יותר מחמישים שנה חלפו מאז הופעתם הראשונה של הגרעינים המשימתיים התורניים ברחבי הארץ, ואירועי יום כיפור תשע"ד בכיכר דיזנגוף בתל אביב מלמדים כי "קהל היעד" עדיין מתקשה לגבש דעה אחידה ומוסכמת לגביהם. האם מדובר במפעל אלטרואיסטי טהור לצמצום פערים חברתיים בין המרכז לפריפריה או קמפיין פוליטי שכל מטרתו למנוע את אוסלו וההתנתקות הבאים? חתירה לדו-קיום אמיתי, המבוסס על "חיה ותן לחיות", או ניסיון תמידי "לכבוש" עוד ועוד יעדים אידיאולוגיים מתוך תפיסה מתנשאת ופטרונית המבטלת את ערכיו של האחר?
מצד אחד, אלפים מכל גווני האוכלוסייה משתתפים בפעילויות שמקיימים גרעיני הציונות הדתית במועדי ישראל ונעזרים בשירותיהם גם בכל ימות השנה. מצד שני, בעיני רבים אחרים הם הפכו שם נרדף להדתה ולכפייה, ונתפסים כגורם מפר איזון בערים החילוניות.
אם לא די בכך, הרי שכעת, ימים של קיטוב בעם, כל אדם או תנועה מקוטלגים ומזוהים אוטומטית כ"אנחנו" או "הם". אנשי הגרעינים בכלל, וארגון "ראש יהודי" מתל-אביב בפרט, מוצאים עצמם בעין הסערה כסמל לכל מה שמפלג. החל ממקומה של הדת בפרהסיה הציבורית והמתח בין היהודית לדמוקרטית ועד לאיזון הראוי בין רשויות השלטון - המבצעת מול המחוקקת. האם הם אכן תופסים צד במחלוקות הקורעות את העם או שמא מדובר בבלתי מעורבים שרק נקלעו בכל כורחם לסיטואציה וסופגים אש לא להם? תלוי, כמובן, את מי שואלים.
העימותים בכיכר דיזנגוף בערב יום כיפור
(צילום: יעל צ'כנובר, דנה קופל)
לאיזו מטרה הוקמו?
אחד הרבנים המזוהים עם הדור הראשון של הגרעינים התורניים - וככל הנראה החלוצי שבהם - הוא הרב צפניה דרורי, לשעבר רבה של קריית שמונה. בשנת 1968, חודשים ספורים לאחר מלחמת ששת הימים ובשעה שחבריו חתרו להקמת יישובים ביהודה ושומרון, בגולן ובחבל עזה, נקרא דרורי על ידי רבו הרב צבי יהודה קוק, המנהיג הבכיר של הציונות הדתית, לעלות דווקא לקריית שמונה ולהקים בה ישיבת הסדר וקהילה דתית.
במונחים של היום, הרב דרורי ודאי אינו חשוד כחרד"לי או כמשיחי, וגם בפרספקטיבה של 55 שנה קשה לייחס לו "הדתה" של קריית שמונה וכפייה של אמונתו ואורחות חייו על התושבים שם. אף שהמטרה המוצהרת של נדידתו צפונה הייתה חיזוק ערכי היהדות באזור, ההשפעה העיקרית של הנוכחות שלו ושל קהילתו - שהורכבה ממשפחות מבוססות מבחינה סוציו-אקונומית יותר מהמקומיים דאז, שיצאו מאזור הנוחות שלהם כדי להיות היכן שמדינת ישראל צריכה אותם - כמו גם של מפעלי החינוך והרווחה שהקימו, הייתה דווקא על החוסן הלאומי שם בעתות משבר כלכליות וביטחוניות. במיוחד בתקופה שבין שתי מלחמות לבנון ובשנות השהייה ברצועת הביטחון.
עם השנים נוסדו גרעינים נוספים בערים אחרות בצפון הארץ ובדרומה - מצפת ועד אילת, ממעלות ועד ירוחם - וגם הם מילאו בהצלחה תפקיד דומה. כשנמתחה ביקורת על המפעל באותן שנים, היה זה בעיקר בגלל האיזון העדין שבין השתלבות להתבדלות שעליו אנשיו לא תמיד הצליחו לשמור. מצד אחד, הם עזבו מקומות מגורים הומוגניים כדי לחיות לצד אוכלוסיות שונות מהם, ומצופה היה מהם להפיל לחלוטין את המחיצות המפרידות אותם מהן; אך מצד שני, כוחם הוא דווקא בהיותם קהילה מגובשת וחזקה המשפיעה על סביבתה. מבחינה זו, הרב דרורי ודומיו אינם שונים מגרעינים משימתיים אחרים עם אידיאולוגיה מוצקה, כולל מתנועות שמאל חילוניות, שיצאו לשליחות חברתית הרחק מסביבתם הטבעית ונתקלו באתגרים דומים.
הדור החדש של הגרעינים התורניים
הגל השני של הגרעינים התורניים הגיע בשנות ה-90, ימי הסכמי אוסלו – ואז כבר הייתה לו גם מטרה פוליטית מוצהרת. הרב יואל בן נון, אף הוא מהרבנים המתונים בציונות הדתית ולא-חרד"לי בעליל, אבחן כי הדתיים הימניים אמנם הקימו מפעל התנחלויות מפואר אך לא השכילו "להתנחל בלבבות" וכך איבדו את העם בדרך לוויתורים טריטוריאליים ביהודה ושומרון.
בהתאם לאותה קריאת כיוון (גם אם לא כתוצאה ישירה ממנה) התפתח דור חדש של גרעינים הפועל דווקא במרכז הארץ וביישובים מבוססים יותר. מטרותיו, מטבע הדברים, אינן בהכרח חינוך, רווחה וחוסן חברתי-כלכלי, אלא "קירוב לבבות" - הן בין האוכלוסיות השונות והן בינן לבין ערכי היהדות. גל אחד ממנו הגיע, כאמור, בעקבות אוסלו, וגל שני – אחרי ההתנתקות מעזה. אף על פי כן, נראה כי המוטיבציה הפוליטית הייתה רק מניע משני בהחלטה של אלפי - ואולי אף רבבות - משפחות להיטלטל ממשימה למשימה. גם ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, ראו בגרעינים התורניים פרויקט בעל חשיבות לאומית - ותמכו בהם בהתאם.
האופי הקהילתי של החיים הדתיים גורם לכך שבאופן טבעי התגבשה תמיד קבוצת תושבים גדולה סביב כל גרעין שכזה. לרוב היה מדובר ביחידים או משפחות שלא נטלו חלק בפעילות האידיאולוגית שהוא מקיים, אלא נמצאו במעגל רחוק יותר של התמיכה בו. כך או כך, בדיוק כמו כל תושב אחר, הם זכאים לשירותים עירוניים מותאמים, כמו מוסדות חינוך לפי השקפת עולמם והקצאה של מבני ציבור ותקציבים לצרכי דת. מה שבמקרים רבים תורם בעצמו למתח בינם לבין אוכלוסיות אחרות, המרגישות כי הדבר בא על חשבונן – כפי שהתבטא לאחרונה במאבק סביב ישיבת מעלה אליהו בתל אביב.
"ראש יהודי" מצד אחד, חב"ד מהצד השני
התנועה - שיזמה את התפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף - ובחודשים הקרובים תציין 30 שנה להקמתה, נמנית גם היא עם הדור החדש של הגרעינים. מייסדה, ישראל זעירא, נולד וגדל בעצמו בעיר, וככזה אין לו שום כוונה להתנצל על הניסיונות להשפיע על פניה ואופיה, ובטח שלא להסתיר אותם. מבחינתו, בתל אביב מתקיים שוק חופשי של אמונות ודעות, וכל עוד הדבר נעשה בכבוד ובלי כפייה - גם הוא רשאי להציג בו את מרכולתו.
אלא שאת רוב חייו הבוגרים – עד השנים האחרונות – עשה זעירא התל אביבי דווקא כמתיישב בהר חברון, ואת עמדותיו השמרניות בנושאים דתיים וציבוריים מתנגדיו מתקשים לסבול, ומכאן החשד שלהם כי מדובר בראש ובראשונה בסוכן פוליטי. ברוח ימי הקיטוב, ובאווירת ההפחדות משני הצדדים, הוא מייצג בעיניהם את כל מה שמסוכן לדעתם בממשלה הנוכחית.
גם חלק מהאמירות שלו הובילו לסברה הזו. לפני שנתיים אמר בריאיון כי "אנחנו גאים בהדתה שלנו ואומרים שהלוואי שכל הציונות הדתית תעסוק בהדתה". בריאיון ל-ynet טען אתמול: "כשאמרתי 'הדתה' זה היה בציניות. אתה יכול להעלות בדעתך שאדם מגיע לשיעור תורה שלא מרצונו ומיוזמתו? אנחנו פונים לצעירים חילונים מתל אביב שרוצים ללמוד על יהדות, אנחנו לא פועלים עם ילדים".
ההסבר הזה עשוי גם לפתור את החידה הגדולה שמנקרת במוחם של רבים ביממה האחרונה: איך ייתכן שבאותו יום כיפור, באותן השעות ממש, קיימו שליחי חב"ד בתל אביב מנייני תפילה דומים, באותה מתכונת בדיוק, כולל הצבת מחיצות הפרדה באוהלי תפילה במרחב הציבורי, והעניין עבר בשלום וזכה לאישור העירייה?
התשובה פשוטה: חב"ד - הגם שהיא מזוהה כחרדית – בורחת תמיד מפוליטיקה ומנושאים שבמחלוקת, וממילא אינה מסומנת כחשודה כמו "ראש יהודי". גם יאיר לפיד, שגינה שלשום את "הגרעין החרד"לי" (כלשונו), הוסיף ותיאר באותה נשימה את סיבוב בתי הכנסת הקבוע שלו עם רעייתו ליהיא והילדים בליל כיפור, שבסיומו "אומרים גם שלום באוהל הגדול של חב"ד".
"מה שקרה בדיזנגוף מצער מאוד, אבל אנחנו עסוקים באור", אמר אתמול הרב יוסף שמואל גערליצקי, השליח הראשי של הרבי מלובביץ' בתל אביב. "למרות האווירה הלא פשוטה, רבבות מתושבי העיר מכל הסוגים יצאו להשתתף בתפילות היום הקדוש".
פורסם לראשונה: 22:21, 26.09.23
