המשנה למנכ"ל משרד התקשורת מגיע לעדותו, היום
(צילום: משה מזרחי)
בבית המשפט המחוזי בירושלים החל הבוקר (שלישי) דיון נוסף במשפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. הדיון, שעוסק בתיק 4000, בו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התעכב קלות לאחר שאחד מצוות ההגנה אובחן כחיובי לקורונה. היום מעיד במשפט מימון שמילה, המשנה למנכ"ל במשרד התקשורת, בין היתר על הבקשה למיזוג בזק-יס. הוא סיפר כי לא ידע על הקשר בין המנכ"ל דאז ועד המדינה כיום שלמה פילבר לבזק ואמר כי כשגילה זאת "הרגיש מאוד פגוע". לדבריו, "נעשו דברים מאחורי הקלעים ולא סיפרו לי עליהם".
משפט נתניהו - כתבות נוספות
לפי האישום בין הנאשמים נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', מי שהיה יו"ר בזק ובעלי האתר "וואלה" נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", שבמסגרתה הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם.
4 צפייה בגלריה
המשנה למנכ"ל לא ידע על הקשר של פילבר עם בזק. "נעשו דברים מאחורי הקלעים"
(צילום: יואב דודקביץ')
נטען כי כדי לממש את הנחיית נתניהו, שהיה גם שר התקשורת, להיטיב עם בזק, פעל שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשרות ומקורבו של נתניהו, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד, בין היתר אושרה עסקת בזק-יס - שהייתה שווה הון עתק לאלוביץ'. עד כשבוע לפני אישור העסקה ב-2015, העמדה המקצועית במשרד, שבה סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות היה הגורם המקצועי, הייתה כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום "רפורמת השוק הסיטונאי".
באישום נטען כי בשל הנחיית נתניהו, וכדי להביא לאישור העסקה במהירות ובמועד הדרוש לאלוביץ', פעל פילבר מול לבאות כדי שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים. בנוסף פעל פילבר בעניין זה מול המשנה למנכ"ל המשרד, שמילה. זאת, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחיית נתניהו ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו. העסקה אושרה זמן קצר אחרי כניסת פילבר לתפקיד בדד-ליין הדרוש לבזק.
בתחילת עדותו היום הבהיר שמילה כי הוא מכהן בתפקיד עד היום, ונשאל מתי עלה נושא פיטורי מנכ"ל המשרד אבי ברגר, שהיה בתפקיד לפני פילבר. "זה עלה לפי הפיטורים בשיחות עם איתן צפריר, ראש מטה נתניהו במשרד התקשורת, המוציא והמביא מול השר, לפני הבחירות שנערכו ב-2015, הוא שאל אותי אם ארצה להיות ממלא מקום כי 'לא הולך טוב עם אבי ברגר', אמרתי שזה לא נכון כי אנחנו בתהליך מרכזי של שוק סיטונאי וחשוב כי אבי כמנכ"ל יוביל את זה".
4 צפייה בגלריה
"ראש המטה של נתניהו שאל אותי אם ארצה להיות ממלא מקום, כי 'לא הולך טוב עם ברגר"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עם זאת הוא ציין: "אמרתי כי אם אדרש - אסכים. גם סיפרתי את זה לברגר. הוא לא ציין ממי הבקשה. אבל לי זה נשמע כאילו זה מהשר וראש הממשלה". לאחר שברגר פוטר, אכן מונה לממלא מקום למשך שבועיים - עד מינוי פילבר. "נתניהו אמר לי 'אין שינויים - תמשיכו לפתוח את התחרות'. בנושא בזק הוא אמר לי 'תמשיכו באותו קו, תמשיכו לפתוח את השוק זה דבר חשוב'". עוד טרם מינוי פילבר העיד: "הוא יצר איתי קשר ואמר שהוא המנכ"ל המיועד, הוא יתחיל ללמוד ויהיה איתי בקשר. עם פילבר היה שיתוף פעולה מכבד ומקצועי".
שמילה דיבר גם על היחס של פילבר לעובדי המשרד: "פילבר שיתף את אנשי המשרד בתחילת הדרך לא מעט, אבל זה התחיל להידרדר פחות ופחות. הוא הרגיש שלא משתפים איתו פעולה, ששמים לו מקלות בגלגלים ושכל דבר לוקח זמן". לדבריו, תחושותיו של פילבר תאמו למציאות: "לעתים הייתה תחושה שהם (דנה נויפלד יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר ולבאות - ג"מ) אופוזיציה למנכ"ל ולא מבצעים משימות שהוא מטיל עליהם".
הוא התייחס לפיטורי הסמנכ"ל לבאות על ידי פילבר וטען כי "הייתה מכת הדלפות מהמשרד". לדבריו, "פילבר הזכיר את הרן לבאות בימים שסביב פיטוריו. לי זה מאד הפריע שמפטרים. פילבר חשב שהוא הדליף אמרתי לו 'הרן נשבע לי בילדיו שהוא לא המדליף, אני מאמין לו'". הוא ציין כי "ההדלפות נמשכו גם אחרי הפיטורין ועד היום".
הוא נשאל על בקשת מיזוג בזק-יס ואמר כי "הבקשה הייתה די בהקפאה (לפני תקופת פילבר - ג"מ). מניחים אותה בצד. בכוונה לא מתעסקים עם זה - לא נותנים סוכריות לבזק אם היא לא ממלאת את חובותיה בשוק הסיטונאי. גם מול הוט עשינו דבר כזה". לדבריו, הוא אינו זוכר אם הייתה הנחיה מפורשת להתנהל כך, "אבל זו הייתה רוח הדברים".
4 צפייה בגלריה
"לבאות הכין תנאים באגף הכלכלה, פילבר פחות התחבר". סמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר
(צילום: יואב דודקביץ')
מאז נכנס פילבר, כך מספר שמילה, הוא דיבר על "דחיפות" העסקה. הוא סיפר כי המנכ"ל הטרי נסע לחו"ל וביקש "שאקח את זה כמשימה ואסייע להביא את זה לשלמות עד 'תאריך היעד'. כשפילבר עבד מולי הוא הבהיר שצריך לטפל ולרוץ עם זה קדימה, להגיע ל'תאריך היעד' בזמן".
הוא סיפר על תנאי העסקה שהכין סמנכ"ל הכלכלה לבאות: "הוא הכין תנאים כמו תמיד באגף הכלכלה. פילבר פחות התחבר ואהב אותם. הוא רצה מסמך קצר, קולע וקליל עם מינימום התניות ודברים ש'לא נדרשים'. הם היו בדו שיח וניסיתי לגשר. פילבר לא הסביר לי למה המסמך צריך להיות רזה וקל. הוא אמר 'מסמכים צריכים להיות פשוטים', לא יותר פירט במילים".
שמילה, שלא ידע על הקשר בין בזק לפילבר מאחורי הקלעים בנושא, נשאל על כך שגילה בחקירה לגבי הפעולה שעשה כדי לתווך בין לבאות לפילבר להסרת התנאים. "הרגשתי מאוד פגוע, נעשו דברים מאחורי הקלעים ולא סיפרו לי עליהם". עם זאת הוא ציין כי הסרת סעיף משפטי אחד (סעיף 7 - שמותיר בידי משרד התקשורת את הזכות להטיל על בזק אמצעי אכיפה כגון קנס כספי - ג"מ) מבין כמה בעסקה היא לתפיסתו "לא דרמטית". "לא ראיתי את זה כמשהו חמור. בסופו של דבר אלה זוטי זוטות. הבנתי שהרן מתנגד ורוצה סעיפים שפילבר לא רוצה ומומו לא אומר לי שזה חשוב לבזק".
- עד כמה ניסת לרצות את המנכ"ל החדש?
"רציתי לרצות, אבל מבחינתי זה (סעיף 7) היה סעיף שאפשר להוריד אותו. המשקל לרצות יותר גבוה. גם זה שהוא היה חדש נכנס בשיקולים. מנכ"ל חדש פחות מכיר ומקצועי. חשוב לסייע לו ככל שניתן. חד-משמעית לא היה אור אדום או כתום מהבהב, כי אז הייתי עוצר את הכול. לא הכרתי את התכתובות עם בזק ולא עם פילבר. לדעתי המקצועית הסעיף הזה לא מנטרל את האישור כולו".
הוא התייחס להחתמת נתניהו על העסקה: "פילבר היה בחו"ל. אני הייתי הבכיר מבין הסמנכ"לים ועסקתי בזה, אז הוא ביקש ממני. אני לקחתי את המסמכים מתל אביב לירושלים, הגעתי, נכנסתי לשר (נתניהו - ג"מ) יחד עם מכתב נוסף שהייתי צריך להחתים אותו. אני שוטח בפניו את המסמכים הצגתי לו את המסמך (של המיזוג - ג"מ). הוא הסתכל, לא יודע עד כמה קורא, שאל אותי במה מדובר, מי בדק ואיך קיבל את התשובות. הסברתי לו שכל הצוות המקצועי נתן את האישור ואתה צריך לחתום - והוא חתם".
