשפטית הברורה הנובעת מהכרזה כאמור", כתב, "לא הייתי מעורב בהכנת המסמכים הנזכרים ועבודת המטה שקדמה להם, ככל שהתקיימה, ואף לא צוינתי בהם כמכותב". הוא הוסיף כי המהלך לא נבחן על ידו מבחינה משפטית, "כמי שאחראי על הייעוץ המשפטי למשרד". ארליך גם הדגיש כי מאחר שמדובר בתקופת בחירות, יש לתת את הדעת להיבט זה בעת קבלת ההחלטות בנושא.
המכתב נשלח לאחר שב-7 באוקטובר הודיע אליהו כי הוא מכריז על "מיגוניות המוות" בעוטף כעתיקות מתוקף חוק העתיקות, וכי הן יוכרו כ"בעלות ערך היסטורי לאומי". לדברי אליהו, ההכרזה תחיל עליהן "משטר שימור מחמיר" שמשמעותו היא: "איסור מוחלט על הריסה, פינוי, טיוח או צביעה ללא אישור מקצועי, במטרה לשמרן כעדות חיה".
היועץ המשפטי שלו מצביע על התקדים שבהכרזה זו ועל ההשלכות המשפטיות שעשויות להיות לה. "להגדרת נכס כ'עתיקה' משמעויות רבות, חלקן מרחיקות לכת", כתב. לדבריו, "מאז חקיקתו של חוק העתיקות לא הוכרזה מעולם עתיקה על ידי השר הממונה בדרך שתוארה לעיל". הוא ציין כי שני מקרי ההכרזה המוכרים לו התרחשו לפני יותר מ-50 שנה, במציאות משפטית שונה, וכי ככל הידוע לו, "הכרזה על נכס נייד כעתיקה, לא התקיימה מעולם במדינת ישראל". על רקע זה קבע כי "ככל שקיימת כוונה להכריז על עתיקה לפי החוק, יש לבחון אותה היטב הן מבחינה משפטית והן מבחינה מקצועית".
אלא שבמכתבו קבע ארליך כי "ככל הידוע לי", בכל הנוגע להכרזה על המיגוניות כעתיקות לצורך שימורן "לא נעשתה עבודת מטה" וכי "למיטב ידיעתנו הנושא עלה כאפשרות אגבית". המחלוקת סביב המיגוניות התעוררה על רקע כוונת מועצת אשכול להעבירן ממקומן, ככל הנראה לאתר הנובה. ביוני השנה נחשף ב-ynet כי המועצה, שבתחומה נמצאות רבות מהמיגוניות, מתכננת את המהלך. לאחר מכן, אליהו הודיע ביום הציון לשלוש שנים לטבח כי פנה לראשי המועצות האזוריות בעוטף לקראת ההכרזה, אולם אלה מסרו שלא קיבלו פנייה כזאת.
שר המורשת עמיחי אליהו
(צילום: שלו שלום )
ארליך הצביע גם על המתח בין מהלך השר לבין חוק הנצחת טבח 7 באוקטובר, שאושר לאחרונה וצפוי להיכנס לתוקף בעוד כמה חודשים. החוק קבע כי רשות מקומית שבתחומה "מיגונית מוות" תידרש לדווח על כל החלטה להעתיק אותה או לבצע בה שינוי פיזי, לרבות קיום הליך שיתוף ציבור שהתקיימו. "הסעיף אינו מונע הכרזה על מיגונית כעתיקה, אך ניתן ללמוד ממנו כי אפשרות זו לא נבחרה על ידי המחוקק כפתרון למחלוקת שהתעוררה בעניין", כתב.
בסיכום מכתבו הזהיר ארליך שההכרזה צפויה להיפסל בבג"ץ וכן מפני ההשלכות המשפטיות של קידום ההכרזה ללא השלמת הבדיקות הנדרשות. "בהיעדר בחינת עניינים אלה ואחרים, טרם קבלת החלטה בעניין, כחלק מההליך המנהלי הנדרש במקרים כאלה, סיכויי עמידתה של ההכרזה המבוקשת בביקורת שיפוטית יהיו, ככל הנראה, נמוכים מאוד", כתב. עוד הוסיף: "מאחר שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, יהיה צורך לתת את הדעת בעת קבלת החלטות בנושא אף על היבט זה". הוא קרא לקיים עבודת מטה מסודרת ולבחון את כלל ההיבטים שטרם נבדקו.
ארליך הדגיש כי אין בדבריו כדי "לשלול או אף להמעיט מהצורך או ההצדקה בשמירה ושימור המיגוניות והרכב הנזכר, או מהיותם נכסי מורשת לאומיים, בעלי חשיבות היסטורית". לדבריו, הביקורת נוגעת לצורך לקדם את המהלך בהליך חוקי ומנהלי תקין, העומד בדרישות הדין והפסיקה.
דורון אספיר, טייס ואיש הייטק, שעוסק בנושא ההנצחה, אמר: "אסור בתכלית האיסור לדרג משפחות שכולות או להפלות ביניהן. אין להבחין בין משפחות שיקיריהן נהרגו במיגוניות מסוימות לאורך ציר 232, שהוכרזו כעתיקות, לבין משפחות שיקיריהן נהרגו באותו יום במיגוניות אחרות בעוטף עזה, שלא הוכרזו כעתיקות או כאתרי מורשת. הדברים נכונים גם ביחס ליתר כ-1,200 המשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו במכוניותיהם, בבתיהם ובמרחב הציבורי, באינספור זירות נוספות".
