קצת יותר משבועיים לסיומה של מערכת הבחירות הכי מנומנמת שהייתה כאן, ונראה שהחל מיום ראשון הדברים עשויים סוף סוף להשתנות. הנהנים העיקריים מהתרדמת שהנחיתו מגפת הקורונה ותחושת המיצוי מהפוליטיקה הישראלית היו כל מי שאינם ראש הממשלה בנימין נתניהו. השאלה על הפרק עכשיו היא מי יהיו אלה שייהנו כשהאור יידלק, פעמון ההשכמה יצלצל, השטח יתעורר והאנרגיות של שיא הקמפיין ידליקו את האוויר.
באופן מסורתי, כפי שהתעצב במערכות הבחירות האחרונות מאז 2015, הקמפיינים בישורת האחרונה מהווים תמונת מראה האחד של השני: הן נתניהו והן היריב העיקרי שלו מחדדים את המסר המוכר של "זה אנחנו או הם". אבל נדמה שבחירות מרץ 2021 הן הראשונות מזה זמן שהמסר הזה לא ישטוף את הרחובות. ולא בגלל נתניהו. אצלו המסר הזה דווקא מתודלק השכם וערב. הכוונה בעיקר ליאיר לפיד, שפשוט לא מעוניין בו.
ושלא יהיו טעויות: אם זה נשמע כמו ראש בראש, נראה כמו ראש בראש, ולפי הסקרים גם עומד על מספרים של ראש בראש - זה ראש בראש. לפיד מול נתניהו. אלא שבשום מקום לא תשמעו את לפיד ממנף את זה.
בשעה שנתניהו חוזר באדיקות על המסר הכי אפקטיבי לקהל שלו ("זה אני או לפיד"), יו"ר יש עתיד עסוק בכלל בדברים אחרים. הוא משנן את הכלל הבסיסי שהולך איתו מאז בחירות 2015: אם שני אנשים עושים את אותו קמפיין - מישהו מהם טועה.
בשעה שכל המועמדים עוברים מאולפן לאולפן, אצלו נרשמו בלו"ז של שבועיים וחצי סך הכול שלוש הופעות בתקשורת הכללית (אחת מהן בוועידת "ידיעות אחרונות" ו-ynet). לשם השוואה, בימי שגרה לפיד הוא בין הפוליטיקאים עם נתוני החשיפה הגבוהים ביותר בתקשורת הכללית ואין אתר אינטרנט, ערוץ טלוויזיה או עיתון שהוא פוסח עליו.
לפיד לא ישרטט את המשוואה מול נתניהו, לא ידבר על עצמו בגוף ראשון ועדיין לא יסמן את ראשות הממשלה כיעד. "ממשלה שפויה", הוא צפוי להגיד, וגם הרבה: "סמוטריץ'", "בן גביר", "ליצמן" ו"דרעי"
אבל מה שרואים כאן הוא לא בהכרח מה שקורה בפועל. מאז פתיחת מערכת הבחירות פגשו לפיד והח"כים של יש עתיד – בזום או בדרך אחרת - 48 אלף מצביעים פוטנציאליים המוגדרים כקהל היעד של המפלגה. זאת בנוסף לכ-100 אלף שיחות טלפון שיצאו מהמטה על ידי טלפנים באופן ממוקד.
ויש עוד שינוי. אם במערכות בחירות קודמות נלחם לפיד על שערים בעיתונים הארציים וכותרות ראשיות באתרים ובמהדורות, הפעם הוא נלחם על שערי המקומונים. מהדרום הרחוק עד הצפון הרחוק. הד ציבורי אולי לא מתקבל מזה, אבל הסקרים מלמדים שהמהלך היה אפקטיבי.
וכך או אחרת, בקרוב חוקי המשחק הולכים להשתנות. אחרי תקופה ארוכה של שקט יחסי הוא צפוי להצטרף לקרב הראש בראש שמזמן לו נתניהו, רק שהוא יעשה זאת עם חוקי משחק אחרים. הוא לא ישרטט את המשוואה מול נתניהו, לא ידבר על עצמו בגוף ראשון ועדיין לא יסמן את ראשות הממשלה כיעד. "ממשלה שפויה", הוא צפוי להגיד, וגם הרבה: "סמוטריץ'", "בן גביר", "ליצמן" ו"דרעי".
ימים יגידו אם ההצלחה שלו לשמור על איפוק ולשלוט בסדר היום, גם תייצר את התוצאה שלשמה הגיע.
עלילות סמוטריץ' בבני ברק
אפרופו, קרב מרתק מתנהל בימים האחרונים בחזית לא צפויה, כשיו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', כבר לא יכול להסתיר את פזילתו לרחוב החרדי. הקרבות שהורגלנו אליהם על קולותיהם של חובשי הכיפות הסרוגות מתרחבים עכשיו לכיפות השחורות.
גורמים שמעורים בהוויה החרדית מספרים שלהיכנס עם סמוטריץ' לבני ברק בימים האחרונים זה כמו ללוות את סטטיק ובן אל לביקור בלונה פארק הומה ילדים. אף אחד לא נשאר אדיש אליו. סמוטריץ' זוכה שם לאהדה גדולה לא רק בגלל גיבוי עקבי שהוא מעניק לציבור החרדי מול שלל מתקפות שהתחדדו במשבר הקורונה, אלא גם משום שנאומיו השונים על תורה ומסורת נוגעים בדיוק בנקודות הנכונות ולוחצים על הכפתורים הנכונים.
סמוטריץ': בלעדינו אין קואליציה
(צילום: סנטרל הפקות)
יש עוד סיבות לפנייה שלו לרחוב החרדי, וממילא את התוצאה הסופית של התהליך הזה עוד מוקדם לנתח, אבל נדמה שכבר עכשיו אפשר להגיד שהאהדה הזאת, שלראשונה יכולה להתבטא באופן יותר מאסיבי גם לפתקים בקלפי, מתיישבת בראש ובראשונה על כעס גדול של הציבור החרדי על ההנהגה שלו - בגלל ההתנהלות במשבר, בגלל קדנציה מקרטעת ובגלל תחושה שהם לא מיוצגים (בניגוד לתחושות ההפוכות שעולות בציבור החילוני).
ויותר מזה: ישנם לא מעט "חרדים מודרניים", או צעירים בגילאי 18 עד 25, מעודכנים, טכנולוגיים, עצמאיים באופן יחסי בהשוואה לדור של הוריהם, שמסתכלים על ההנהגה שלהם ופשוט רוצים להתחדש.
הנושא הזה מטריד מאוד את הגורמים השונים ביהדות התורה. באופן חריג, מחלקות הדיגיטל שלה כבר עובדות על סרטונים נגד סמוטריץ' כדי למנוע ממנו להתחזק. בקנה ממתין גם קמפיין געוואלד שמתוכנן לצאת לקראת יום הבחירות ומטרתו להחזיר הביתה את מי ששוקלים לנטוש לאופציה החרד"לית.
וזו עוד סיבה לכך שהאווירה המנומנמת לכאורה של בחירות 2021 עלולה להתברר כאשליה בעלת השלכות משמעותיות. כמה וכמה סוקרים ואנשי מקצוע מתעקשים שהקול החרדי - מכל מיני בחינות - יכול (או עלול, תלוי למי) לספק דרמה של ממש ביום הבחירות.
