משרד המשפטים האמריקני שלח ביום שבת לקונגרס רשימה של מאות אישים בכירים, שהופיעו במיליוני המסמכים שפורסמו במסגרת החקירה בפרשת המיליארדר הפדופיל ג'פרי אפשטיין.
פרסום הרשימה, שבה מופיעים יותר מ-300 שמות, עורר ביקורת נגד משרד המשפטים – שלא ציין את מידת הקשר שלהם לאפשטיין, או את ההקשר שבו הופיע שמם במסמכים. בעוד שידוע שחלק מהאישים הכירו באופן אישי את אפשטיין, לגבי אחרים לא הייתה כל הוכחה שבאו במגע עמו. איש מהמופיעים ברשימה, מלבד גיליין מקסוול, לא הואשם מעולם במעורבות בפשעיו של אפשטיין. ברשימה מופיעים גם שמותיהם של הנשיא דונלד טראמפ, שהיה במשך שנים בקשרי חברות עם אפשטיין והוזכר כמה פעמים במסמכים שפורסמו, רעייתו מלניה ובתו איוונקה.
7 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: גיליין מקסוול, ג'פרי אפשטיין, מלניה טראמפ ודונלד טראמפ, בתמונה משנת 2000
(צילום: Davidoff Studios Photography/Getty Images)
הרשימה כוללת מנהיגים ואישי ציבור, ודמויות מוכרות שכבר הלכו לעולמן כמו הנסיכה דיאנה, אלביס פרסלי ומייקל ג'קסון. בין השמות הנוספים: ביל גייטס, ביונסה, ג'יי זי ומארק צוקרברג.
במכתב של משרד המשפטים לקונגרס נאמר כי "השמות מופיעים בקבצים שפורסמו במגוון רחב של הקשרים: לדוגמה, לאנשים מסוימים היה קשר נרחב עם אפשטיין או מקסוול באמצעות האימייל, בעוד שאחרים מוזכרים רק בחלק ממסמך – כולל בדיווחים עיתונאיים – שעל פניו אינם קשורים לעניינם של אפשטיין ומקסוול". ברשימת השמות מופיעים בין השאר בנימין נתניהו וראשי ממשלות בעבר – אהוד ברק, יצחק שמיר ושמעון פרס.
הרשימה שפורסמה לא חושפת את ההקשר שבו הופיעו השמות, ומידע מדויק יותר ניתן למצוא באתר של משרד המשפטים שאליו הועלו מיליוני המסמכים - אבל גם החיפוש דרכו את המסמכים הרלוונטיים אינו טריוויאלי. שמו של שמיר מופיע ב-16 מסמכים, בהם קטעי עיתונות שהועברו באימייל של אפשטיין. טריה לארסן, הדיפלומט הנורבגי שניהל את התיווך החשאי בין ישראל לאש"ף בשנות התשעים, העביר לאפשטיין מאמר שכתב שגריר ארה"ב בישראל בעבר דן קרצר, ובו מוזכר שמיר ופרשת כספי הערבויות שהעיבו על יחסי ישראל וארה"ב באותה תקופה.
חבר הקונגרס רו קאנה מהמפלגה הדמוקרטית, ממנסחי החוק שהוביל לפרסום מסמכי אפשטיין, טען שמשרד המשפטים מטשטש במכוון את ההבדל בין מי שהיה "טורף מיני" למי "שרק הוזכר באימייל". קאנה אמר כי "זה אבסורד שג'ניס ג'ופלין, שמתה כשאפשטיין היה בן 17, נמצאת באותה רשימה עם לארי נסאר – שהלך לכלא על התעללות מינית במאות נשים צעירות ועל פורנוגרפיה של ילדים, ללא כל הבהרה כיצד כל אחד מהם הוזכר בקבצים".
שרת המשפטים פאם בונדי וסגנה טוד בלאנש אמרו שהשמות שהופיעו במסמכים "צצו במגוון רחב של הקשרים". בונדי עוררה זעם כשמכתב שבו פורסמה הרשימה היא טענה שמשרד המשפטים סיים לפרסם את כל מיליוני המסמכים שנאספו בפרשה. הסגן של בונדי, טוד בלאנש, אמר לאחרונה ששלושה מיליון מסמכים לא פורסמו מכיוון שמדובר בתיקים רפואיים אישיים, בתיאור גרפי של התעללות בקטינות או בחומרים אחרים שעלולים לסכן את החקירה.
7 צפייה בגלריה
אפשטיין ומייקל ג'קסון בתמונה שפורסמה במסגרת חשיפת המסמכים
(צילום: U.S. Justice Department/Handout via REUTERS)
תומאס מייסי, חבר קונגרס רפובליקני שקידם יחד עם קאנה את החוק לפרסום מסמכי אפשטיין, קרא למשרד המשפטים לפרסם גם התכתבויות פנימיות, שמפרטות על ההחלטות אם להעמיד לדין את אפשטיין ומקורביו. "תפרסמו את הקבצים המלאים, תפסיקו להגן על טורפים. צנזרו רק את השמות של הניצולות", אמר מייסי. הוא הוסיף שלמרות שמשרד המשפטים "רוצה לומר שהוא סיים עם פרסום המסמכים האלה", ושיש עוד מסמכים קריטיים שחייבים להתפרסם. "הבעיה היא שהחוק שאני וקאנה ניסחנו אומר שהם חייבים לפרסם תזכירים פנימיים, הערות ואימיילים על ההחלטות להעמיד לדין, או לא להעמיד לדין, ואם לחקור או לא לחקור".
מאז שהחל לפרסם את המסמכים ספג משרד המשפטים ביקורת קשה מצד קורבנות אפשטיין וחברי קונגרס, בגלל שפרסם קבצים ערוכים שפרטיהם הושחרו, ובין השאר צנזר שמות של אישים שהופיעו במסמכים. חלק מחברי הקונגרס, שצפו בגרסאות לא מצונזרות של המסמכים, אמרו שהמשרד מגן על גברים חזקים – ופרסמו בעצמם את השמות שצונזרו.
אפשטיין, נזכיר, היה איל הון יהודי-אמריקני שהורשע לראשונה בעבירות מין בנערה בת 14 כבר ב-2008, וקיבל במסגרת עסקת טיעון עונש מקל של שנת מאסר בתנאים נוחים. רק ב-2019 נחשף ההיקף הנרחב של הניצול המיני של נערות תחת ידו, שבו סייעה לו שותפתו מקסוול. היא הורשעה בפיתוי הנערות, ונשלחה ל-20 שנות מאסר. אפשטיין נמצא תלוי בכלא בניו יורק באוגוסט 2019, כשהמתין למשפטו, ונקבע שהתאבד.
מאז מותו של אפשטיין נפוצו שלל תיאוריות קונספירציה על קשר שתיקה שנועד להגן לכאורה על אנשים ידועים שעמם הרבה אפשטיין להתרועע, ושנטען כי לקחו אולי חלק במעשיו. תיאוריות הקונספירציה והטענות לניסיונות טיוח מצד הממשל רק גברו בחודשים האחרונים, בעקבות מה שנראה כניסיון מכוון של טראמפ ואנשיו למנוע את פרסום מסמכי החקירה: טראמפ הבטיח בקמפיין הבחירות ב-2024 לפעול בשקיפות ולחשוף את המסמכים, אך בהמשך לא פעל בנושא. בעקבות ההחלטה נפתח מרד רפובליקני חסר תקדים, וטראמפ נכנע בסופו של דבר וחתם על החוק שאושר בקונגרס וחייב את פרסום כל המסמכים, עם החרגות מעטות בלבד כמו השחרה של שמות ופרטים מזהים של קורבנותיו של אפשטיין.
בחודשים שחלפו מאז אישור החוק ספג משרד המשפטים ביקורת קשה, ולא עמד בדד-ליין שנקבע לו לחשיפת כל המסמכים. בממשל טראמפ הצדיקו את העיכוב בצורך לעבור בקפדנות על המסמכים והסרטונים הרבים הנכללים בתיקי אפשטיין, על מנת להגן על פרטיותם של קורבנותיו.
