כמעט חצי שנה לתוך המלחמה עם איראן, ממשל טראמפ מאותת לבעלות בריתו כי לפחות בשלב זה הוא אינו מתכוון לפתוח בסבב תקיפות חדש נגד הרפובליקה האיסלאמית - ומעביר את מרכז הכובד של המערכה מהאוויר אל הכלכלה ואל מצר הורמוז. לפי דיווח הלילה (בן שלישי לרביעי) באתר החדשות "אקסיוס", מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר בימים האחרונים לכמה מעמיתיו בעולם כי "לעת עתה" ארצות הברית אינה צפויה ליזום תקיפות חדשות נגד איראן.
גלריה


(צילום: AP/Alex Brandon, Atta KENARE/AFP, REUTERS/Stringer, Lance Davis/United States Navy/Huntington Ingalls Industries)
עם זאת, המסר האמריקני אינו שקול לסיום המערכה. לפי גורם אמריקני ששוחח עם "אקסיוס", רוביו אמנם הבהיר כי וושינגטון אינה מתכננת כרגע לחזור לפעולות לחימה משמעותיות, אך לא שלל תגובה צבאית אם איראן תהיה הראשונה לתקוף. גורם אמריקני נוסף אף אמר כי המדיניות הזו צפויה להימשך לפחות עד לאחר בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר - ואז עשויה האפשרות של מערכה צבאית חדשה לעלות שוב על הפרק.
במקום תקיפות, ממשל טראמפ מבקש כעת להגביר את הלחץ בשתי חזיתות מקבילות: "חניקה כלכלית" של איראן באמצעות סנקציות ומצור ימי, ובמקביל הגדלת היקף הנפט שיוצא ממדינות המפרץ דרך מצר הורמוז אל השווקים העולמיים. המטרה היא לפגוע בהכנסותיה של טהרן, אך גם לצמצם את יכולתה להשתמש במצר האסטרטגי כאמצעי לחץ על הכלכלה העולמית.
אחרי שהנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול כי "קיבל עדכון" שכל המוקשים שהונחו במים הבינלאומיים של מצר הורמוז "הוסרו ו/או פוצצו", בוושינגטון מציגים את פינוי המוקשים מחלקים נרחבים של מצר הורמוז כנקודת מפנה במלחמה. גורמים אמריקנים טענו כי יחד עם הגידול במספר המכליות שמשתמשות בנתיב הדרומי במצר, המהלך צמצם משמעותית את מנוף הלחץ האיראני. "האיראנים איבדו את השליטה על המצר. עכשיו ארה"ב שולטת בו", טען גורם אמריקני. לפי גורמים בממשל, בשבועיים האחרונים כמעט שלא נצפו מכליות באי חארג, מרכז יצוא הנפט העיקרי של איראן - עדות, לשיטתם, לאפקטיביות של המצור.
השינוי האמריקני בא לידי ביטוי גם בקמפיין הסנקציות החדש שעליו הכריז שלשום שר האוצר סקוט בסנט. במסגרת המהלך, שכונה בממשל "Operation Economic Outcast", הוטלו סנקציות על יותר מ-60 בני אדם, חברות וכלי שיט שלטענת וושינגטון מסייעים לאיראן להפיק הכנסות מנפט, להשיג טכנולוגיות גרעיניות וטילים ולבצע פעולות סייבר. הסנקציות הורחבו גם לתחומי הזהב, התעופה, הספנות, הטכנולוגיה והנכסים הדיגיטליים.
בסנט הזהיר גם גורמים מחוץ לאיראן כי מי שימשיך לסחור עם המשטר עלול לשלם מחיר. לדבריו, "אף מדינה ואף ישות אינה מעל הסנקציות", ומי שיסייע בהלבנת כספים עבור איראן עלול להיות מורחק מהמערכת הדולרית. ב-CNN תיארו את המדיניות החדשה כמעבר מפעולה צבאית ל"חניקה" כלכלית ממושכת, שנועדה בסופו של דבר להחזיר את איראן לשולחן המשא ומתן.
בטהרן דחו את האיומים. שר החוץ עבאס עראקצ'י טען כי איראן כבר התמודדה בעבר עם "סנקציות משתקות" ועם קמפיין "הלחץ המקסימלי" של טראמפ, וכינה את המהלך החדש "אותו סרט" תחת שם אחר. מנגד, נשיא איראן אמר בימים האחרונים כי ארצו "לא יכולה להמשיך במלחמה לנצח" - אמירה שהבליטה שוב את הקולות השונים בתוך ההנהגה האיראנית בנוגע לדרך שבה יש להתמודד עם הלחץ האמריקני.
איראן ועומאן מתקרבות להבנות
בתוך כך, איראן ועומאן הודיעו אתמול על התקדמות בשיחות ביניהן בנוגע לעתיד מצר הורמוז. שר החוץ העומאני בדר אל-בוסעידי הגיע לטהרן ונפגש עם עראקצ'י, והשניים דנו במסגרת מדורגת שתאפשר להחזיר את התנועה הבטוחה במעבר הימי החיוני. לפי ההודעה המשותפת, התוכנית כוללת הקמת מסדרון ניווט זמני משותף דרך המצר וכן פרויקט משותף לפינוי מוקשים. בהמשך אמורות להתקיים שיחות טכניות על מסדרון קבוע, אופן ניהול התנועה במצר, חילופי מידע ומתן שירותי ניווט וביטחון. שתי המדינות גם קראו לשלב בדיונים מדינות נוספות השוכנות לחופי המפרץ.
שר החוץ העומאני אמר כי הוא מקווה שהמסדרון הזמני וההסדרים המעשיים לחידוש השיט הבטוח יוכרזו בקרוב. עם זאת, בטהרן הדגישו כבר במהלך השיחות כי הסכמה על נתיב זמני אינה שקולה לפתיחה מלאה ומיידית של מצר הורמוז. איראן ממשיכה לטעון כי פתרון קבוע לסוגיית המצר חייב להיות חלק מהסדר רחב יותר, שיתייחס גם לסנקציות ולדרישותיה מארה"ב.
סגן שר החוץ האיראני כאזם גריב אבאדי אמר אמש כי ההבנות שהושגו עם עומאן בנוגע לתנועה במצר הורמוז אינה משמעותן פתיחה מיידית של המצר, והדגיש כי הוא "יישאר סגור" כל עוד נמשכת המלחמה. לדבריו, איראן ועומאן סיכמו על נתיב זמני ברוחב כולל של כ-11 ק"מ, שבמסגרתו הכניסה למפרץ הפרסי תהיה דרך המים האיראניים והיציאה דרך המים העומאניים. הצדדים צפויים לנהל בתוך 30 עד 60 ימים משא ומתן על נתיב קבוע חדש.
גריב אבאדי הוסיף כי פתיחת המצר תתאפשר רק "בתמורה לסיום המלחמה בכל החזיתות, הסרת המצור וקביעת גורל תימן", וטען כי רק איראן יודעת את מיקומם המדויק של המוקשים במצר. הוא הזהיר כי אם שולות מוקשים של הצי האמריקני ייכנסו לאזור, הן "יהיו מטרות עיקריות עבורנו". עוד אמר כי אם ארה"ב רוצה בפתיחת המצר, עליה "לתקן את טעויותיה ולחזור להתחייבויותיה", ואיים כי איראן תגיב לסנקציות בפגיעה באינטרסים כלכליים אמריקניים ותחשוף "יכולות חדשות" אם הלחץ יימשך.
אלא שבוושינגטון מנסים להמעיט בחשיבות המגעים בין טהרן למוסקט. גורמים אמריקנים אמרו ל-"אקסיוס" כי פינוי המוקשים והגידול בכמות הנפט העוברת במסלול הדרומי ממילא הפחיתו מאוד את יכולתה של איראן להשתמש בהורמוז כקלף מיקוח. אחד מהם אף הגדיר הסכם אפשרי בין איראן לעומאן בנוגע למצר ככזה שהפך למעשה ל"לא רלוונטי".
במקביל נמשכים ניסיונות התיווך. מפקד צבא פקיסטן, עאסם מוניר, ביקר אתמול בטהרן, אחרי שפקיסטן מילאה בחודשים האחרונים תפקיד מרכזי בהעברת מסרים בין הצדדים. לפי דיווח באל-ערביה, מוניר שוחח עם טראמפ לפני נסיעתו והציע יוזמה חדשה לאיראנים. בבית הלבן לא הכחישו שהתקיימה שיחה, אך הבהירו כי אין כרגע משא ומתן פעיל או מתוכנן עם טהרן. השליחים האמריקנים סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, שהובילו בעבר את המגעים עם איראן, צפויים לבקר היום בפיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) ולקבל תדרוך על המצב בשטח.
הסכם הגרעין עם סעודיה
להתמונה האזורית מצטרף מהלך משמעותי נוסף: טראמפ העביר לקונגרס את הסכם שיתוף הפעולה בתחום הגרעין האזרחי בין ארה"ב לסעודיה. גורם בממשל האמריקני אמר הלילה לרויטרס כי למרות העברת ההסכם לבחינת המחוקקים, עמדתו של הנשיא לא השתנתה - וההסכם לא יתקדם בפועל אם ריאד לא תצטרף להסכמי אברהם ותכיר בישראל.
הסכם הגרעין האזרחי נחתם ב-22 ביולי על ידי שר האנרגיה האמריקני כריס רייט ומקבילו הסעודי, הנסיך עבד אל-עזיז בן סלמאן. מדובר במה שמכונה "הסכם 123", שמעניק את הבסיס המשפטי לשיתוף פעולה אמריקני עם תוכנית הגרעין האזרחית הסעודית. בוושינגטון מציגים אותו כשותפות שתימשך עשרות שנים ותעניק לחברות אמריקניות תפקיד מרכזי בבניית תעשיית הגרעין הסעודית.
ההסכם עורר כבר עם חתימתו ביקורת וחששות בתחום מניעת הפצת הנשק הגרעיני. לפי דיווחים, הוא אינו כולל כמה מההגבלות המחמירות שוושינגטון דרשה בעבר בהסכמים מסוג זה, ובין היתר עשוי לאפשר לסעודיה להתקדם בעתיד לעבר העשרת אורניום בכפוף לתנאים ולבדיקות נוספות. הנושא רגיש במיוחד בשל הצהרות קודמות של יורש העצר מוחמד בן סלמאן כי אם איראן תשיג נשק גרעיני - גם סעודיה תעשה זאת.
טראמפ הפתיע לאחר חתימת ההסכם כשהבהיר כי מבחינתו יש תנאי נוסף: סעודיה חייבת לנרמל את יחסיה עם ישראל. "לא אתקדם עם ההסכם הגרעיני אלא אם הסעודים יצטרפו להסכמי אברהם", אמר בחודש שעבר. ריאד מצדה ממשיכה לקשור הכרה בישראל להתקדמות ממשית לעבר הקמת מדינה פלסטינית - דרישה שהופכת פריצת דרך מיידית לנורמליזציה לבלתי סבירה.








