אם למישהו הייתה אשליה שהמשפט החוזר לרומן זדורוב, שהחל לפני כמה חודשים, יפתור את השאלה בדבר צדקת הרשעתו, היום כבר ברור שהתשובה היא שלילית. המשפט החוזר הספיק להעצים את כל הרעות החולות של מערכת אכיפת החוק, ובעיקר מכרסם עוד יותר באמון הציבור במערכת, כך שנראה שהכרעת הדין שתתקבל רק תעמיק את הספק במקום לפתור אותו.
צריך להבהיר: השחקנים הראשיים בבלאגן הזה, הם ראש הרכב השופטים, השופט אשר קולה, צוות הפרקליטות שמנהל את התיק וסנגורו של זדורוב. גם אם המשפט ימשיך להתנהל ברציפות והשופט קולה לא יפסול את עצמו (או יתבקש להיפסל והפרקליטות לא תביע בו אמון), המשפט הזה הולך רע.
משפט זדורוב - כתבות נוספות
אב בית הדין: "אם לא אילנה ראדה – הייתי פוסל את עצמי"
אמה של תאיר לשופט: "אל תנטוש אותנו"
הפרקליטות דרשה לעצור את הדיונים, השופטים סירבו
אין פלא שהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, חנן מלצר, שהניע באומץ את ההחלטה על המשפט החוזר, רמז בעבר שלא חובה לנהל אותו. הרי זדורוב כבר ריצה את מרבית השנים שנגזרו עליו, טען. מלצר סבר כי ההליכים והכשלים בתיק הזה מיצו את עצמם, ואולי אין טעם לגרד שוב את הפצע הכרוני הזה. בהחלטתו, שנסמכה על הבעיות בראיות שבנו את התיק, הבין מלצר שגם אם זדורוב אכן רצח את הילדה תאיר ראדה, הוא יושב בכלא אחרי שנחשפו בעיות יסודיות באיסוף הראיות - וניהול המשפט מחדש לא בהכרח ירפא זאת.
5 צפייה בגלריה
התובעת שרון הר ציון, השופט אשר קולה והסנגור ירום הלוי. השחקנים הראשיים
(צילום: עופר עמרם, אתר בתי המשפט, שרון צור)
עוד לפני החלטתו על המשפט החוזר, מלצר עבר את אותו ההליך שעוברים כעת השופטים, הפרקליטים והסנגור (ולהבדיל אלפי הבדלות - גם המתדיינים בתיקי נתניהו): המשפט מתנהל במקביל גם מחוץ לכתלי בית המשפט, ומכרסם בעבודת השופטים. התפתחות השיח המשפטי והפוליטי ברשתות החברתיות בתיקים רגישים והפצת תיאוריות קונספירציה מצד אזרחים או קבוצות ורק העצימו את התחושה שאין לסמוך על המערכות.
מלצר שיתף בריאיון שהעניק לפני חצי שנה ל"ידיעות אחרונות" כי כשקיבל את האחריות לטיפול במשפטים חוזרים הוא הסכים רק בשני מקרים, כשהראשון הסתיים בזיכוי, והשני הוא בתיק של רומן זדורוב. "בתיק הזה הסתגרתי עם עצמי לחודש ימים", סיפר מלצר. "באותם שבועות התחיל גל של פרסומים באמצעי התקשורת שכוונו לכל עם ישראל, אבל גם אליי. בדרך כלל אני מאוד מודע לתקשורת, אבל במקרה הזה החלטתי שלא להקשיב לשידורים, כי אפילו בתת-מודע הדברים האלה משפיעים".
המשנה לשעבר לנשיאת העליון הזכיר כי בזמן שזדורוב נמצא בכלא, הפרקליטות הותירה במשך 15 שנה את התיק של אולה קרבצ'נקו (א"ק) פתוח. "זה קצת מוזר", אמר בריאיון. "אם בפרקליטות משוכנעים שזדורוב הוא הרוצח, מדוע הם לא סוגרים את התיק האחר?", תהה. "זה נכון שהפרקליטות סגרה את התיק של קרבצ'נקו, אבל היא עשתה זאת רק עכשיו, ערב המשפט החוזר". כלומר, מלצר מתח כבר אז ביקורת חריפה על השארת התיק הפתוח במשך 15 שנה כבן ערובה. נתון מזעזע שעבר ללא סערה ציבורית.
5 צפייה בגלריה
פתח את התיק מחדש, אך לא היה משוכנע שצריך לנהל את המשפט בשנית. המשנה לשעבר חנן מלצר
(צילום: הלל מאיר/TPS)
ניהול התיק מחדש חשף מורסות שספק אם מערכת האכיפה תרפא אותן אם לא יוסקו בהקדם מסקנות רוחביות, ומי שמכיר את המערכת יודע שזה לא יקרה. הגילויים הקשים מהשנים האחרונות על התנהלות הפרקליטות מול המכון לרפואה משפטית מדירים שינה ומטילים צל גם על הרשעות מהעבר. היחס של הפרקליטות לחוות הדעת של מנהל המכון לרפואה ד"ר חן קוגל והפתולוגית ד"ר מאיה פורמן, שלא יישרו עימה קו, משליכות מאוד על המשפט ועל אמון הציבור. "קבלן ההרשעות" של הפרקליטות כבר הרים את ראשו - ותרם גם הוא לערעור האמון הציבורי בתהליך המשפטי.
הצעד המתריס של השופט קולה השבוע גרם למבוכה במערכת המשפטית. הבדידות המובנית שנגזרת על שופט היושב בדין, גוזרת עליו לספוג לעיתים ביקורת לא נעימה, ותחושותיו שהפרקליטות מתדרכת נגדו - בין אם מוצדקות ובין אם לא - שוב חושפת את המציאות שבה חיים השופטים היום. אחת הדוגמאות היא שופטי בתי הדין לענייני משפחה, שנתונים ללעג.
5 צפייה בגלריה
גם המתקפה עליו פוגעת באמון הציבורי. מנהל המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל
(צילום: גיל נחושתן)
הבשורה הטובה היא שהציבור היום לא מוכן לקבל את התנהלות מערכת האכיפה כ"כזה ראה וקדש", ואת דרכיה (הנלוזות לעיתים) להשיג הרשעות בכל מחיר. גם תובעים וסנגורים אינם מוכנים לקוד קידה אוטמטית בפני השופטים והמשטרה, ואליהם הצטרף עתה השופט קולה ותבע את עלבון השופטים.
הבעיות הללו רק יעמיקו בתיקי הדגל שחשופים לעיני כל. התשובות של מערכות האכיפה, מקטן ועד גדול, לעולם אינן בתחום הפקת הלקחים או תיקון המסלול. "מסיתים נגדנו, אנחנו מתקשים לעבוד", מקפידים לומר שם. אבל גם ההתנגדות כלפי המערכת לא צריכה למנוע ממנה לתת את הדעת כיצד להבריא את עצמה - ולהרוויח מחדש את אמון הציבור.
