הבליץ נמשך: חוק הקפאת מעצרי המשתמטים החרדים יעלה היום (שלישי) לאישור סופי במליאת הכנסת, חרף התנגדותו של הרמטכ"ל אייל זמיר. זה יקרה אחרי שבוועדת חוץ וביטחון אושר הלילה לקריאה שנייה ושלישית החוק שיאריך את השירות הסדיר ל-32 חודשים, זמן קצר אחרי שהכנסת אישרה סופית את חוק יסוד לימוד התורה.
ח"כ בוארון באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
החוקים, חלק מהדיל שנחשף ב-ynet בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד למפלגות החרדיות, מעוררים התנגדות רבה באופוזיציה ובקרב מספר קטן של ח"כים בקואליציה, אך צפויים לעבור. הגדילה לעשות חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, שקראה לפטר את הרמטכ"ל בעקבות התנגדותו לחוק הקפאת המעצרים, והזהירה אותו: "דע את מקומך".
יש לציין כי במצב הנוכחי, המשטרה לא פועלת ממילא לסייע לצה"ל במעצר עריקים חרדים, והמשטרה הצבאית לא מסוגלת לעשות זאת לבדה - מאחר שבכל ביקור בבית של עריק מגיעים המוני מתפרעים שתוקפים את חייליה. למעשה, גם כשעריק חרדי כבר נעצר, לרוב הוא ישוחרר תוך כמה ימים מהכלא הצבאי. "המערך הסדיר הגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים", הסביר הלילה בדיון בוועדת חוץ וביטחון רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב.
הוא הזהיר כי "זה עלול להגיע גם מעבר לכך. בחלק מהיחידות מערך המילואים אף עלול לקרוס, בוודאי אם תהיה הפחתה נוספת בשירות החובה שתאלץ אותנו להפעיל עוד יותר אנשי מילואים. המשמעות של חזרה ל-30 חודשי שירות היא קשה מאוד. אם הדבר הזה יקרה, תהיה ירידה מיידית של אלפי לוחמים".
מאז שפרצה מלחמת 7 באוקטובר לפני שלוש שנים דרש צה"ל להרחיב את המעגל ולגייס אלפי חרדים לשירות. כ-90 אלף צווי גיוס נשלחו, אך רק עשרות חרדים נענו להם והגיעו ללשכות הגיוס. הממשלה והמשטרה סירבו לפעול כדי לעצור את מפרי החוק, וגם סנקציות הוטלו רק בהתערבות משפטית אחרי פסיקת בג"ץ - ששרי הממשלה קראו לא לקיים. כל זה קרה כשבמקביל רבבות חיילי מילואים שירתו כבר מאות ימים בגזרות השונות, תוך שהם מותירים בבית את משפחותיהם.
כעת לא נותרה ברירה אלא להעביר את החוק שקובע שבמקום שקיצור השירות ל-30 חודשים יחול על מתגייסי יולי 2024 - הוא יחול רק על מתגייסי יוני 2029. ההצעה קובעת כי יינתן תגמול על חודשי השירות הנוספים כאשר ככל שמועד השחרור קרוב יותר כך התגמול יהיה גבוה יותר. יש לציין כי בקצב הנוכחי, גם ב-2029 לא יוכל צה"ל לשחרר חיילים אחרי 30 חודשי שירות, וספק אם יוכל לעשות זאת גם אחרי 32 חודשים.
במסגרת בליץ החקיקה של הקואליציה יובא גם חוק התקשורת של השר שלמה קרעי לאישור בוועדה בקריאה שניה ושלישית, לאחר הסרת יישומון השידורים הממשלתי והסדרת הדרישות של החרדים שלא יהיה יישומון שיפעל בשבת. בנוסף יתקיים דיון בנוגע להקפאת מעצרי עריקים.
האזהרה של זמיר והמתקפה של ביסמוט
כאמור, הרמטכ"ל זמיר פנה אתמול במכתב חריג לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, וביקש מהם להסיר מחוק הקפאת מעצרי העריקים את הסעיף המטיל על צה"ל לקבוע מי יוכר כתלמיד ישיבה וייהנה מהקפאת הליכי האכיפה נגדו. זמיר מנה שלוש סיבות עיקריות להתנגדותו: פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים, היעדר יתרון מקצועי לצה"ל באשר לבחינת הקריטריונים לפטור, והסטת קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה.
"הצעת החוק הונחה בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריף בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות", כתב הרמטכ"ל. זמיר הזהיר כי הקפאת המעצרים, החקירות וההליכים הפליליים תעביר מסר שלפיו מי שלא יתייצב לשירות לא יישא בתוצאות. "היא מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", כתב. "בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל, וזאת באופן מובהק וחד-משמעי".
"פגיעה באמון החיילים והמילואימניקים". זמיר על החוק
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עיקר התנגדותו של הרמטכ"ל מופנית למנגנון שנוסף להצעת החוק, שלפיו תוקם בתוך צה"ל ועדה המורכבת משלושה קצינים בכירים. הוועדה תהיה מוסמכת לבדוק את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאשר עבורם מעמד של "בן ישיבה", שיאפשר את הקפאת הליכי האכיפה נגדם. זמיר הביע "התנגדות נחרצת" לכך שצה"ל יהיה הגוף שיכריע מי מהעריקים יזכה להגנה מהעמדה לדין. לדבריו, מנגנון כזה יפגע בלגיטימציה של הצבא ובאמון החיילים והמילואימניקים הנושאים בנטל הלחימה.
בתגובה, בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון ביסמוט מתחו ביקורת חריפה על הרמטכ"ל, וטענו כי מכתבו נשלח לראש הממשלה ולשר הביטחון רק לאחר שהוועדה כבר השלימה את הדיונים בהצעת החוק ואישרה אותה לקריאה שנייה ושלישית. "אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היה לצה"ל כשלושה שבועות לעשות זאת", מסרה הלשכה. "קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים".
גם ח"כ אביחי בוארון מהליכוד מתח ביקורת על זמיר בריאיון לאולפן ynet הבוקר: "התנהלותו של הרמטכ"ל לא נכונה בלשון המעטה, הוא פורץ גדר ונוגע או נכנס לנושא לא לו, בעיקר בשאלת האיך. הרמטכ"ל צריך לדעת שהוא כפוף לציבור והוא כפוף לשליחי הציבור, אבל הוא בוחר באקט ציבורי שהוא לא יותר מאקט פוליטי ולכן שר הביטחון צריך לפטר את הרמטכ"ל, כיוון שהרמטכ"ל הוא לא שחקן פוליטי ולא שחקן ציבורי. הוא שחקן מקצועי, וככזה הוא לא יכול להעביר ביקורת על הדרג הציבורי ועל שליחי הציבור".
"עוד כתם שלא יימחה"
אישור חוק יסוד לימוד תורה בקריאה שנייה ושלישית גרר תגובות זועמות מצד האופוזיציה, וכן בקרב משפחות אנשי מילואים. "הכנסת החליטה שמשפחות המילואים ימשיכו לשאת בנטל לבדן", מסר "פורום נשות המילואימניקים" בתגובה להעברת החוק במליאה. "במקום לפעול להגדלת מספר המשרתים ולהפחתת העומס על המשרתים ומשפחותיהם, אושר חוק שיקל על העברת פטור מגיוס, מה שיעמיק עוד יותר את חוסר השוויון".
יו"ר ביחד נפתלי בנט הוסיף כי "חוק יסוד ביזוי התורה נכנס לספר החוקים, וממשלת 7 באוקטובר נכנסת לספרי ההיסטוריה כממשלה הכי אנטי-ציונית בתולדות מדינת ישראל, שפועלת נגד משרתיה ונגד התורה". לדבריו, "מדובר בפגיעה מכוונת ומודעת בצה"ל לאורך כל המלחמה ועד היום. אנחנו נדאג שהממשלה היוצאת תיחקר גם על הפעולות שאחרי 7 באוקטובר, ובראשן הפקרת צה"ל ולוחמיו. ממשלת המשרתים תחליף את ממשלת הטבח, נבטל את כל חוקי הכאוס שהם מנסים להעביר בימיה האחרונים של הממשלה היוצאת וביחד נתקן את כל מה שהם הרסו. זה יקרה בקרוב".
במקביל, תקף יו"ר ישר! גדי איזנקוט את ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שהקואליציה העבירה את החוק בהיעדרו. "פחדן. הנה עוד כתם שלא יימחה", נמסר מטעם איזנקוט. שותפו לאופוזיציה, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, העביר מסר אישי ליו"ר ש"ס אריה דרעי: "דרעי, תמסור לנכדים שלך שב-28 באוקטובר (אחרי הבחירות, מ"א) צו הגיוס יגיע".
