אירועי הפשיעה הלאומנית שהתרחשו בלילה האחרון (בין שבת לראשון) בהר חברון ובבנימין, שבמסגרתם הוצתו בתים וכלי רכב פלסטיניים, מצטרפים לרצף הולך ומחריף של אירועי אלימות מצד פורעים יהודים ביהודה ושומרון. מאחורי האירועים האחרונים עומדת תמונת מצב מדאיגה בגופי הביטחון. התרעות חוזרות של צה"ל, מחסור משמעותי במודיעין, קושי בהקצאת כוחות למניעת האירועים ותחושה שהכלים הקיימים אינם מצליחים לייצר הרתעה אפקטיבית.
"יש אפס התראות על האירועים, אין מודיעין", מאשים גורם בכיר המעורה בפרטים. "לוחמים צריכים להתעסק 80% מהזמן באירועי פשיעה לאומנית. יש רק כלי אפקטיבי אחד, וכולם יודעים מה הוא", אמר ברמיזה לצווי המעצר המנהליים לחשודים יהודים ששר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל עם כניסתו לתפקיד בשלהי 2024. לדבריו, "השב"כ לא מייצר מודיעין איכותי. קשה באמת לעבוד ככה. גם ראשי המועצות מבינים ומרגישים שזה פוגע בהם".
תיעוד מהצתת רכבים פלסטיניים ביו"ש, הלילה
בצה"ל מתריעים כבר תקופה ארוכה מפני שינוי בהיקף התופעה ובאופי הפעילות. לפי גורמים בצבא, כבר לא מדובר בקומץ של צעירים שמגיעים לנקודות חיכוך, אלא בקבוצות שלמות של פורעים שמגיעות לשטח ופוגעים ברכוש ובפלסטינים. בצבא טוענים כי התריעו שוב ושוב על התרחבות התופעה, אך הכלים הקיימים אינם מספקים מענה הולם.
הבעיה אינה מסתכמת במודיעין. בצה"ל ובמשטרה נדרשים להתמודד עם שורה ארוכה של אירועים, כאשר סדר הכוחות ביהודה ושומרון מתוח ממילא עד הקצה. "אי אפשר להציב חייל בכל נקודה, ובוודאי שלא ניתן להקצות כוח קבוע לכל מוקד חיכוך. במשטרה מציגים נתוני מעצרים וכתבי אישום, אולם אלה מתייחסים בעיקר לפעולות אכיפה לאחר התרחשות האירועים, ולא ליכולת למנוע אותם מראש. במערכת הביטחון מבינים כי ללא שינוי משמעותי ביכולות המניעה והמודיעין, יהיה קשה לבלום את התופעה", אומר הגורם.
במשטרה מציגים נתונים המעידים על היקף פעילות האכיפה נגד אירועי הפשיעה הלאומנית. בשנת 2025 נעצרו 103 חשודים, הוגשו 65 כתבי אישום ונרשמו 11 מקרים של מעצר עד תום ההליכים. מתחילת 2026 ועד היום נעצרו 214 חשודים, הוגשו 72 כתבי אישום ו-20 חשודים נעצרו עד תום ההליכים. מדובר בעלייה משמעותית במספר המעצרים, אולם הנתונים אינם מעידים בהכרח על הצלחה במניעת האירועים. חלק ניכר מהפעילות מתבצע לאחר שהמעשים כבר התרחשו, ובשטח נותרת תחושה שההרתעה עדיין אינה מספקת.
הפינויים והתסיסה
רצף האירועים האחרונים מתרחש גם על רקע גל פינויים של מאחזים בלתי חוקיים שמבצע צה"ל בתקופה האחרונה. במערכת הביטחון מעריכים כי חלק מאירועי האלימות הם תג מחיר שמבצעים פורעים בעקבות פעולות הפינוי. לצד זאת, ברקע נמצאת גם תקרית שהתרחשה ביום שלישי שעבר באזור סוסיא שבדרום הר חברון, והפכה בשבוע האחרון למוקד של תסיסה בקרב חלקים בהתיישבות.
התיעוד שמעורר מחלוקת: הרכב מגיע אחרי שהאש כבר דולקת
במהלך פינוי שביצעו כוחות צה"ל באזור פרצה שריפה, שבה נשרף ציוד רב, ובכלל זה גם תפילין. בעקבות האירוע הופצה בקרב פעילים בהתיישבות הטענה כי כוחות צה"ל הם שהציתו את המקום ושרפו את התפילין. הטענה יצרה הד משמעותי בגבעות ובהתיישבות, והפכה לסמל של העימות בין חלקים בציבור המתיישבים לבין הצבא. לצד זאת פורסם תיעוד שממנו עולה כי כוחות צה"ל הגיעו למקום לאחר שכבר יש במקום אש בוערת. לכל הפחות, מדובר בפערי גרסאות סביב נסיבות האירוע, שהשלכותיו חרגו בהרבה מהאירוע עצמו.
התקרית עוררה תסיסה נגד הצבא, והובילה לפרסום הודעות ופוסטים בגנותו, גם מצד גורמים שנחשבים לממלכתיים ושמקיימים קשרי עבודה ותיאום עם מערכת הביטחון. "אנחנו לגמרי נגד אלימות. זה אחריות שלנו ושל הנוער שלנו, גם כשיש נוער שעושה דברים לא מדויקים, אך מנגד כשיש אלימות בפינויים, לדחוף ולפרק מבנים כשיש ילדים על הגג, אלו דברים לא הגיוניים. וזה רק יוצר אתגר יותר גדול בחינוך מול הנוער ומורכבות יותר גדולה", אמרו גורמים בהתיישבות.
עם זאת, במערכת הביטחון מדגישים כי אירועי הפשיעה הלאומנית לא החלו בעקבות התקרית בסוסיא. אירועי אלימות והצתות התרחשו גם קודם לכן, ובמהלך החודשים והשנים האחרונות נרשמו עשרות אירועי אלימות במהלך פינויים עצמם. מדובר בתופעה נוספת המחייבת בחינה וטיפול, אך אין לבלבל בינה לבין נסיבות השריפה בסוסיא, שעדיין נתונות במחלוקת. בכיר בהתיישבות מנסה להצביע על המורכבות שבין הצורך להיאבק בפורעים לבין האופן שבו מתנהלת המערכת מול ההתיישבות כולה.
"המדינה מפספסת פה בגדול. אלו פורעים שפוגעים פגיעה אנושה בהתיישבות", אמר הגורם. "צריך לבדל אותם מההתיישבות. אלא שכאשר המערכת עוצרת מישהו על לא עוול בכפו, זה גורם ליישור קו עם הפורעים מצד חלקים גדולים בהתיישבות ומשאיר את גופי הביטחון באופסייד". לדבריו, הפתרון מחייב תגבור כוחות לצד השקעה במניעה ובאכיפה. "צריך עוד סד"כ וצריך להשקיע במניעה ואכיפה. זה הפתרון. צריך להוקיע את החבורה הזו שפוגעת במאמצי ההתיישבות וגורמת לסנקציות שמוטלות על ישראל בעולם".
"זו כבר לא חצי אנרכיה. זו אנרכיה"
במערכת הביטחון מודים כי היקף האירועים וחומרתם אינם נעצרים, למרות השקעת משאבים, מינוי פרויקטור וקיום עשרות דיונים בין גופי הביטחון לממשלה. במשטרה נערכים גם לתגבור המענה בשטח. כוח מג"ב שהוכשר במיוחד לטיפול באירועים מסוג זה צפוי להתחיל במשימתו רק בעוד כמה ימים, לאחר שישלים את ההכשרה הנדרשת. עד אז, הכוחות הקיימים נדרשים להמשיך להתמודד עם התופעה במסגרת המשימות השוטפות, כאשר סדר הכוחות ביהודה ושומרון ממילא נמצא בעומס משמעותי.
בינתיים, ההתיישבות נמצאת בתקופה של פריחה והתרחבות משמעותית, אך אירועי הפשיעה הלאומנית מאיימים לפגוע בהישגיה ובמעמדה. מעבר לפגיעה הישירה בפלסטינים וברכושם, האירועים מייצרים נזק תדמיתי ומדיני לישראל, מגבירים את הלחץ הבינלאומי ומעמידים את ההתיישבות כולה תחת עננה בשל מעשיהן של קבוצות פורעים.
גורמים במערכת הביטחון מזהירים כי ללא שינוי משמעותי ומיידי באופן הטיפול בתופעה, המצב עלול להידרדר עוד יותר. "זה כבר לא חצי אנרכיה, זו אנרכיה", אומר בכיר המעורה בפרטים. לדבריו, "המדינה לא החליטה להיכנס לזה באופן מהותי". בכיר ביטחוני נוסף מזהיר כי השאלה כבר אינה אם המצב ייצא משליטה, אלא מתי: "זו כבר לא שאלה של אם, אלא רק של מתי העסק ביהודה ושומרון יצא משליטה".
בתוך כך, ראש מועצת בנימין ישראל גנץ גינה את ההתפרעויות הלילה: "אני מגנה את שריפות הרכבים והגרפיטי שהתרחשו הלילה ביהודה ושומרון. המעשים החמורים האלה פוגעים גם בהתיישבות ובתושבים שבונים אותה יום יום. אני דורש ממשטרת ישראל ומצה"ל לפעול יחד בנחישות ולהביא את האחראים למעשים לדין. לצד זאת, חמור בעיניי שפוליטיקאים בישראל מאמצים את השפה והמונחים של הקמפיינים האנטי-ישראליים, ובראשם המונח 'טרור יהודי', ובכך משרתים את מי שפועלים להשחיר את פניה של מדינת ישראל בעולם".
לדבריו, "הניסיון לנצל מעשים חמורים של קומץ עבריינים כדי להכתים ציבור שלם ולעשות הון פוליטי על גבם של תושבי יהודה ושומרון הוא חסר אחריות. החוות והיישובים, הוותיקים והחדשים, הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וממערך ההגנה עליה. במקום שבו תעמוד המחרשה, במקום שבו יעמוד המתיישב, שם יעבור הגבול".











