המדינה שאולי הכי חוששת מהרכב הממשלה החדשה בישראל היא הממלכה הירדנית. בשנה וחצי האחרונות ממשלת בנט-לפיד הצליחה לשקם את היחסים עם ירדן אחרי תקופה ארוכה של מתיחות ונתק בין ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו למלך עבדאללה השני. בשיחות עם גורמים ירדנים קשה שלא לחוש בדאגה עמוקה מהבאות. באופן פורמלי הם זהירים ואומרים ש"ישפטו את ממשלת נתניהו במעשים", אך עמוק בפנים הם מודאגים, מאוד.
הם חוששים שכל ההישגים שהושגו בשנה וחצי האחרונות יירדו לטימיון, לא בוטחים בנתניהו, שמנסה להעביר מסרים מרגיעים, והחשש הגדול ביותר שלהם הוא משינוי הסטטוס-קוו בהר הבית, שבעיקר נובע ממי שצפוי להיות שותף בכיר בממשלה - יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. מבחינתם מינויו לשר לביטחון הפנים, אם וכאשר, מסמן את הכוונה הישראלית לשינויים מרחיקי לכת - גם אם היא מכחישה זאת.
העיתון הירדני אל-ראי אל-יום דיווח השבוע כי המלך עבדאללה הביע חשש בשיחה עם עיתונאים בלונדון שהתקיימה לפני שנה מחזרתם לזירה הפוליטית של נתניהו וטראמפ, ובדיווח צוין כי "החשש הראשון שלו התממש". על פי הדיווח, המלך עבדאללה חושש שממשלה בראשות נתניהו תפגע בסטטוס-קוו ותפעל לביטול האפרוטפוסות הירדנית בהר הבית, וכן תאפשר ליהודים לעלות ולהתפלל במתחם, מה ש"יבטל את הזהות הערבית והאיסלאמית" של המקום.
כמו כן, נטען שחשש אחר הוא שממשלה כזו תפעל לכאורה לטרנספר של פלסטינים מיו"ש לירדן. העיתון גם דיווח ששר החוץ הירדני איימן ספאדי מסר לשגרירים ממדינות ערביות כי בעמאן חוששים מכך שנתניהו יצרף את יו"ר עוצמה יהודית כשר לממשלה תוך שהוא "ממשיך להעליב את צוות הווקף הירדני בהר הבית". שגרירים אירופים שמעו ממשרד החוץ הירדני שעמאן מודאגת משאיפה אפשרית של ממשלת הימין המתגבשת לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית. בירדן סבורים כי שינוי שכזה עלול להוביל להדלקת הסכסוך הדתי ולאינתיפאדה שלישית.
מי שמלווה את יחסי ישראל-ירדן מעריך שלא תהיה פגיעה ביחסים הביטחוניים בין המדינות, גם אם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ייכנס למשרד הביטחון. הקשרים בין מערכות הביטחון הם חזקים ולא תלויים במינוי כזה או אחר. במערכת הביטחון יעשו הכול כדי שלא תהיה פגיעה ביחסים, אך בסופו של דבר המפתח ליחסים נמצא אצל המלך והאם ייתן צ'אנס נוסף לנתניהו, אחרי המשברים החריפים ביניהם לאורך השנים.
מכשול נוסף שיכול לערער על היחסים בין הממלכה לירושלים הם הפלסטינים, שוודאי לא ישבו בחיבוק ידיים, וסביר להניח שילחצו על מדינות ערב ובראשם הירדנים לצנן את יחסיה עם ישראל ולגרום לה להבין שהיא משלמת מחיר על הקמת ממשלה שבה ישנם גורמים המזוהים עם הימין הקיצוני בישראל.
היחסים בשנות שלטונו של נתניהו ידעו עליות ומורדות, ואחד משיאי המשבר ביחסים היה כאשר הוא נאלץ לבטל במרץ 2021 את ביקורו באיחוד האמירויות לאחר שבעמאן מנעו את טיסתו לשם, וזאת בתגובה לביטול ביקורו בהר הבית של יורש העצר הירדני עקב מחלוקת על סידורי האבטחה במקום. נתניהו הגיב אז בזעם והנחה להודיע לירדן שהמרחב האווירי של ישראל סגור לכל טיסה מירדן ואליה.
תקרית נוספת התרחשה ביולי 2017, בשגרירות ישראל בעמאן. אז מאבטח ישראלי הרג שני אזרחים ירדנים בדירה במתחם שגרירות ישראל - לאחר שאחד הירדנים, נער בן 17, דקר את המאבטח. התקרית גרמה למשבר דיפלומטי חסר תקדים. הרשויות הירדניות דרשו את המאבטח הישראלי זיו מויאל לחקירה, על אף אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים שאוסרת על קיום חקירה נגד עובד נציגות דיפלומטית, ולא הסכימה לתת לו לחזור לשטח ישראל.
5 צפייה בגלריה
שיקמו את היחסים עם ירדן, נפגשו בתדירות גבוהה עם עבאללה. בנט, לפיד וגנץ
(צילום: יואב דודקביץ)
כתוצאה מהמתיחות הונחו עובדי השגרירות לא לצאת מהשגרירות. קצין הביטחון והסגל הדיפלומטי הפכו לנצורים בבניין השגרירות. ראש השב"כ דאז נדב ארגמן נסע לעמאן והצליח לפתור את המשבר, אלא שאז נתניהו קיבל את פניו של המאבטח זיו מויאל בלשכת רה"מ ואף פורסם סרטון ווידאו של הפגישה עם המאבטח, מה שעורר כעס רב בעמאן.
על רקע המשבר הזה נאלצה ישראל להסיר את המגנומטרים שהציבה בכניסה להר הבית בגלל פיגוע טרור שבוצע ימים קודם לכן, שבו שלושה מחבלים מוסלמים ערבים-ישראלים הרגו שני שוטרים ישראלים. בתגובה סגרה ישראל את הר הבית ליומיים, ביצעה בו סריקות ולאחר מכן פתחה אותו מחדש, כאשר בכניסות אליו הוצבו גלאי מתכות. הערבים סירבו לקבל את הצבת גלאי המתכות והמופתי של ירושלים הוציא פתווה שאסרה על המוסלמים לעבור דרך גלאי מתכות כדי להתפלל בהר הבית. שבוע לאחר מכן פרצו מהומות בירושלים, ושלושה פלסטינים נהרגו במהלכן.
ממשלת בנט-לפיד הצליחה כאמור לשקם את היחסים. המלך נפגש מספר פעמים עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ. לראשונה גם חלחלה בעמאן ההכרה במשמעות של הסכמי אברהם והירדנים הסכימו להצטרף לחגיגה ולעלות על הרכבת. בשנה וחצי האחרונות הסכימו המדינות גם על פרויקט לשיקום דרום נהר הירדן וישראל הגדילה את כמות המים שהיא מוכרת לירדנים.
לאחר משבר המגנומטרים ב-2017 נתניהו התחייב בכתב שישראל מחוייבת לסטטוס-קוו בהר הבית והבטיח שישראל תמשיך לאכוף את מדיניותה לפיה "מוסלמים יתפללו בהר הבית, ולא מוסלמים יבקרו שם". לשכת רה"מ הודיעה אז בשם נתניהו כי "אנו מקבלים בברכה תיאום בין הרשויות בישראל לבין הוואקף הירדני, על מנת להבטיח שמבקרים ומתפללים יפגינו כבוד ואיפוק כלפי קדושת המקום. "נפעל ביחד כדי להפחית את המתח, להפסיק את ההסתה ולטרפד את האלימות".
מלך ירדן עבדאלה השני נפגש בשולי ועידת האקלים בשארם א-שייח השבוע עם נשיא המדינה יצחק הרצוג והביע בפניו את דאגתו מהפגיעה בסטטוס-קוו בהר הבית וממינויו הצפוי של בן גביר לשר. המלך הפציר בהרצוג שישראל תימנע מצעדים חד-צדדיים כלשהם שעלולים לערער את הסיכויים להשגת שלום. על רקע שיחתם סיפר הנשיא לנציגי ש"ס שהגיעו אליו לבית הנשיא השבוע על החשש בעולם מסוגיית הר הבית וממידת השפעתו של יו"ר עוצמה יהודית בנושא.
בוועידת האקלים חתמו ישראל וירדן על מזכר הבנות לקידום מיזמי Prosperity (רכישת חשמל ירוק מירדן ומכירת מים לירדן). המזכר הזה נחתם בין ישראל, ירדן, איחוד האמירויות וארה"ב – בחסות השליח האמריקאי לענייני אקלים ג'ון קרי. זאת הייתה הפעם הראשונה שירדן השתלבה במיזמים שקשורים להסכמי אברהם. גורם בכיר במשלחת הישראלית לוועידת האקלים סיפר ל-ynet כי עד יום קודם לחתימת מזכר ההבנות הירדנים לא הסכימו לחתום על ההסכם, לנוכח החששות שהביעו לאחר הבחירות בישראל.
לדבריו, בעקבות זאת ראש הממשלה הנבחר נאלץ להעביר להם מסרים מרגיעים כדי שיאותו לחתום. לפי אותו גורם, עליית מפלגת הציונות הדתית-עוצמה יהודית, בראשות סמוטריץ' ובן גביר, הובילה לדאגה בירדן לפיו הסטטוס-קוו ייפגע. "סוגיית אל-אקצא היא אחת החשובות ביותר עבור הירדנים ובעלת פוטנציאל נפיץ", אמר, וציין שנתניהו, שכבר החל לעבוד להקמת הממשלה שלו, העביר מסר מרגיע בנושא לירדנים, שרק לאחר מכן הסכימו לחתום על ההסכם.
