בניגוד להרגלי, את הפרשנות המשפטית שלפניכם לא כתבתי לבד ולמרות הדד-ליין גם לא במהירות. אף שבעברי עסקתי גם במשפט פלילי וגם במשפט ציבורי, התייעצתי עם כמה שיותר מומחים. אחר כך נדרש זמן לעבד ולשקול את הנסיבות המיוחדות של האירוע. דווקא משום שידעתי שהימים אינם רגילים ושבשיח הבינארי הרדוד השורה התחתונה של כל פרשנות שאכתוב תוסיף דלק לשורפי האסמים – בין שהם מתנגדי הרפורמה ובנימין נתניהו ובין שהם מתומכיהם – ביקשתי לנקוט זהירות יתרה, אף שמדובר בסך הכל בטור לעיתון.
לצערי, התחושה היא שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה התייחסה בפחות רצינות וזהירות למכתב שהוציאה לראש הממשלה לאחר נאומו ביום חמישי. אף שהיא בוודאי ערה למה שמשתולל ברחובות ולכאוס החוקתי הקרב ובא, המכתב הופץ כחצי יממה בלבד לאחר הנאום. זאת אף שהביקור הרשמי של ראש הממשלה באנגליה סיפק לה צידוק מעולה להשתהות, מה גם שמדובר בביקור קצר. חלק מהמשנים שלה, אשר היו לצד היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט – שהצהיר בתקשורת על כתבי אישום נגד נתניהו במהלך ביקור מדיני אצל נשיא ארה"ב, בוודאי סיפרו לה שזו הייתה טעות חמורה. מדוע הפזיזות לפרסם בבוקר שאחרי במקום לשקול היטב את הנפקויות?
לו הייתה עושה כן, אפשר שהייתה מגיעה למסקנות ולניסוחים שונים. למשל, הייתה אולי נמנעת מקביעות עם סימני קריאה (הפרת חוק!) ומשתמשת בניסוחים משפטיים עמומים יותר שיאפשרו לה גמישות בעתיד. לפי התדרוכים שיצאו מלשכתה, אין לה כוונה להגיש כתב אישום על הפרת החוק, אז מה הטעם?
במישור המהותי, האם היועמ"שית באמת לא רואה הבדל בין 2020 (עת כונן ההסדר) ואפילו בין המציאות בעת מתן הנחיותיה הקודמות לפני שבעה שבועות (1 בפברואר) לבין המצב היום, כשהחורבן בפתח? האין זה חוסר סבירות קיצוני להותיר את ההסדר כמות שהוא ולא לאפשר לראש הממשלה להתערב בכל יכולותיו ברפורמה המשפטית לאחר ששר הביטחון מתאר לפניו באופן רשמי את הסכנה הקיומית למדינה? ואם תגיד היועצת שלוּ היה מכריז על עצירת הרפורמה היא הייתה מאפשרת לו לעשות כן – היא רק מוכיחה את צדקת הרפורמה ואת טענות תומכיה למהפך שלטוני אנטי-דמוקרטי שהתחולל פה בעשורים האחרונים.
פרופ' יובל אלבשןצילום: יואב דודקביץ'חשוב לזכור שהסדר ניגוד העניינים המקורי התבסס על ההנחה ש"הימנעות של ראש הממשלה ושל גורמים מטעמו אינה פוגעת ביעילות עבודת הממשלה או בתפקודה". האם היועצת סבורה שהנחה זו, שנוסחה על ידי המשנה ליועמ"ש הקודם, עדיין נכונה? האם לא מידתי יותר להצר את ההסדר רק לניגודי עניינים פוטנציאלים עתידיים (למשל ששופטים שייבחרו, לרבות נשיא העליון, לא יעסקו בפרשות נתניהו) ולאפשר לו לעסוק בכל השאר?
נדמה לי שגם ליועמ"שית התשובה ברורה. לכן היא חזרה בה לאחרונה מההנחיה שאסרה על מעורבות של "גורמים המכהנים במשרות אמון" אצל ראש הממשלה והתירה למזכיר הממשלה להיות מעורב. אז מדוע סיבוב הפרסה עכשיו? היא הרי מבינה גם מה משמעות המכתב עבור שופטי בג"ץ ואת הקושי המיותר שהיא מייצרת להם ולכולנו במעלה הדרך. נוסח המכתב והוצאתו מהווים טעות שמלמדת גם על בוחן מציאות בעייתי. זה מדאיג כי דיאגנוזה מוטעית עלולה להוביל לטיפול מוטעה, ומצבנו החברתי הכמעט סופני לא יוכל לעמוד בו.
- פרופ' יובל אלבשן היה מעורב בניסיונות לגיבוש פשרה ברפורמה המשפטית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
