על אי מרוחק בים אנדמן, בולדוזורים חופרים כעת ביערות בתוליים שמשמשים בית לשבטים מבודדים. זאת כחלק מתוכנית שאפתנית של ממשלת הודו לפתח את קבוצת האיים אנדמן וניקובר, טריטוריה הודית השוכנת כ-1,200 ק"מ מזרחית להודו היבשתית, במטרה להתחרות בסין על ההשפעה באזור האוקיינוס ההודי. הפרויקט, בשווי 9 מיליארד דולר, כולל בניית נמל ימי ענק, נמל תעופה ועיר חדשה באי ניקובר הגדול, השוכן בדרום הארכיפלג וממוקם קרוב יותר לדרום-מזרח אסיה מאשר לתת-היבשת ההודית.
הרשויות בהודו הבטיחו מהפכה כלכלית רחבת היקף, בכניסה לאחד מנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם - מצר מלאקה, שדרכו עוברים כ-30% מהסחר העולמי. "לפרויקט ניקובר הגדול חשיבות אסטרטגית, ביטחונית ולאומית, והוא יהפוך את האזור לנקודה מרכזית של רצף ימי ואווירי באזור האוקיינוס ההודי", אמר ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בספטמבר האחרון.
אל מול התוכנית השאפתנית של ממשלת הודו, קמה התנגדות מצד תושבים ופעילי איכות הסביבה. כיום, הגישה לחלקים מהאי מחייבת היתרים מיוחדים, במיוחד בכל הקשור לקבוצות ילידיות החיות בו. אבל לפי התוכנית ייבנו באי - שמוקף לגונות ושוניות אלמוגים - כבישים, גשרים ומזחים. 95% משטחו מכוסה ביערות עשירים במינים ייחודיים, שטרם נחקרו במלואם, וכדי להשלים את הפרויקט, יהיה צורך להרוס כחמישית מהשטחים הירוקים הללו.
ארגון זכויות האדם Survival International הזהיר כי הקבוצות הילידיות שחיות באי עומדות בפני "רצח עם לשם 'מגה-פיתוח'". האוכלוסייה הילידית באי, שמונה 1,200 איש, כוללת את הניקוברים ואת השומפן - שבט ציידים-לקטים שנמנעים מכל מגע עם זרים, שאותם מתאר הארגון כ"בין האנשים המבודדים ביותר עלי אדמות".
10 צפייה בגלריה
יהפוך לנמל השלישי בגודלו בהודו. ספינות עוגנות בניקובר הגדול
(צילום: R. Satish BABU / AFP)
10 צפייה בגלריה
כבר החלו לעקור את היערות. דחפורים באי שבו שבטים מבודדים
(צילום: R. Satish BABU / AFP)
ממשלת הודו מתעקשת כי עמדה בכל הדרישות ה"ירוקות" לפיתוח הפרויקט והתחייבה להגן על ילידי האי, כמו גם על עולם החי והצומח הייחודי שבו, באמצעות הקמת אזורים מוגנים. בית המשפט לענייני איכות הסביבה של הודו קבע כי "לא מצא עילה טובה להתערב" בתוכנית.
נדמה כי גם בעיניי בית המשפט, התחרות מול סין מקבלת קדימות על פני שמירת הטבע בניקובר הגדול. "האזור ממוקם באסטרטגיית 'מחרוזת הפנינים' של סין, שהרשויות ההודיות מבקשות לנטרל במסגרת מדיניות 'פעל מזרחה' של הודו", כתב בית המשפט בהחלטתו.
בייג'ינג מפתחת כבר זמן רב תשתיות באזור האוקיינוס ההודי, תחת יוזמה המכונה String of Pearls, שבמסגרתה היא מקימה נמלים, בסיסים צבאיים ומתקנים לוגיסטיים לאורך נתיבי השיט המרכזיים המחברים בינה לבין המזרח התיכון ואפריקה. מבקריה של בייג'ינג סבורים שהמטרה של היוזמה הזו היא גם לבלום את התעצמותה של הודו, לצד הגנה על האינטרסים הכלכליים הסיניים.
10 צפייה בגלריה
חופי מפרץ קמבפל בניקובר הגדול. גם האי ניקובר הקטן על הכוונת של הממשלה
(צילום: Shubham KOUL / AFP)
שר הסביבה של הודו, בהופנדר ידאב, אמר כי "הפרויקט אינו מהווה איום על השבטים באי, אינו פוגע באף מין, ואינו מסכן את הרגישות האקולוגית של האזור". מושל הארכיפלג, האדמירל לשעבר דווינדרה קומאר ג'ושי, ציין כי השלב הראשון בפרויקט, הקמת נמל ושדה תעופה - בשווי ארבעה מיליארד דולר - אמור להסתיים תוך שלוש שנים. עם השלמתו, הנמל הימי צפוי להפוך לאחד משלושת הנמלים הגדולים בהודו ולהתחרות באלו של מלזיה ואינדונזיה.
הנמל הוא אולי גולת הכותרת של הפרויקט, אך התשתית החדשה באי השוכן בקצה הדרומי של הארכיפלג, שכולל 836 איים, היא רק חלק מתוכנית עתידית וגדולה יותר לכל קבוצת האיים, המשתרעת על פני 800 קילומטרים. תוכניות הפיתוח הממשלתיות צופות הרחבה של תשתיות ימיות ואוויריות קיימות ברחבי האיים. המושל ג'ושי אמר כי נמל תעופה חדש יוקם גם בבירת הארכיפלג, אי בשם שרי ויג'איאפורם, והוסיף כי מסלולי טיסה ישנים יורחבו "לשימוש צבאי ולטיסות מסחריות".
בעוד ההיבט הצבאי של הפרויקט נותר חשאי במידה רבה, איש אינו עיוור למיקומו האסטרטגי של האי, שלאורך השנים - משושלת צ'ולה ההודית בימי הביניים ועד הבריטים - שימש כנמל לאוניות מלחמה, במרחק של 175 קילומטרים בלבד מאינדונזיה. "האי ניקובר הגדול הוא כמו נושאת מטוסים בלתי ניתנת להטבעה", אמר ניטין גוקלה, מומחה ביטחוני מניו דלהי.
הפרויקט כולל הקמת תחנת כוח גז-סולרית, מלונות ועיר שתשתרע על פני 161 קמ"ר - גדול פי כמה מבירת הארכיפלג. האוכלוסייה בניקובר הגדול עתידה לפי הצפי הנוכחי לגדול מ-9,000 תושבים ל-336,000 עד 2055; ומספר התיירים ליותר ממיליון עד 2055.
פעילי איכות הסביבה מביטים בחרדה על התוכניות והעתיד הצפוי לארכיפלג. "פשוט אינני מבין את ההיגיון מאחורי הפרויקט", אמר צ'אנדי, אחד האנשים המעטים שמבקרים באופן קבוע בכפרים הקטנים של הניקובריים - האסורים לכניסה ללא אישור מיוחד. צ'אנדי אף ציין כי מבחינה כלכלית, אין כל בהירות לגבי האופן שבו ניתן יהיה להחזיר את ההשקעות העצומות בפרויקט.
הממשלה הבטיחה לפצות על כריתת שטחי היער הנרחבים באמצעות נטיעת שתילים בהריאנה, מדינת-מחוז בצפון הודו. "כל זה הבל הבלים", אמר על כך צ'אנדי. "אנחנו מוציאים תנינים מבית הגידול הטבעי שלהם, ואומרים שאנחנו הולכים לשמר אותם".
תושבי האי עצמם מזהירים כי תרבות בת אלפי שנים עלולה להיהרס. "אם נאבד שליטה על האדמות האלה, גם התרבות שלנו תאבד", אמר המנהיג הבכיר של הניקובריים, ברנבס מאנג'ו בן ה-54. הסקפטיות נרשמת גם אצל הודים שהגיעו לאיים מהיבשת. המשפחות הראשונות התיישבו רק ב-1969, בעידוד הממשלה שחששה לאבד שליטה על השטח הדליל באוכלוסייה.
10 צפייה בגלריה
"אנחנו לא צריכים כלום, יש לנו הכול". ראג'ה (שמאל), בן השבט אונגה, שגויס עם חבריו כשומר מקומי
(צילום: R. Satish BABU / AFP)
שארדה דוי, בת 55, שאביה התיישב באיים, נזכרה בראשונים שהגיעו ו"עמלו בתנאים מהקשים ביותר". תחילה היא קיבלה את הפרויקט בברכה, עד שהבינה כי מתחם שדה התעופה יפלוש לאדמתה. "הממשלה עומדת לקחת 11 דונם שהוקצו לאבי, מבלי להציע לנו חלקה מתאימה אחרת - או אפילו פיצוי ראוי", אמרה. שכנתה, קוסום מישרה בת ה-71, שהגיעה לפני 50 שנה, דחתה גם היא את ה"פיצויים הפעוטים" שהציעה ממשלת הודו, והתלוננה כי "הם עוקרים אותנו ומשמידים את חיינו".
כ-400 קילומטרים מהאי ניקובר הגדול, השינוי כבר מתחיל לזעזע את האי אנדמן הקטן, שעליו אמר האדמירל ג'ושי כי "יחווה את גל הפיתוח הבא". באי חיים כ-143 מבני שבט האונגה, שעדיין חיים בבידוד בבתי קש, דגים בשוניות אלמוגים וצדים חזירי בר ביערות. "אנחנו לא צריכים כלום מהממשלה או מאף אחד אחר. יש לנו הכול", אמר ראג'ה, אחד מבני השבט שגויס על ידי השלטונות לשמש כשומר מקומי, על רקע החשש מההשפעות של חשיפתם לזרם התיירים ההולך וגדל שמגיע לאיים.
