משרד החוץ של רוסיה שיגר אתמול (שני) אזהרה למדינות המערב שמזרימות נשק ותחמושת לאוקראינה, כדי לסייע לה להילחם בכוחות הרוסיים שפלשו לשטחה, ומסר כי מדינות אלו "יישאו באחריות" אם בכלי הנשק הקטלניים הללו ייעשה שימוש נגד הכוחות הרוסיים. במוסקבה הבטיחו בנוסף להגיב "בחריפות" לסנקציות הקשות שנקט נגדו האיחוד האירופי, לצד שאר בעלות הברית בנאט"ו ובמערב.
המלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• אזרח ישראלי נהרג מירי ליד קייב
• במערב מזהירים: "רוסיה תנסה לכתר את קייב, המתקפה תהפוך לאכזרית יותר"
• 400 שכירי חרב רוסים הסתננו לקייב, אחת הפקודות – לרצוח את זלנסקי
• פוטין דבק במסורת: מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח | פרשנות מקייב
סיכום היום החמישי למלחמה
22 צפייה בגלריה
חייל אוקראיני נושא נשק נגד טנקים. המערב מזרים טילים כאלו כדי לסייע במאבק נגד רוסיה
(צילום: AP)
22 צפייה בגלריה
ג'ונסון, בביקור הזדהות בלונדון עם הקהילה האוקראינית המקומית. "ההתנגדות האמיצה עוררה בנו השראה"
(צילום: gettyimages)
האזהרה הרוסית אתמול הגיעה אחרי שבמוסקבה כבר הזהירו בימים האחרונים את המערב מהעברת כלי נשק לאוקראינה, אך לא באופן מאיים שכזה. יצוין כי גורם בממשל האמריקני אמר אמש כי אין כעת אינדיקציות לכך שרוסיה מנסה בפועל להכשיל את העברת הנשק לאוקראינה, דרך גבולותיה המערביים. בקרמלין האשימו את אירופה בהתנהגות "עוינת", וטענו כי הנשק שניתן לאוקראינה מעורר "אי-יציבות" באזור ומספק רק הצדקה נוספת לפלישה הרוסית, שאחד מיעדיה, כפי שהגדיר הנשיא ולדימיר פוטין, הוא פירוזה של אוקראינה.
חרף מורת הרוח שמביעה רוסיה, בימים האחרונים הודיעו עוד ועוד מדינות באירופה על משלוחי נשק לאוקראינה, בהם רובים, טילים נגד טנקים או נגד מטוסים. בין המדינות הללו כאלו ששמרו על מדיניות פציפיסטית או ניטרלית במשך שנים ארוכות, כמו פינלנד שנמנעה עד עתה ממשלוחי נשק לאזורי מלחמה, ואתמול הודיעה כי תשלח לאוקראינה 2,500 רובי סער ו-1,500 טילי נ"ט, לצד תחמושת ואספקה נוספת. גם גרמניה, שסירבה במשך שבועות ארוכים להעביר לאוקראינה נשק קטלני, תוך שהיא מזכירה את עברה האפל בתקופה הנאצית, שינתה כיוון. הקנצלר שלה, אולף שולץ, אף הודיע על השקעה אדירה של 100 מיליארד אירו בתקציב הביטחון של ארצו בשנה הנוכחית, "כדי להגן על הדמוקרטיה והחופש" כלשונו.
ארה"ב הבטיחה גם היא סיוע צבאי לאוקראינה, לפי שעה בהיקף של 350 מיליון דולר, והאיחוד האירופי הודיע שלשום כי לראשונה בתולדותיו יממן ויספק כלי נשק קטלניים למדינה הנמצאת במלחמה, בהיקף של 450 מיליון אירו. אתמול הודיע שר החוץ של האיחוד, ג'וזפ בורל, כי אירופה אף תנצל את הלוויינים שברשותה על מנת לספק לקייב מידע מודיעיני על פעילות הכוחות הרוסיים בשטח.
22 צפייה בגלריה
לוחם אוקראיני במזרח המדינה. ארה"ב תשלח נשק ב-350 מיליון דולר, האיחוד האירופי ב-450 מיליון אירו
(צילום: AFP)
רון בן ישי מדווח מקייב
(צילום: גיל יוחנן, משי בן עמי)
במקביל, אתמול קרא ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון למנהיגי מעצמות ה-G7 להמשיך לספק נשק לאוקראינה. דוברו של ג'ונסון מסר כי בשיחת טלפון עם מנהיגי המערב הסכימו אלו כי "ההתנגדות האמיצה" של אוקראינה לכוחות הפולשים "מעוררת השראה". ג'ונסון אמר כי יש להמשיך בלחץ על מוסקבה – בדמות סנקציות שיביאו לפגיעה אנושה בכלכלתה. לפי הודעת לשכתו, המנהיגים הסכימו "לפעול בכל אפיק על מנת להבטיח שפוטין ייכשל בשאיפותיו".
הבידוד הרוסי, והחקירה בהאג
ואכן, המערב ממשיך להטיל כל העת סנקציות חדשות נגד רוסיה. אתמול הודיע האיחוד האירופי על עוד סנקציות נגד אוליגרכים רוסים ועל דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב. ארה"ב הודיעה מצדה על סילוקם של 12 דיפלומטים רוסים המוצבים במטה האו"ם בניו יורק, כשלדבריה אלו היוו למעשה סוכנים מטעם המודיעין הרוסי, וניצלו לשם איסוף מידע את מעמדם כדיפלומטים.
הסנקציות הללו מגיעות אחרי שלל סנקציות שהוטלו בימים האחרונים על פוטין עצמו, אוליגרכים אחרים ועל כלכלתה של רוסיה: מבין הקשות ביותר סילוקם של כמה בנקים רוסיים ממערכת הסליקה הבינלאומית SWIFT, סנקציות קשות על הבנק המרכזי של רוסיה באופן שמונע ממנו גישה לעתודות המטבע שלו מחוץ לרוסיה, וסגירת המרחב האווירי של כלל מדינות האיחוד האירופי, ומדינות נוספות כמו קנדה, בפני מטוסים רוסיים. הסנקציות הקשות הביאו לצניחה היסטורית בערכו של הרובל. בתגובה ראשונה הודיעה אתמול מוסקבה כי תחסום את המרחב האווירי שלה בפני 36 מדינות, בהן גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה.
22 צפייה בגלריה
דיון חירום בעצרת הכללית של האו"ם. ארה"ב גירשה מהמטה שלו דיפלומטים רוסים: "הם סוכני מודיעין"
(צילום: EPA)
22 צפייה בגלריה
התובע קארים חאן ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. לקראת חקירה בחשד לפשעי מלחמה נגד רוסיה
( צילום: AP)
אירופה סגרה את המרחב האווירי בפני מטוסים רוסיים | דניאל סלאמה עם המשמעויות
(צילום: משי בן עמי)
רוסיה מוצאת עצמה כעת גם בבידוד הולך ומעמיק בעולם הספורט והתרבות, ושורה של חברות מודיעות בזו אחר זו על הפסקת מעורבותן בשטחה. מכה קשה במיוחד ספגה הכלכלה הרוסית כאשר תאגיד הנפט הבריטי BP, המשקיע הזר הגדול ביותר ברוסיה, הודיע על נטישת האחזקות שלו בתאגיד הנפט הרוסי רוסנפט – ובכך מחק מערכו 25 מיליארד דולר.
גם בזירה המשפטית הולכת רוסיה ומסתבכת: אתמול הודיע התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים חאן, כי יבקש מהשופטים שם לאפשר לו לפתוח בחקירה בחשד לפשעי מלחמה אפשריים המתחוללים באוקראינה, שטוענת כי רוסיה תוקפת תשתיות אזרחיות. מוסקבה מכחישה את הטענה הזו. אוקראינה פנתה שלשום לבית הדין וביקשה ממנו לפתוח בחקירה שכזו. ראש ממשלת ליטא אינגרידה שימוניטה הייתה נחרצת מאוד בסוגיה: "מה שפוטין עושה הוא לא אחרת מאשר רצח, ואני מקווה מאוד שהוא יגיע להאג", אמרה בריאיון ל"וושינגטון פוסט".
ביידן מרגיע: "אין סיבה לחשוש ממלחמה גרעינית"
על רקע הסנקציות נגד רוסיה והנשק שמזרים המערב לאירופה, רוסיה שולפת כעת קלף נוסף – הקלף הגרעיני. פוטין עורר תחילה חשש במערב כאשר הורה לכוחות ההרתעה הגרעיניים שלו להיכנס ל"כוננות לחימה מוגברת", אך כעת נשמעים דווקא קולות השוללים את חומרת האיום הזה. שר ההגנה של בריטניה, בן וואלאס, אמר הבוקר שההכרזה הזו נועדה רק להסיח את הדעת מהבעיות שחוו הרוסים בפלישתם לאוקראינה, ואתמול אמרה דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי כי אין לממשל האמריקני אף סיבה להעלות גם הוא את רמת הכוננות של כוחותיו הגרעיניים. הנשיא ג'ו ביידן התייחס אף הוא לסוגיה, ואמר כי אין לאמריקנים סיבה להיות מודאגים מכך שתפרוץ מלחמה גרעינית.
הגברת הכוננות הגרעינית של פוטין: מה המשמעות וההשלכות?
(צילום: משי בן עמי)
במערב חוששים כעת בעיקר מהאפשרות שרוסיה תסלים את השימוש בכוח צבאי במלחמה שלה נגד אוקראינה, על רקע ההערכות שצבאה מתקשה להשיג את יעדיו, אם בשל ההתנגדות העזה שמשיבים בפניו האוקראינים, או בשל בעיות לוגיסטיות והיעדר מורל בקרב הלוחמים הרוסים.
שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל הזהיר כי נראה שהמתקפות הרוסיות הופכות כעת ל"אכזריות יותר ויותר", בהתייחסות אולי למתקפת הטילים הקטלנית הבוקר נגד העיר חרקוב, שהיא ממוקדי הלחימה הקשים באוקראינה. בצל התקפות הטילים הרוסיות, אתמול קרא נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי למערב להכריז על אזור אסור לטיסה מעל ארצו, אולם זמן קצר קודם לכן שלל הבית הלבן את האפשרות הזו, ומסר כי אם תיושם היא תגדיל את הסיכויים לעימות ישיר בין ארה"ב לרוסיה. זלנסקי טען כי בחמשת ימי המלחמה שיגרה רוסיה 56 מתקפות טילים, לצד 113 טילי שיוט.
תיעוד מהפיצוצים בחרקוב
(צילום: טוויטר)
גורם בממשל האמריקני אמר אתמול כי נראה שמוסקבה "מתוסכלת" מההתקדמות האיטית שלה לעבר הבירה קייב – לדבריו הכוחות הרוסיים העיקריים הנעים לעבר העיר, ששלשום דווח כי הם נמצאים במרחק של כ-30 ק"מ מצפון לה, התקדמו מאז רק חמישה ק"מ. הוא אמר כי החשש הוא שבימים הקרובים תנסה רוסיה לכתר את העיר ותאמץ טקטיקות לחימה תוקפניות יותר.
אתמול פרסמה חברת הלוויינים MAXAR תמונות חדשות המראות כי שיירת הכוחות הרוסיים שעליה דווח אמש, ואשר עושה את הדרך לכיוון קייב, ממשיכה להתקרב אליה: אמש היא הייתה במרחק של כ-65 ק"מ, אך כעת היא כבר במרחק פחות מ-50 ק"מ. השיירה, כך לפי חברת צילומי הלוויין, מונה מאות כלי רכב צבאים רוסיים, בהם טנקים. השיירה ענקית, ואורכה – כולל כמה מרווחים בין כלי הרכב שלה – עומד על כ-64 ק"מ. לא ברור מהו יעדה של השיירה: אם בכוונתה להיכנס ישירות אל תוך קייב או לחבור לכוחות רוסיים אחרים ולכתר את העיר.
22 צפייה בגלריה
תמונות הלוויין החדשות: שיירה ענקית בדרך לכיוון קייב
(צילום: EPA / SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES )
בקייב נערכים כעת לאפשרות שהכוחות הרוסיים ינסו לתקוף את העיר, שבה נשמעו אתמול פיצוצים, והבזק אור גדול האיר את שמיה. בהמשך דווח על מתקפת טילים לעבר יישובים באזור הבירה, ולפי הרשויות באוקראינה, באחד מהם נפגע ישירות בניין מגורים בן חמש קומות. לא ברור לפי שעה אם יש שם פצועים.
בקייב נערכים: השיירה הרוסית מתקרבת
ראש העיר קייב ויטלי קליצ'קו קרא לתושבים להעביר את הלילה במקלטים או במתרפי הבתים. "הלילה הזה יהיה קשה", הוא הזהיר. בבירה ניתן למצוא כעת שלל מחסומים מאולתרים, העשויים משקי חול או צמיגים, וברחובותיה הוצבו שלטים עם מסרי לעג לרוסים. על אחד מהם נכתב: "פוטין הפסיד במלחמה. העולם כולו לצד אוקראינה". בשלטי חוצות אחרים נקראו החיילים הרוסים לעזוב: "חייל רוסי – עצור! זכור את משפחתך. לך הביתה עם מצפון נקי".
כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית בין קייב למוסקבה, מסר דומה השמיע אתמול גם שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב: הוא הודיע כי אוקראינה תעניק חנינה מלאה ואף תשלום כספי לחיילים רוסים שיניחו את נשקם. "אלו מכם שלא רוצים להפוך לרוצחים ולמות – יכולים להציל את עצמכם", אמר בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות.
באוקראינה לא תולים תקוות רבות בשיחות להפסקת אש מול רוסיה: השיחות בין נציגי המשלחות מקייב ומוסקבה נערכו בגבול עם בלארוס ונמשכו כחמש שעות, אך עוד לפני שהחלו הנשיא האוקראיני זלנסקי הביע פסימיות רבה באשר לסיכויי ההצלחה שלהן. עם סיומן נמסר כי הן יחודשו "בימים הקרובים". אחד מבכירי המשלחת האוקראינית טען כי הצד הרוסי הגיע מנקודת מבט "מוטה מאוד" בכל הנוגע לחורבן הרב שמתחולל כעת באוקראינה. השליח הרוסי לשיחות, ולדימיר מדינסקי, נשמע אופטימי מעט יותר: הוא טען כי שני הצדדים "מצאו נקודות מסוימות שמהן ניתן לצפות אפשרות של נקודות משותפות".
שני הצדדים הגיעו עם דרישות שנראות בלתי אפשרויות עבור הצד השני: לפי לשכת זלנסקי, המשלחת האוקראינית דרשה את נסיגתם של הכוחות הרוסיים מכל שטחי אוקראינה, כלומר לא רק מהשטחים שרוסיה כבשה בימים האחרונים, אלא גם מחבל המורדים בדונבאס ומחצי האי קרים, שאותו רוסיה סיפחה לעצמה ב-2014. פוטין עצמו, ששוחח אתמול עם הנשיא עמנואל מקרון, אמר לו מנגד כי הסכם מול אוקראינה אפשרי רק אם קייב תהפוך לניטרלית, תהפוך למפורזת מנשק, ותעבור "דה-נאציפיקציה" – התייחסות לטענתו השקרית כי קייב מונהגת בידי נאצים.
בתוך כך, אתמול קראו נשיאיהן של שמונה מדינות באיחוד האירופי להעניק לאוקראינה באופן מיידי מעמד של מדינה המועמדת להצטרף לאיחוד – ולפתוח במגעים לצירופה. על המכתב חתומים מנהיגי בולגריה, צ'כיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, סלובקיה וסלובניה. "אנו מאמינים שאוקראינה ראויה לכך שיידון שדרוג מעמדה", הם כתבו במכתב פומבי. אמש חתם הנשיא זלנסקי על מסמך בקשת הצטרפות רשמית לאיחוד. יש להדגיש כי הליך צירוף לאיחוד נמשך בדרך כלל שנים, כך שמדובר במהלך סמלי בעיקרו.
פורסם לראשונה: 23:08, 28.02.22
