נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אינו עוצר לרגע, גם בהקשר המזרח-תיכוני. עסקת שחרור החטופים תמורת הפסקת הלחימה, שהוא רוצה בה כל כך, נתקלת עדיין בקשיים שמאיימים לפוצץ אותה, אבל טראמפ ממשיך במהירות כבר ליום שאחרי. הנשיא הנכנס, כך נדמה, מאמין שמה שלא ישיג ב-100 הימים הראשונים של כהונתו - הוא יתקשה להשיג בהמשך.
4 צפייה בגלריה


התוכניות ל"יום שאחרי", למרות הקשיים בהסכם: טראמפ לא עוצר לרגע
(צילום: רויטרס / REUTERS / Mohammed Salem / Dawoud Abu Alkas / AP / Alex Brandon)
העזתים יפונו בעת שיקום הרצועה? תיעוד: אלפים ליד ציר נצרים, הבוקר
תוכנית ה"פינוי-בינוי" לעזה, שהוא העלה אמש (שבת), היא ביסודה רעיון נכון. בניין עזה מחדש והפיכתה לסינגפור של המזרח התיכון הועלה כבר על-ידי אנשי עסקים ישראלים ואמריקנים, עוד בתחילת המלחמה, כפתרון אפשרי לסוגיית "היום שאחרי" וכדי לנטרל את המצוקה הכלכלית של העזתים, שמשמרת את המוטיבציה שלהם לפגע בישראל. גם בניין עזה מחדש בלי רוב תושבי הרצועה, כפי שמציע טראמפ, לא יאפשר לחמאס ולארגוני הטרור האחרים שפועלים ברצועה לבנות תשתיות טרור כמו מנהרות ומשגרים מוטמנים, תוך כדי בניית הרצועה מחדש.
כמו כן, צריך להכיר בעובדות: 1.9 מיליון מקרב 2.2 מיליון הפלסטינים העזתים מתגוררים באזור על חוף הים, שהוא 25% משטח הרצועה, במחסים מאולתרים ובאוהלים. כשהעקורים מצפון הרצועה ישובו לבתיהם וימצאו את ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה הרוסות לחלוטין, הם יקימו שם את המחסים - וזה יהיה גרוע עוד יותר - כיוון שלא יהיו שם תשתיות ותברואה מינימליות.
לצד זאת, חשוב לציין כי עדיין לא ברור אם טראמפ ואנשי ממשלו בדקו את הרעיון עם ממשלת ישראל ועם מדינות כמו קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה, שאמורות לממן את המיזם. אך ברור שרעיון הרילוקיישן של חלק ניכר מתושבי הרצועה למקום אחר עד שהיא תיבנה, כבר נדון בממשל החדש עוד לפני שטראמפ הושבע לנשיא.
כבר בשבוע שלפני ההשבעה העלה גורם אמריקני עלום שם, מאנשי טראמפ, את הרעיון להעביר את העזתים לאינדונזיה, שהיא המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם, אבל מרוחקת מהרצועה ותרבותה שונה בתכלית. לכן התייחסו כל הגורמים לרעיון הזה כאל עוד גחמה לא רצינית של הממשל הנכנס, שאינו מצוי ובקיא בתנאים ובתרבות המזרח-תיכונית והעולמית. עכשיו, נראה שטראמפ מתכוון ברצינות רבה לתוכנית ה"פינוי-בינוי" של עזה, והוא אף שוחח על כך כבר עם מלך ירדן ועתיד לדבר עם נשיא מצרים.
4 צפייה בגלריה


טראמפ שוחח עם מלך ירדן על הרעיון להעביר עזתים לשטחו, וצפוי לדבר גם עם נשיא מצרים
(צילום: AFP PHOTO / JORDANIAN ROYAL PALACE / YOUSEF ALLAN)
הכותרת
ילך עד הסוף בשביל נובל לשלום? טראמפ חוזר לבית הלבן | נדב איל
27:54
עם זאת, משיחתו של טראמפ עם העיתונאים אמש אפשר ללמוד שמלך ירדן לא נתן תשובה חיובית, אבל הוא גם לא השיב בשלילה, כנראה משום שחשש להרגיז את הנשיא האמריקני, שאינו מקבל "לא" כתשובה, ומאיים בסנקציות על כל מי שמתנגד לו. אבל כל הגורמים הערביים, שמעורבים או עשויים להיות מעורבים בתוכנית הזאת, במישרין או בעקיפין - צפויים להתנגד לה.
בישראל יש כנראה תמיכה ברעיון, מפני שהוא מאפשר לדחות את פתרון סוגיית הממשל האזרחי בעזה לפחות לכמה שנים, שבהן תימשכנה עבודות הבנייה מחדש של הרצועה. בניית הרצועה כשהיא ריקה כמעט מעזתים, מלבד כמה מאות אלפים, תאפשר לישראל לפקח שהבנייה מחדש אינה מנוצלת כדי להקים תשתיות צבאיות לארגוני המחבלים, מתחת ומעל לפני הקרקע. בנוסף, היא תאפשר לישראל להשפיע גם על מבנה הרצועה ועל סידורי הביטחון שיהיו בה, שלא לדבר על רווחים שיהיו כתוצאה מאספקת חומרים, מומחיות ומעבר סחורות לשיקום הרצועה דרך נמלי ישראל ומעברי הגבול עם עזה.
אבל רוב העזתים, סביר להניח, בעיקר חסרי האמצעים, וגם הפלסטינים ביהודה ושומרון - יתנגדו בכל הכוח. עוד בתחילת התמרון טענו פלסטינים, גם אנשי הרשות של אבו מאזן וגם חמאס, שמטרת המלחמה הישראלית ברצועה היא לגרום לפלסטינים להגר ממנה. ואז, כשתהיה ריקה, ייכנסו אליה מתיישבים ישראלים ויתנחלו בה. טענה זו הועלתה פעמים רבות, והיא הייתה אחד התירוצים שמצרים השתמשה בהם כדי לא לאפשר לפליטים פלסטינים שהתפנו מאזורי הלחימה ברצועה, להימלט ולהתגורר במחנות פליטים שייבנו עבורם בחצי האי סיני, באזור שקרוב לרפיח המצרית.
לכן, אפשר לצפות שהפלסטינים לא יראו בתוכנית הרילוקיישן של טראמפ רעיון חיובי, אלא ניסיון בוטה להגלות אותם לצמיתות מאדמתם, מה שהם קוראים כבר היום "נכבה שנייה". טראמפ, כאיש נדל"ן, וגם השליח שלו למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, איש נדל"ן, רואים בתוכנית שלהם מיזם שירגיע את האזור וגם יניב רווחים יפים למי שיממן ויבצע אותו, כולל טורקיה למשל. אבל הפלסטינים, שזוכרים עדיין את מה שהם מכנים "הנכבה הראשונה", ששלחה אותם למחנות פליטים במדינות ברחבי המזרח התיכון, לא יסכימו. אם לא די בכך, צפוי גם שהם יחבלו בתהליך הבנייה מחדש של הרצועה, למרות שהוא לטובת בני עמם.
גם מלך ירדן, שלא הביע כאמור התנגדות ברורה בשיחתו עם טראמפ, צפוי להתנגד לתוכנית, כיוון שהיא תאיים על היציבות הדמוגרפית בין בדואים לפלסטינים במדינתו. כבר כיום יש רוב לפליטים הפלסטינים שהתיישבו בירדן על פני השבטים הבדואיים, שעבורם הקימו הבריטים, במסגרת יישום הסכמי סייקס-פיקו, את הממלכה ההאשמית. העברת מאות אלפי פליטים פלסטינים מעזה לירדן תגרום לקשיים גם בין אלו שכבר יושבים שם לבין אלו שיגיעו, בגלל הבדלי תרבות ומוצא.
4 צפייה בגלריה


בתחילת המלחמה הקימה מצרים מתחם מגודר לשהות זמנית של עזתים בעלי יכולת
(צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
רוב הפלסטינים שהתיישבו בירדן הם תושבי יהודה ושומרון לשעבר, שברחו אחרי מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים. העזתים יהיו אלמנט חדש, שיתחרו עימם על מקומות עבודה ועל משאבים אחרים, ואפילו אם טראמפ ידאג לתגמל בנדיבות את ירדן, שבה 11.5 מיליון תושבים, הממלכה ההאשמית, שמתמודדת עם קשיים כלכליים ניכרים וחסרת משאבים בכלל - עלולה לקרוס.
צריך לזכור שירדן כבר קלטה פליטים מעיראק וכמעט מיליון פליטים מסוריה בעשור הנוכחי, והיא כורעת תחת הנטל. גם סוגיית העברת העזתים לירדן היא סבוכה. ישראל בוודאי תבקש למנוע מעבר של כמיליון פלסטינים עזתים בשטחה, שעלולים לזלוג ליהודה ושומרון תוך כדי המעבר לירדן. ואילו מעבר דרך מצרים יחייב להשיט בים סוף, מסיני לירדן, ואחר כך בכלי רכב את הפליטים העזתים למקומות שבהם יתיישבו בירדן. שלא לדבר על התקציבים העצומים שיידרשו כדי להקים מחנות פליטים עם מבנים זמניים ואוהלים, שבהם ישוכנו לכמה שנים הפליטים העזתים. כך שהפתרון הירדני - הוא לא ממש ישים מכל הבחינות.
מנגד, הקמת מחנות פליטים זמניים לעזתים בשטח סיני, כלומר בשטח שהוא בריבונות מצרים - נראית הרבה יותר הגיונית. אם יוקמו מחנות פליטים כאלה באזור רפיח ובין רפיח לאל-עריש, זה יאפשר לעזתים להיות קרובים לרצועה - וירגיע את חששותיהם מפני נישולם מאדמתם. הם גם יוכלו להשתתף בעבודות השיקום ולהרוויח. אבל מצרים ונשיאה א-סיסי, עד כה, סירבו בתוקף להסכים שפלסטינים יעברו לשטחם.
הם כן הסכימו שחברה בבעלות בדואית-מצרית תעביר פלסטינים בעלי יכולת לשטח מצרים תמורת אלפי דולרים, וגם אז לשהות זמנית בלבד, אבל בנו גדר גבוהה וחומה כדי למנוע מנוסה של פליטים עזתים לשטחם. מצרים, שיש לה 112.7 מיליון אזרחים, רובם עניים, לא רוצה עוד פיות להאכיל, מה גם שהפלסטינים נחשבים לעושי צרות מקצועיים ואוהדים של "האחים המוסלמים", שהנשיא א-סיסי ובכירי משטרו והצבא המצרי רואים בהם אויב ואיום ממשי על המשטר.
משפחות חטופים לטראמפ: "דרוש מנתניהו ליישם את ההסכם במלואו"
(צילום: אורי דוידוביץ)
את חמאס, שהיא תנועה בת של האחים המוסלמים, המצרים מעדיפים לראות מעבר לגדר הגבוהה שעל ציר פילדלפי בתוך רצועת עזה - ולא בשטחם - למרות שמאות קילומטרים מפרידים בין צפון סיני למצרים. המצרים רואים בפלסטינים איום על יציבות המשטר ונטל כלכלי, וגם אם טראמפ יבטיח להם מיליארדי דולרים שיקבלו מסעודיה, מאיחוד האמירויות ומקטאר, הנשיא א-סיסי לא ירצה לקבל מיליון ומשהו פלסטינים לארצו. סביר גם שהעזתים יעדיפו מחנות פליטים "מקומיים" בשטח הרצועה, סמוך לעיירות ולכפרים שישוקמו, מה שיאפשר להם להשגיח שאף אחד לא פולש לאדמתם ולבתיהם, וכי הם ישובו אליהם מיד כשתסתיים הבנייה.
אבל הרעיון של "פינוי-בינוי" כנראה מעורר הדים חיוביים בממשל טראמפ, ומאחר שישראל לא ממש מתנגדת לו - הוא צפוי להעסיק אותנו עוד זמן מה.
לצד זאת, עסקת החטופים היא עניין הרבה יותר דחוף והרבה יותר מועד להפרות ולמשברים מאשר תוכניות עתידיות לשיקום הרצועה. טוב עשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי מערכת הביטחון, שהחליטו, בחוכמה רבה, לא לעכב את שחרור ארבע התצפיתניות משבי חמאס, למרות שהארגון האיסלאמיסטי הפר את תנאי העסקה.
ראש הממשלה ודוברים ישראלים אחרים גם לא השמיעו הצהרות שעשויות היו לסכל את שחרור החיילות החטופות, כמו שנעשה בעבר, אלא חיכו עד שהתצפיתניות החטופות יתחבקו עם הוריהן - ורק אז השתמשו במנוף חזרת העקורים לצפון הרצועה, כדי להבהיר לחמאס שישראל אינה מוותרת על קוצו של יוד. הכדור עכשיו הוא בידי המתווכות, וגם מבחן ליכולתו של וויטקוף, לאכוף על חמאס והג'יהאד האיסלאמי, המחזיק בארבל יהוד, את קיום ההסכם.
לכאורה, אפשר היה להסתפק בהודעת חמאס שארבל יהוד תשתחרר בשבת הבאה, אבל זה עשוי לשמש לחמאס לגיטימציה לעיכובים נוספים בשלבים מאוחרים יותר. לכן, האכיפה של עסקת שחרור החטופים חייבת להיות תקיפה, אבל זהירה. העיקרון הוא לא לשבור את הכלים ולחזור ללחימה, אלא להמשיך במימוש העסקה תוך הפעלת מנופי הלחץ שיש בידי ישראל. לדוגמה, במקרה הנוכחי יש בידי ישראל שני מנופי לחץ: האחד הוא אי-מתן אפשרות לעקורים לעלות צפונה דרך ציר החוף א-רשיד, והאחר הוא לא לאפשר לפצועים של אנשי חמאס לעבור דרך מעבר רפיח וציר פילדלפי למצרים לשם קבלת טיפול רפואי בקטאר או במצרים עצמה.
לדברי מקור ביטחוני הבקיא בנושא שחרור החטופים, העסקה נבנתה כך שלישראל, בכל שלב, יש מנופי לחץ שבהם היא יכולה להשתמש מבלי לפוצץ את העסקה כולה, ולאפשר לה להתנהל גם אם חמאס מפר את תנאי העסקה. עכשיו נותר רק לראות אם המשבר הנוכחי בעסקה השברירית הוא מבחן לכל הצדדים, בעיקר למתווכות ולנציגו של הנשיא טראמפ.