ראש העיר אשקלון תומר גלאם הוא ראש העיר שנחקר בחשד לשחיתות שלשום (שני). על פי החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה בראשותו, בסך מיליונים, שהגיעו מצד גורמים בארץ ובחו"ל, הועברו לקרן קהילתית ומשם מצאו את דרכם לכיס הפרטי של גלאם ומקורביו - עוזרים וראשי אגפים. גלאם עוכב לחקירה כששהה באילת, בכנס שבו אמר: "אמא שלי תמיד אומרת לי - כשהכסף שלך, תעשה איתו מה שאתה רוצה. עם הכסף של הציבור תנהג באחריות מרובה".
ראש העיר אשקלון תומר גלאם לפני שנחקר: "אמא שלי אמרה לי לנהוג באחריות מרובה בכספי ציבור"
(צילום: איגוד הגזברים ברשויות המקומיות)
על פי החשד המשטרתי, כסף שהגיע לקרן מתורמים בישראל ובחו"ל, שולם בהמשך עבור הזמנות פיקטיביות מאנשי עסקים. אלה הגישו חשבוניות - וקיבלו תשלום עבור השירות הפיקטיבי, והעבירו חלק מהכסף ששולם להם מהקרן לגלאם ומקורביו - באמצעות כסף מזומן, או טובות הנאה שונות. גורם בחקירה סיפר כי על פי החשד, בעלי עסקים סיפקו מוצרים וסחורות שמעולם לא החזיקו. "מה הקשר בין חנות מצברים וחלקי חילוף למזרונים לאנשים?", תהה. כמו כן, נבדק חשד שאנשי עסקים שנהנו כלכלית מהקרבה לראש העיר תרמו לו כספים בבחירות האחרונות.
את הדברים על כסף ציבורי השמיע גלאם במושב הפתיחה של כנס איגוד הגזברים באילת ביום ראשון, כנס כלכלי שמתקיים מידי שנה ובו משתתפים שרים, ראשי רשויות, גזברי הרשויות ונציגים רבים ממשרד הפנים. למחרת, ביום שני לפנות בוקר, עוכב על ידי המשטרה בחדרו במלון. גלאם שוחרר שלשום בתום חקירתו למעצר בית בן חמישה ימים, והורחק מהעירייה לשבוע. העבירות שבהן הוא נחשד הן קבלת שוחד, מרמה, גניבה בידי מורשה והלבנת הון.
בפרשה עוכבו לחקירה 11 מעורבים, והם שוחררו תחת הגבלות. גלאם מכחיש את החשדות נגדו, ומקורביו סבורים ששחרורו מעיד על כך שהרעש ילך וידעך ככל שהחקירה תועמק. ראש העיר נחשב לאחד שמזוהה עם הליכוד. גם רעייתו של ראש העיר עוכבה לחקירה, ושוחררה אחרי זמן קצר. החוקרים בודקים את השירותים שסיפקה - סדנאות לתושבי העיר, בתקופת המלחמה, במימון "קרן אשקלון". היא מכחישה את החשדות נגדה. בנוסף עוכבו לחקירה שני ראשי אגפים בעיריית אשקלון, שני עוזרים, נהג וארבעה אנשי עסקים. במקביל, בוצעו חיפושים במשרדי העירייה ובמשרדי "קרן אשקלון".
חלק מהנחקרים טענו להגנתם כי מדובר היה בימים קשים שבמהלכם הופגזה אשקלון, וכי הם פעלו במהירות כדי לספק צרכים שלהם היו זקוקים התושבים באופן מיידי. לטענתם, אם נעשו טעויות תחת לחץ, הכול נעשה בתום לב ללא שום כוונה פלילית.
עו"ד ויקטור אוזן ואסתר בר-ציון, שמייצגים את ראש העיר ורעייתו, מסרו שלשום: "מדובר באדם ישר דרך, ערכי ונקי כפיים אשר עוכב, מסר גרסה מלאה ויעשה הכול על מנת להוכיח למשטרה כי אין לו דבר וחצי דבר מהחשדות שיוחסו לו, כנראה בשגגה. המדובר בראש עיר העובד ימים ולילות למען העיר, דואג לשלום התושבים ולרווחתם וברור לנו כי תוך מספר ימי חקירה יבינו הנוגעים בדבר, כי אין כל דופי בהתנהלותו של ראש העיר".
עו"ד אפרים דמרי, שמייצג בכיר בעירייה, אמר: "מדובר בחקירה שכבר כעת ניתן לומר שנולדה ללא שום בסיס ראייתי אפילו ראשוני. ההר יוליד עכבר".
העתירה של חברת המועצה
לפני פתיחת החקירה, חברת מועצת העיר אווה טוטאי הצביעה על אי-הסדרים סביב התרומות, ועתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לקבל מידע בנוגע לתהליך קבלת התרומות שלפי החשד הגיעו לכיסם הפרטי של החשודים - לאחר שבעירייה סירבו לבקשותיה וטענו כי היא פוגעת בתדמית העיר ומרחיקה תורמים.
לפני שהגישה את העתירה, חברת המועצה ביקשה מידע על תהליך קבלת התרומות ועל אופן מימושן, לאחר שהתקבלו כ-26 מיליון שקלים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" לרווחת תושבי העיר. עם זאת, בקשתה לעיין במסמכים הנוגעים לתרומות, בין היתר באלה הנוגעים לתרומה של 5,514,711 מיליון מקק"ל ותרומות אחרות מחברות וארגונים שונים - נדחתה.
חברת המועצה ביקשה לדעת מה נעשה עם כספי התרומות, שסכומים נכבדים מהם נועדו, בין היתר, לפינוי התושבים במהלך המלחמה, והגישה את העתירה נגד העירייה עצמה, משרד הפנים וקרן נוספת. בעתירה נטען כי הגורמים "נמנעו מלהציג בשקיפות מלאה וכדין את המסמכים הרלוונטיים היכולים להאיר על תהליך קבלת ההחלטות למימושן של התרומות שהתקבלו".
כל זאת לאחר שבישיבות מועצה ראש העיר החשוד יידע את חבריה על תרומות שהתקבלו בתחילת המלחמה לרווחת התושבים בסך 17,260,000 מיליון שקלים, כאשר בפועל מומשו כ-20 מיליון - כלומר, יש פער לא מוסבר של כ-2.5 מיליון. "האם הכספים אכן חולקו בהתאם לאמות מידה צודקות הנטולות מניעים זרים ואינטרסים פסולים?", נכתב. "מה שמדיף, ככל הנראה, חשש סביר של הסתרה מכוונת".
חברת המועצה ניסתה שוב ושוב לבדוק מה עלה בגורל הכספים, אך בלשכת מנכ"ל העירייה נזפו בה בטענה שמעשיה פוגעים בעיר ובתדמיתה, וכן האשימו כי "לא יהיה מוגזם לטעון כי רבים מהם (מהתורמים) לא יעמדו לצד העיר ותושביה בשעת החירום הבאה".
כאמור, בשל חוסר ההיענות של העירייה החליטה חברת המועצה להגיש את העתירה, לאחר שתושבים רבים פנו אליה וביקשו מידע: "מי מהתושבים נהנה מהתרומות? מה היו הקריטריונים לקבלת הכספים? אילו בעלי עסקים זכו לבצע פעולות עבור העירייה במאות אלפי שקלים ועל פי אלו אמות מידה? מי מהתושבים קיבל טאבלט? מי זכה לנפוש בבתי מלון? מי זכה להתעשר על חשבון התורמים? זו זכותם המלאה של התושבים לדעת".
בדיון שנערך בחודש דצמבר האחרון, הסכימה הקרן שניהלה את הכספים להעביר את המידע לחברת המועצה, ועל בסיס ההסכמה העתירה נמחקה. במקביל, ייתכן כי העתירה והמאבק סביב המידע הם רק חלק קטן מהמידע המודיעיני שהגיע לידי המשטרה, בצל שליטתו המלאה של ראש העיר בקרן הקהילתית.
