יותר משנה ושלושה חודשים אחרי המחדל ב-7 באוקטובר, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי מימש את האחריות שקיבל כבר כמה ימים לאחר מכן - והתפטר מתפקידו. הלוי יעזוב את התפקיד ב-6 במרץ, ועד אז יצטרכו שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו לבחור לו מחליף.
השר כ"ץ יתחיל לראיין מועמדים לתפקיד הרמטכ״ל הבא כבר במהלך הימים הקרובים. "יש חשיבות עליונה לבחור את המועמד המתאים ביותר להוביל את צה"ל בתקופה מאתגרת זאת, ובכוונתי לקיים הליך מסודר ומהיר לבחירת המועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא", מסר כ"ץ. "צה"ל הוא צבא העם ובידו מופקדת האחריות העליונה לשמירת חיי החיילים וההגנה על מדינת ישראל, ואבחר במועמד הטוב ביותר למילוי המשימה".
המועמדים הטבעיים להחליף את הרמטכ"ל הם השניים שכיהנו כסגני רמטכ"ל: האלוף במיל' אייל זמיר, שמכהן כיום כמנכ"ל משרד הביטחון, וסגן הרמטכ״ל הנוכחי האלוף אמיר ברעם - שביקש לסיים את תפקידו בחודש הבא. ייתכן שלשמות אלו יצורף אלוף שלישי, כמו מפקד פיקוד צפון האלוף אורי גורדין ומפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא.
מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אייל זמיר נחשב למועמד מוביל לרשת את הלוי בזכות הניסיון, הסמכות והמקצועית, ובעיקר בזכות תפיסותיו שהתנגדו לצבא קטן. הוא גם נחשב למועמד מוביל בקרב ראש הממשלה נתניהו.
6 צפייה בגלריה
שר הביטחון כ"ץ. "אבחר במועמד הטוב ביותר למילוי המשימה"
(צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ')
בטקס חילופי סגן הרמטכ"ל ב-2021, הדליק זמיר נורת אזהרה וקבע כי "מול מערכה רב-זירתית יש לצה"ל צורך במסה קריטית של איכות וכמות". בכירים בדרג המדיני אמרו לגבי המועמדות שלו כי "זמיר הוא המועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל הבא. הוא מקובל על צמרת המדינה והאיש הנכון שיביא לריפוי הצבא אחרי מחדל ה 7 באוקטובר".
זמיר, סגן הרמטכ"ל לשעבר, מקובל מאוד על ידי קצינים רבים בצבא וגם על נתניהו כאמור. הוא עסק בבניין הכוח בשנה האחרונה והיה בקשר מצוין מול האמריקנים. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, עסק זמיר ברכש חסר תקדים של אמצעי לחימה מארצות הברית, כולל עסקאות רכש של מטוסי הקרב וחימושים, וגם בהגדלת הייצור המקומי בישראל בתעשיות הביטחוניות. ח"כ יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית כתב היום: "עת הזמיר הגיעה".
זמיר שירת במשך 38 שנים בצה"ל במגוון תפקידי לחימה ופיקוד בכירים. בתפקידו האחרון בצבא, שאותו עשה בין 2018 ל-2021, שירת כסגן הרמטכ"ל תחת אביב כוכבי. בתקופה זו, ריכז את עבודת המטה למימוש התוכנית הרב שנתית "תנופה" וניהל את כלל הסיוע הצבאי למגזר האזרחי בתקופת מגפת הקורונה ובמהלך מבצע "שומר חומות".
הוא היה אחד משני המועמדים לרמטכ"לות אחרי אביב כוכבי, והפסיד להרצי הלוי שעל מינויו החליט שר הביטחון לשעבר בני גנץ. זמיר היה בעבר מזכירו הצבאי של נתניהו, וזכה לתמיכה בקרב על הרמטכ"לות מצד ראש הממשלה. נתניהו אף ביקש לדחות את מינוי הרמטכ"ל בזמן כהונת ממשלת המעבר - אולם היועצת המשפטית לממשלה אפשרה את המשך ההליך.
גם בהתמודדות על הרמטכ"לות מול אביב כוכבי עמד זמיר, ולפי דיווחים בעבר נתניהו גם אז תמך בו. שר הביטחון דאז ליברמן, מנגד, הביע תמיכה במינויו של כוכבי. זמיר לא מונה ב-2018 רק לאור חוסר הניסיון שלו, מאחר שהגיע אחרי תפקיד אחד במטכ"ל (אלוף פיקוד דרום).
אלו המועמדים הנוספים
האלוף אמיר ברעם גדל יחד עם הלוי בחטיבת הצנחנים, אך הם נחשבו בשנים האחרונות לנציגים של שתי קליקות שונות במטה הכללי. בין השניים התגלעו לא מעט מחלוקות, הן בסוגיות מבצעיות והן בהיבטי בניין הכוח.
ברעם נחשב לאחד מהקצינים שלא היססו להחמיא להלוי בשעות הקשות של המלחמה, על כך שראה מהצד שהרמטכ"ל לא התפרק אחרי 7 באוקטובר והרים את פקודיו ברגעים הקשים ביותר. הוא אותת לא אחת שהוא רוצה להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל הבא. יש לציין כי למרות שהיה בתפקיד הסגן בתקופת המחדל, תפקידיו הקודמים - בעיקר כמפקד פיקוד הצפון - הרחיקו אותו מהמחדלים שהובילו ל-7 באוקטובר.
האלוף אורי גורדין הוביל במהלך המלחמה את המערכה הצפונית של צה"ל ולזכותו נזקפים ההישגים מול חיזבאללה ושורת החיסולים של בכירי ארגון הטרור. האלוף רפי מילוא, מפקד פיקוד העורף, שימש קודם לכן כמפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל, מפקד עוצבת אדום, מפקד שייטת 13, מפקד עוצבת ברעם ומפקד חטיבת עציוני.
הרמטכ"ל מתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון, כך שלמעשה שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה, שכן רק לו הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה. לפני שהמינוי מגיע לממשלה, הוא צריך להיות מאושר גם על ידי הוועדה למינוי בכירים. המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, שניתן להאריכה בשנה נוספת. לצה"ל אין השפעה על זהות המועמדים.
"הצבא תחת פיקודי כשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל"
בהודעת ההתפטרות שלו היום כתב הלוי כי הוא החליט לפרוש "מתוקף הכרה באחריותי לכישלון צה"ל ב-7 באוקטובר, ובנקודת הזמן שבה צה"ל רשם הישגים משמעותיים ומצוי במהלך מימוש הסכם לשחרור חטופים". לדבריו, "בפרק הזמן שנותר אשלים את התחקירים ואחזק את מוכנות צה״ל לאתגרים הביטחוניים. אעביר את הפיקוד על צה״ל בצורה איכותית ויסודית למחליפי. העברתי מכתב לשר הביטחון וראש הממשלה בעניין".
"בבוקר 7 באוקטובר, צה"ל תחת פיקודי כשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל", כתב הלוי. "מדינת ישראל שילמה מחיר כבד וכואב - בחיי אדם, בחטופים ובפצועים בגוף ובנפש. לא היה בכוחם של מעשי הגבורה הנועזים מצד רבים - אנשי כוחות הביטחון, חיילי ומפקדי צה"ל ואזרחים אמיצים, כדי למנוע את האסון הכבד. אחריותי בכישלון הנורא מלווה אותי יום-יום, שעה-שעה וכך יהיה למשך שארית חיי".
זמן קצר לאחר הודעתו של הלוי, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן הודיע לו על בקשתו לסיים את תפקידו ולפרוש מצה"ל.
החלטתו של הלוי לפרוש מגיעה על רקע יישום עסקת החטופים השנייה, שמסמלת בעת זו את ההגעה לאחד מיעדי המלחמה, ולמעשה מסמלת את סיומה. לכן, הלוי מצא בעסקה את המועד הנכון לממש את אחריותו, שעליה הצהיר כמה פעמים במהלך המלחמה. כאמור, פרישתו מגיעה גם לאחר הכרעת הזרוע הצבאית של חמאס בתום שנה ושלושה חודשים של לחימה קרקעית ברצועת עזה, לצד פגיעה קשה מאוד בחיזבאללה וחיסול צמרת ארגון הטרור.
עד לסוף כהונתו בעוד כחודש וחצי ישלים הרמטכ"ל את תחקירי המלחמה, שיוצגו בחודש הבא למשפחות, לדרג המדיני ולציבור. הרמטכ"ל עשוי לקרוא לקראת תום כהונתו ישירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדלי 7 באוקטובר בכל הרמות - ולא רק בצה"ל.
