"כנבחרת ציבור, חובתי היא לפעול לשקיפות, למינהל תקין ולשמירה על כספי ציבור". אחרי שהבוקר (רביעי) הותר לפרסם כי ראש העיר אשקלון תומר גלאם נחקר עם אחרים בחשד לגניבת כספי תרומות, שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התייחסה לפרשה חברת המועצה עו"ד אווה איבגי טוטאי, שחשפה את השחיתות בעירייה. "הציבור זכאי לדעת לאן הופנה כל שקל", אמרה טוטאי.
לפי החשד שנחקר בלהב 433, כספי תרומות בסך מיליוני שקלים שעיריית אשקלון קיבלה מגורמים בארץ ובחו"ל בזמן המלחמה בעזה הועברו לקרן "אשקלון", ומשם מצאו את דרכם לכיס הפרטי של ראש העיר גלאם ומקורביו - עוזרים וראשי אגפים. ראש העיר גלאם שוחרר למעצר בית למשך חמישה ימים, הורחק למשך שבוע מהעירייה, ונאסר עליו ליצור קשר עם שאר המעורבים בפרשה, בהם בת משפחתו.
הרבה לפני פתיחת החקירה, חברת המועצה טוטאי הצביעה על אי-סדרים סביב התרומות, ועתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לקבל מידע בנוגע לתהליך קבלת התרומות, שלפי החשד הגיעו כאמור לכיסם הפרטי של החשודים. חברת המועצה החליטה לפנות לערכאה משפטית לאחר שבעירייה סירבו לבקשותיה להעביר מידע בנושא, וטענו כי היא פוגעת בתדמית העיר ומרחיקה תורמים.
הבוקר היא אמרה ל-ynet: "עם הסרת צו איסור הפרסום ומה שניתן לומר בעניין ראש העיר אשקלון, חשוב לי לומר שכספי תרומות שניתנו בעת חירום מתוך אמון ורצון כן לסייע לתושבים, הם כספים קדושים, קניינו של הציבור בלבד - והציבור זכאי לדעת לאן הופנה כל שקל. העתירה שהגשתי לבית המשפט לא הייתה צעד ראשון, אלא מוצא אחרון. קדמו לה פניות, בקשות לגילוי מסמכים וניסיונות חוזרים לקבל תשובות בתוך המערכת - שנענו בחומות של שתיקה. רק לאחר מיצוי כל ההליכים, פעלתי באמצעות בא כוחי, עו"ד רון יוסף מחולון, על מנת לקבל את המידע הדרוש".
טוטאי אמרה עוד: "אני מבקשת להבהיר, זה איננו מאבק פוליטי, אלא מאבק עקרוני על שקיפות, אמון הציבור וניקיון כפיים. מי שפוגע באמון הציבור אינו מי ששואל שאלות - אלא מי שמסתיר תשובות. לאורך כל הדרך פעלתי בשותפות מלאה עם יו"ר סיעתי, עו"ד איתי סהר, שותף לדרך ולתפיסה שלפיה שקיפות איננה בחירה - אלא חובת יסוד ברשות מקומית. כעת, משהנושא מצוי בידי רשויות האכיפה ובמסגרת הליכים משפטיים מתנהלים, אמשיך לנהוג באחריות, באיפוק ובכיבוד שלטון החוק, ואאפשר לגורמים המוסמכים לבצע את עבודתם".
לפני הגשת העתירה לבית המשפט, חברת המועצה ביקשה כאמור לקבל מידע על תהליך קבלת התרומות ועל אופן מימושן, לאחר שמתחילת המלחמה התקבלו כ-26 מיליון שקלים כספי תרומות לרווחת תושבי העיר. עם זאת, בקשתה לעיין במסמכים שנוגעים לתרומה על סך 5,514,711 שקלים מקק"ל ותרומות נוספות נדחתה.
טוטאי ביקשה לדעת מה נעשה עם כספי תרומות, שסכומים נכבדים מהם נועדו, בין היתר, לפינוי התושבים במהלך המלחמה, והגישה את העתירה נגד העירייה ומשרד הפנים. בעתירה נטען כי הגורמים השונים "נמנעו מלהציג בשקיפות מלאה וכדין את המסמכים הרלוונטיים היכולים להאיר על תהליך קבלת ההחלטות למימושן של התרומות שהתקבלו".
יצוין כי במהלך ישיבות המועצה, ראש העיר גלאם יידע את חבריה על תרומות בסך 17,260,000 שהתקבלו בתחילת המלחמה לרווחת התושבים, כשבפועל מומשו רק כ-20 מיליון שקלים. כלומר, נותר בתווך פער לא מוסבר של 2.5 מיליון שקלים. בעתירה נכתב: "האם הכספים אכן חולקו בהתאם לאמות מידה צודקות הנטולות מניעים זרים ואינטרסים פסולים? מה שמדיף, ככל הנראה, חשש סביר של הסתרה מכוונת".
חברת המועצה ניסתה שוב ושוב לבדוק מה עלה בגורל הכספים, אך בלשכת מנכ"ל העירייה נזפו בה בטענה שמעשיה פוגעים בעיר ובתדמיתה. עוד האשימו בעירייה כי "לא יהיה מוגזם לטעון כי רבים מהם (מהתורמים) לא יעמדו לצד העיר ותושביה בשעת החירום הבאה".
כאמור, בשל חוסר ההיענות של העירייה החליטה חברת המועצה להגיש את העתירה, לאחר שתושבים רבים פנו אליה וביקשו מידע: "מי מהתושבים נהנה מהתרומות? מה היו הקריטריונים לקבלת הכספים? איזה בעלי עסקים זכו לבצע פעולות עבור העירייה במאות אלפי שקלים ועל פי אלו אמות מידה? מי מהתושבים קיבל טאבלט? מי זכה לנפוש בבתי מלון? מי זכה להתעשר על חשבון התורמים? זו זכותם המלאה של התושבים לדעת".
בדיון בבית המשפט בדצמבר האחרון, הסכימה קרן "אשקלון" שניהלה את הכספים להעביר את המידע לחברת המועצה. על בסיס ההסכמה - העתירה נמחקה. לא מן הנמנע שהמאבק סביב קבלת המידע מהווה רק חלק קטן מהמידע המודיעיני שהגיע למשטרה, בצל שליטתו המלאה של ראש העיר גלאם בקרן הקהילתית.
"סימנים מעידים"
האם היו "סימנים מעידים"? מנתוני "מדד הדמוקרטיה" של תנועת "פנימה" בנוגע לאשקלון, עולה כי ועדת הכספים של העירייה התכנסה רק שלוש פעמים במהלך 2024. חוק פקודות המועצות המקומיות מחייב התכנסות של ארבע פעמים לפחות במהלך השנה. הוועדה לענייני ביקורת של העירייה התכנסה בשנה זו רק שלוש פעמים (כשהחוק מחייב ארבע פעמים לפחות), וועדת משק לשעת חירום בעירייה לא התכנסה כלל ב-2024.
במסגרת המדד, סקר תושבים מקומי בקרב מדגם מייצג של 400 תושבי אשקלון במהלך השנה שעברה מצא בין היתר כי 17% מתושבי העיר אמרו שאין להם אמון בעירייה. 13% מהתושבים סברו שהעירייה מתנהלת באופן לא מקצועי, 35.8% חשבו שעובדים בעירייה מקודמים לפי העדפות אישיות של מנהלים ולחצים פוליטיים ולא לפי כישורים, ו-40.7% מהתושבים אמרו שהם כלל לא מרוצים מהיכולת שלהם להשפיע על העירייה בקבלת החלטות בנושאים החשובים להם.
עורכי הדין אסתר בר ציון וויקטור אוזן, שמייצגים את ראש העיר גלאם, מסרו בתגובה: "ראש העיר אשקלון נחקר במשטרה מספר פעמים, מסר גרסה מלאה, ועונה על כל השאלות המופנות אליו. למעשה, אין לו כל קשר למיוחס לו. הוא לא לקח שקל לכיסו שלא כדין או שלא כחוק, לא העביר למקורבים כספים או טובות הנאה והוא מבין שהמשטרה צריכה לחקור. הוא מביע תקווה שהחקירה תסתיים במהרה ויתברר כי הכול רעש וצלצולים ריקים מתוכן ממשי. למרות החקירה, גם בימים אלה ראש העיר דואג לעיר ולרווחת התושבים ועושה כל מה שניתן לעשות למען העיר".
