חיזבאללה נחלש באופן משמעותי כבר במבצע "חיצי הצפון" בסתיו 2024, ובהמשך גם עקב מבצע "עם כלביא", שבו נחשפו חולשותיו ופגיעותו של פטרוניו בטהרן. הארגון איבד מאז את רוב מערכי הטילים ארוכי הטווח והכבדים שלו, ובסך הכל מאז 8 באוקטובר 2023 נהרגו לו כ־8,000 לוחמים ומפקדים (מתוך כ־30 אלף). בנוסף, ההתנגדות הפנימית אליו גוברת מיום ליום, כולל בעדה השיעית, וממשלת לבנון שואפת להסדר עם ישראל שישלול ממנו את הלגיטימציה לנהל מלחמת "התנגדות".
מבחינה זו, מצבה של ישראל טוב לאין שיעור מכפי שהיה ערב המלחמה. האיום על יישובי הגליל באש ישירה ובחדירות מהקרקע הוסר במידה רבה, אחרי שצה"ל התייצב בפאתי נבטיה וברכסי הבופור ועלי טאהר. זה אפשר לחשוף ולהשמיד קילומטרים של מנהרות לחימה שהקים חיזבאללה כדי שיוכל להמטיר אש על הגליל בלי לחשוש מחיל האוויר.
תיעוד השמדת משגר בלבנון, אתמול
(צילום: דובר צה"ל)
אולם עדיין קיימת בידי הארגון יכולת למנוע מתושבי הצפון חיי שגרה, ולנהל מלחמת גרילה מתוחכמת נגד צה"ל בין הגבול ל"קו הצהוב" בתוך לבנון. לשם כך יש לו די רקטות, טילי נ"ט, כטב"מים ורחפנים תוקפים.
חיזבאללה לא הוכרע סופית וגם לא יוכרע עד שלא יפורק מנשקו, ובמצב הנוכחי רק צה"ל יכול לעשות זאת, אבל לשם כך הוא יצטרך לכבוש את רוב שטח לבנון.
צריך להודות על האמת: לצה"ל אין כרגע את כוח האדם, המשאבים והתוכניות שדרושים למבצע כזה. מזכר ההבנות שחתם דונלד טראמפ מול איראן החמיר את המצב, מפני שישראל איבדה עוד נתח חשוב מחופש הפעולה שהיה לה בכל חלקי לבנון. במצב המורכב הנוכחי אימץ צה"ל, באישור הדרג המדיני, את קווי הפעולה הבאים:
1. צה"ל ימשיך בהגנה על הגליל מהקו הצהוב, שהוזז פעם נוספת צפונה ומערבה, והוא עובר כעת בדרום רמת נבטיה עד הים. השטח שבין הגבול לקו הצהוב נקרא כעת "מרחב ביטחוני", וצה"ל ימשיך לפעול בתוכו כדי לפרק תשתיות שהתגלו מעל הקרקע ומתחתיה, לאחרונה בעיקר ברמת נבטיה.
במזכר יש דרישה לנסיגה, אבל הדרג המדיני דחה אותה במגעים עם וושינגטון. מה גם שישראל לא חתומה על המזכר, ולכן פורמלית לא מחויבת לנכתב בו. בצה"ל אומרים שהנושא יידון במו"מ מול ממשלת לבנון, וכעת אין כל כוונה לסגת מכל השטח, בטח לא מיד.
2. למרות האיומים והאולטימטום האיראני, צה"ל לא יהסס לתקוף כדי לסכל ולהרתיע כל גורם בכל מקום שממנו בוצע שיגור לצפון. זה נכון לגבי בני אדם, מקור אש או מבנים שמהם נשקף סיכון לכוחות.
סביר להניח שנתניהו, אחרי השטיפה המשפילה שספג מטראמפ בימים האחרונים, לא ימהר להורת על תקיפה בביירות, אבל בקעת הלבנון נמצאת בבנק המטרות העדכני.
3. צה"ל דורש שכל פעילי חיזבאללה שנמצאים עדיין מדרום לליטני יעזבו את השטח ויעברו אל מצפון לקו הצהוב החדש.
4. תושבי דרום לבנון, שכפריהם נמצאים בתוך מרחב הביטחון, לא יורשו לחזור לבתיהם. הנחיה זאת תיבחן אם יושג הסכם עם ממשלת לבנון. צה"ל שותף למו"מ הזה, שתכליתו לייצב את הפסקת האש, לפרק את חיזבאללה מנשקו (היכן שצבא לבנון יכול להבטיח זאת) ולהגיע לנורמליזציה. במסגרת זו נערכים בצה"ל לפנות כמה אזורים מוגבלים שיועברו כניסיון לשליטת צבא לבנון.
5. צה"ל ימשיך ליישם את תפיסת הביטחון החדשה, שלפיה כוחות צה"ל חוצצים פיזית בין ארגוני הטרור לבין יישובי הגבול. תפיסה זו מעניקה יותר ביטחון לאזרחים, אך הלוחמים הנמצאים במוצבים קבועים הופכים יעד לפשיטות גרילה, מטענים בצירים וירי של חיזבאללה. אגף המבצעים, בראשות אלוף איציק כהן, ידאג שהכללים החדשים ב"מרחב הביטחון הקדמי" יתבצעו.
יש להזכיר כי לאיום רחפני נפץ, ובמיוחד לאלה המונחים באמצעות סיב אופטי, עדיין אין מענה מספק. אבל לאחרונה פחת מספר הנפגעים, הודות למאמץ שצה"ל משקיע בחיסול מפעילי רחפנים, בשורה של ערוצים טכנולוגיים, בשיטות התנהלות בשטח וברשתות הגנה.
כך או אחרת, הסיפור הלבנוני רחוק מלהסתיים. הדרג המדיני וצה"ל יאלצו ללמוד כיצד להתנהל במסגרת הפסקת האש המשונה שכפו עלינו האיראנים באמצעות טראמפ. בה בשעה יש להכיר בכך שהדרך היחידה שפתוחה בפני ישראל לסיים את ההתכתשות בהסדר יציב היא באמצעות מו"מ מדיני רציני עם ממשלת לבנון ובגיוס תמיכה כלכלית, סעודית ואמריקנית, שתחזק את הנשיא עאון ואת צבאו, כדי שיוכל לנרמל את היחסים עם ישראל, להרחיק את חיזבאללה מהגבול ולמנוע ממנו להשתקם בכסף איראני.
סוף המילואים נראה באופק?
מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בזירה האיראנית והלבנונית בהשוואה ל-7 באוקטובר. האיומים לא נעלמו, אבל הם נדחו והורחקו גיאוגרפית, ובינתיים נצבר ניסיון מבצעי שיאפשר התמודדות טובה יותר עם איומים עתידיים. צה"ל מצא שהוא שוהה עם 12 חטיבות בתוך 1,220 קמ"ר של שטח שלפני הטבח היה בשליטת האויב.
4 צפייה בגלריה


ראש אמ"ץ, אלוף איציק כהן. ידאג שהכללים החדשים ב"מרחב הביטחון הקדמי" יתבצעו
(צילום: דובר צה"ל)
אבל כל הזירות האלה עדיין פעילות והלחימה בהן עלולה להתחדש בכל רגע, וזה מצב שמדינה תתקשה לחיות איתו לאורך זמן. ביטחון לאומי לא נקבע על פי מספר הטילים שהושמדו או המנהרות שנהרסו, אלא בעיקר על ידי היכולת למנף הישגים צבאיים להסדרים והישגים מדיניים. וכרגע חסרה לישראל רגל מדינית מסיימת.
כתוצאה מטראומת הטבח פיתחה ישראל תפישת ביטחון שבבסיסה עומדת ההנחה שכל בעיה אפשר וצריך לפתור בכוח. כתוצאה מכך היא עלולה להחמיץ הסדר מדיני בלבנון שינטרל את חיזבאללה לשנים עד שתוכל להנחית עליו את המכה הסופית, אם יהיה צורך. טראמפ מנהל את עניינינו המדיניים והביטחוניים לפי אינסטינקטים ובהתאם לאופיו הנרקיסיסטי וההפכפך, ולכן הסוף לא נראה באופק.
החדשות הטובות הן שהרמטכ"ל נטל יוזמה והודיע לאלופיו שבימים הקרובים צה"ל יתחיל לחזור בהדרגה לכשירות. המטרה היא שבחגי תשרי יחזור המערך הלוחם הסדיר לשגרת אימונים ותעסוקה, וחטיבות המילואים ישתחררו ברובן. לא ברור איך זה יקרה כשאפילו החוק להארכת השרות הסדיר עוד לא עבר בכנסת, אבל צריך להניח שזמיר יודע מה הוא עושה.









