בישיבת הממשלה האחרונה בישר ראש הממשלה בנימין נתניהו בחגיגיות על הקמת ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. קשה להתרשם מהצהרה זו, מה עוד שוועדות לא חסרות לנו, לרבות ועדת שרים לכלכלה שאמורה לעסוק בדיוק באותו נושא. ובכן, המחירים בישראל עולים היות שלממשלה יש אג'נדות חשובות יותר, אשר סותרות את כל הדרוש להורדת יוקר המחיה.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet: • תראו מה עשה היהודי, רמז אילון מאסק • כך שוחטים אווזה המטילה ביצי זהב • מצעד שהוא בה בעת מחאה, חגיגה ופחד • שמרו על ילדיכם! אבי מעוז חזר
תארו לעצמכם, למשל, שהממשלה הייתה מבטלת לחלוטין את המע"מ. נשמע מופרך, אבל עד 1976 לא היה כלל מע"מ בישראל. באותה שנה, בעקבות המחיר העצום, גם הכלכלי, של מלחמת יום הכיפורים, נקבע לראשונה מע"מ בשיעור של 8%. שנה אחר כך, עם עליית הליכוד לשלטון, עלה המע"מ ל-12%, וכיום, כידוע, הוא עומד על 17%. הגדלת שיעור המע"מ מהווה פיתוי גדול לפוליטיקאים. כל העלאה מזרימה לקופת המדינה הרבה כסף, וקל מאוד לגבות אותו.
הבעיה היא שמדובר בכלי מאוד לא "חברתי" ולא הוגן. המע"מ הוא מס רגרסיבי. הוא פוגע בעיקר בעניים ומגדיל את אי-השוויון, שכן באופן יחסי להכנסתם, העניים משלמים יותר מע"מ מעשירים (העניים צורכים את כל ההכנסה שלהם ואילו העשירים חוסכים חלק ממנה).
תקציב המדינה, ולא רק של הממשלה הנוכחית, איננו תוצאה של שום הליך תכנון, אין בו כל מאמץ להגיע לאופטימיזציה באף תחום. מדובר על תקצוב טכני המבוסס על שני מקורות: "טייס אוטומטי" – מה שהיה הוא שיהיה; ועל הסכמים קואליציוניים. גודל התקציב מתבסס על ההנחה שחוקי המס הקיימים הם "נכונים", ומכאן ברור שסך ההוצאות אינו מבטא את "מה שצריך", אלא את מלוא סכום המסים שאפשר לאסוף.
הסכום שהמדינה מקבלת מהמע"מ הוא כ-100 מיליארד שקל, זאת אומרת שכל אחוז מה-17 שווה בערך שישה מיליארד. לכן אם הממשלה הייתה מסתפקת רק בשני מיליארד שקל לכספים קואליציוניים במקום ב-14 מיליארד, היה אפשר להוריד את המע"מ ל-15 אחוז. היות שהמע"מ מוטל על כל הקניות, הרי שירידה של שני אחוזים יכולה לחסוך אלפי שקלים לכל משפחה.
גיורא איילנדגיורא איילנדצילום: אסף פרידמן
הבזבוזים של הממשלה הם עצומים גם ללא קשר לכספים הקואליציוניים, והם מתרחבים ללא קשר לשום צורך – רק משום שהכנסות המדינה מאפשרות זאת. כדאי לעשות את התרגיל הבא: ישנם יותר מ-30 משרדי ממשלה (לא צריך יותר מ-15), יש ממוצע של 4-3 אגפים בכל משרד, ובכל אגף כשלוש מחלקות. דהיינו, יש במשרדי הממשלה כ-300 מחלקות. מי שיפרוס על השולחן את כל המחלקות הללו וינסה להבין לשם מה צריכים את כולן ימצא בקלות חפיפה מיותרת של 50%. ולכן מי שבאמת רוצה להוריד את יוקר המחיה יכול וצריך להחזיר את המע"מ לשיעור המקורי, 8%. אז באמת כולנו היינו מרגישים הקלה עצומה בכיס. ושוב, אני מדגיש: ב-28 השנים הראשונות למדינה היה שיעור המע"מ אפס, וחיינו טוב.
אולם במקום זאת שולחת הממשלה לאוויר הבטחות פופוליסטיות. גם הניסיון להלך אימים על חברות פרטיות בדרישה שיחשפו את הרווחים שלהן, לא יצלח. זה בניגוד לחוק ואפילו לא מוסרי. לממשלה ש"זורקת" 14 מיליארד שקל מכספי הציבור אין שום זכות לדרוש מחברות מסחריות להתחשב בציבור. כן, הממשלה נבחרה כדי למשול, אך זה רק חצי מהמשפט המלא. הממשלה נבחרה כדי למשול לטובת הציבור, כל הציבור. זוהי נקודת המוצא לאמנה החברתית, שהיא הבסיס לקיומן של מדינות דמוקרטיות. חבל שאנחנו מתרחקים מכך.
  • אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il